פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 110/00

מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ. סמירה ריזק

ערעור על פרשנות סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 לעניין חישוב דמי חכירה בקרקע מופקעת.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?
תאריך פרסום 27/02/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 110/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פיצויי הפקעה ושומתם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על פרשנות סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 לעניין חישוב דמי חכירה בקרקע מופקעת.
החלטת בית המשפט הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית — בית המשפט החזיר את התיק לדיון נוסף בערכאה שמתחתיו.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 110/00 — מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ. סמירה ריזק

ערעור על פרשנות סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 לעניין חישוב דמי חכירה בקרקע מופקעת.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?

סיכום פסק הדין

המערערת, מדינת ישראל, ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקבע כי בחישוב דמי חכירה עבור קרקע שהופקעה לצרכי ציבור, יש להתחשב בשינויי ייעוד שחלו בקרקע לאחר מועד ההפקעה. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי פרשנות זו של סעיף 13 לפקודת הקרקעות שגויה. כתוצאה מכך, פסק הדין של המחוזי בוטל והתיק הוחזר אליו להמשך דיון בהתאם להנחיה המשפטית החדשה.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי כשמחשבים פיצויים על קרקע שהופקעה, צריך להסתכל על מצב הקרקע ביום ההפקעה בלבד, ולא על שינויים שקרו בייעוד הקרקע לאחר מכן.

השלכות רוחב

הלכה מנחה בנוגע לפרשנות סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 וקביעת מועד הקובע לשינויי ייעוד בקרקע מופקעת.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ש' לוין, מ' חשין, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מפברואר 2002

ניתוח פסק הדין

נתבעים

  • סמירה ריזק

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית המשפט קמא שגה בפרשנות סעיף 13 לפקודת הקרקעות.
  • אין להביא בחשבון שינויי ייעוד שחלו על הקרקע לאחר מועד ההפקעה לצורך חישוב דמי החכירה.
טיעוני ההגנה
  • יש להביא בחשבון שינויי ייעוד שחלו על הקרקע גם לאחר ההפקעה לצורך קביעת דמי החכירה.

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ה"פ 353/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 110/00 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' אנגלרד המערערת: מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נגד המשיבה: סמירה ריזק ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.11.99 בה"פ 353/98 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא א' אסא תאריך הישיבה: כ"ח שבט תשס"ב (10.2.2002) בשם המערערת: עו"ד משה גולן בשם המשיבה: עו"ד משה עמאר, עו"ד מוהנד דראושה, עו"ד אליהו כהן פסק-דין לדעתנו שגה בית משפט קמא בפירושו של סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943, בסוברו כי לענין דמי חכירה האמורים באותה הוראת חוק יש להביא במנין שינויי יעוד שחלו על הקרקע המופקעת לאחר ההפקעה. אנו מחליטים איפוא לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא להשלים את הדיון כנדרש. ניתן היום, כ"ח שבט תשס"ב (10.2.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור 00001100.B03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il