פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
בשג"ץ 9253/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני
2. רפי רכס – מ"מ יועמ"ש בית הדין הרבני
3. הרב יעקובי – יועמ"ש בית הדין הרבני
4. הרב מלכא – מנכ"ל בית הדין הרבני
5. פלונית
ערעור על החלטת כב' הרשם ג' לובינסקי זיו מיום 11.12.2018 בדנג"ץ 8727/18
בשם המערער: בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת כב' הרשם ג' לובינסקי זיו מיום 11.12.2018 בדנג"ץ 8727/18, במסגרתה נדחתה בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.
עניינו של ההליך העיקרי בבקשת המערער כי יתקיים דיון נוסף בפסק הדין שניתן בבג"ץ 8024/18, במסגרתו עתר המערער לקבלת מגוון סעדים הנוגעים להליך המתנהל בינו לבין גרושתו בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו. בית המשפט דחה את העתירה על הסף וחייב את המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה. בד בבד עם הגשת הבקשה לדיון נוסף הגיש המערער בקשה למתן פטור מאגרה ומעירבון.
בהחלטת הרשם נקבע כי אף אם מקבלים את טענת המערער באשר למצבו הכלכלי, הרי שלא ניתן לקבוע כי עתירתו לקיום דיון נוסף מגלה עילה, ועל כן אין מקום ליתן פטור מאגרה ומעירבון. כן עמד הרשם על כך שעתירת המערער נדחתה על הסף ושתי עתירות קודמות שהגיש המערער נדחו אף הן (בג"ץ 5459/17 ובג"ץ 8064/17). לאור האמור דחה הרשם את הבקשה וקבע כי על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד עירבון עד ליום 27.12.2018.
מכאן הערעור שלפנַי. לטענת המערער קביעת הרשם כי העתירה אינה מגלה עילה שגויה ופסק דינו של בית המשפט מצדיק קיום דיון נוסף מפאת קשיותה של ההלכה שהתקבלה בו, המכשירה פגיעה בזכויות חוקתיות. על כן, שב המערער על בקשתו כי יופחת גובה האגרה והעירבון.
דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית המשפט מסור שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בו בנקל (בשג"ץ 6455/17 מזרחי נ' מדינת ישראל (27.8.2017)). אף לגופו של עניין לא ראיתי בטענות המערער ממש. שניים הם התנאים למתן פטור מתשלום אגרה או מהעמדת עירבון: מצב כלכלי קשה וסיכויי ההליך טובים. כפי שצוין לעיל, החלטת הרשם נגעה לתנאי השני ובגדרו הוגש ערעור זה. כאמור בהחלטת הרשם, הליך של דיון נוסף הוא הליך נדיר בבית משפט זה וסיכוייו, על פי רוב, אינם גבוהים (בשג"ץ 561/06 בן שבת נ' מדינת ישראל (1.2.2006)). בענייננו, על פניו עתירתו של המערער לקיום דיון נוסף אינה מגלה עילה. אדרבה, עתירת המערער בבג"ץ 8024/18 נדחתה על הסף ומבלי שנתבקשה תגובת המשיבים לה, משזו לא נשענה כלל על תשתית עובדתית ומן הטעם שהמערער טרם מיצה את ההליכים הפתוחים לפניו. על כן, בדין דחה הרשם את הבקשה.
הערעור נדחה אפוא. לפנים משורת הדין, המערער ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון בתוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיו, שאם לא כן יירשם ההליך למחיקה ללא צורך בהודעה נוספת. משלא נתבקשה תגובת המשיבים המערער יישא בהוצאות מתונות לטובת אוצר המדינה בסך של 250 ש"ח.
ניתן היום, כ"א בשבט התשע"ט (27.1.2019).
ש ו פ ט
_________________________
18092530_N02.docx רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il