בשג"ץ 561/06 — דני בן שבת נ. מדינת ישראל [משטרת נהריה]

פסק-דין בתיק בשג"ץ 561/06 בבית המשפט העליון בשג"ץ 561/06 בפני: כבוד השופטת מ' נאור המערערים: 1. דני בן שבת 2. חוה בן שבת נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל [משטרת נהריה] 2. פרקליטות מחוז חיפה 3. המחלקה לחקירות שוטרים 4. קצין תלונות הציבור מרחב הגליל ערעור על החלטת רשם ב-דנג"ץ 11575/05 מיום 16.1.06 שניתנה על ידי כב' הרשמת ש' ליבוביץ המערערים: בעצמם פסק-דין 1. לפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת, שושנה ליבוביץ', מיום 16.1.2005, אשר קבלה באופן חלקי את בקשת המערערים לפטור מאגרה ועירבון, במובן זה שהעניקה למערערים פטור מאגרה והפחיתה משמעותית את סכום העירבון בו חוייבו. הבקשה הוגשה במסגרת דנג"ץ 11575/05, בו בקשו המערערים לקיים דיון נוסף ב-בג"צ 4825/05. 2. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובמסמכים המצורפים לו, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. שניים הם התנאים למתן פטור או הפחתה של עירבון; האחד, הוכחתו של מצב כלכלי שאינו מאפשר את תשלום הסכומים הללו והשני, הוכחת סיכויי ההליך. 3. כב' הרשמת דנה ביכולתו הכלכלית של המערער לעניין תשלום האגרה והפקדת העירבון, ולאור מצבו הכלכלי הנטען, פטרה אותו מתשלום האגרה והפחיתה משמעותית את סכום העירבון. 4. הנימוק העיקרי שהביא אותי לדחות את הערעור נוגע לסיכויי ההליך. ההליך העיקרי בעניינינו הוא הליך של דיון נוסף שהוא, ככלל, הליך נדיר בבית משפט זה, שסיכוייו אינם גבוהים. בנוסף, נראה כי פסק הדין נשוא הבקשה לדיון נוסף (בג"צ 4825/05) אינו עונה על התנאים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 שלשונו כדלקמן: "(א) ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר. (ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור ; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף". עיון בפסק הדין מעלה כי אכן, כפי שקבעה הרשמת, לא נפסקה בו כל הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה מצריכה היא דיון נוסף. הכרעת פסק הדין, רובה ככולה, עובדתית, ונוגעת לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה כך שנראה כי תנאי סעיף 30 האמור אינם מתקיימים בה. 5. אני סבורה, לכן, כי אכן מדובר בהליך שסיכוייו נמוכים ואין מקום להתערב בהחלטת הרשמת לעניין זה. 6. הרשמת גילתה כלפי המערער התחשבות פעמיים; ראשית, משפטרה אותו מתשלום אגרה ושנית, בהפחיתה את סכום העירבון. העמדתו של העירבון על סכום של 3000 ש"ח, סכום הנמוך משמעותית מהנהוג בבית משפט זה, מהווה הלכה למעשה פטור חלקי מעירבון. זהו פתרון מאזן ואין מקום להתערב בהחלטת הרשמת. 7. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ג' בשבט, תשס"ו(1.2.2006). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06005610_C02.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il