פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בע"מ 9560/02

פלונים נ. פלוני

ערעור על החלטה לדחות על הסף תביעת מזונות של קטינים בבית המשפט לענייני משפחה בשל קיומה של סמכות לבית הדין הרבני.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 12/03/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בע"מ — בקשת רשות ערעור משפחה.
מספר התיק 9560/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מזונות ילדים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטה לדחות על הסף תביעת מזונות של קטינים בבית המשפט לענייני משפחה בשל קיומה של סמכות לבית הדין הרבני.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בע"מ 9560/02 — פלונים נ. פלוני

ערעור על החלטה לדחות על הסף תביעת מזונות של קטינים בבית המשפט לענייני משפחה בשל קיומה של סמכות לבית הדין הרבני.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המבקשים (ילדים) הגישו תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה. הערכאות הנמוכות דחו את התביעה על הסף בטענה שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני, שכן הנושא נדון שם במסגרת הליכי גירושין של ההורים. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בתביעה. הנימוקים המרכזיים היו: ראשית, התביעה בבית הדין הרבני הוגשה פורמלית בשם האם ולא בשם הילדים. שנית, לא נערך דיון ענייני נפרד בצרכי הילדים בבית הדין הרבני, מה שמעלה חשש לקיפוח זכויותיהם, במיוחד לאור העובדה שהאם הייתה מעוניינת בקבלת הגט.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול מילדים את זכותם לתבוע מזונות בבית המשפט לענייני משפחה רק בגלל שהוריהם הגיעו להסכם בבית הדין הרבני, במיוחד כאשר הצרכים הספציפיים של הילדים לא נבחנו לעומק בנפרד מצרכי האם.

השלכות רוחב

הפסיקה מדגישה את הצורך בהפרדה בין צרכי הילדים לצרכי ההורים בהליכי גירושין, ומחזקת את ההגנה על זכות הילדים לדיון נפרד וענייני במזונותיהם.

פרטי ההליך

סוג הליך בקשת רשות ערעור משפחה (בע"מ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ד' דורנר, א' ריבלין, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין ממרץ 2003

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני
  • פלונית
  • פלוני
  • פלוני

נתבעים

  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • כתב התביעה בבית הדין הרבני הוגש בשם האם ולא בשם הילדים.
  • לא נערך דיון ענייני בצרכי הילדים בנפרד מצרכי האם בבית הדין הרבני.
  • קיים חשש לקיפוח אינטרס הילדים בשל האינטרס של האם לקבל גט.
טיעוני ההגנה
  • שמות הילדים הופיעו בהרצאת הפרטים של התביעה בבית הדין הרבני.
  • בית הדין הרבני קנה סמכות לדון במזונות הילדים במסגרת הדיון הכולל.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הילדים היו צדדים פורמליים לתביעת המזונות בבית הדין הרבני.
  • האם הדיון בבית הדין הרבני כלל בחינה נפרדת של צרכי הילדים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • כתב התביעה למזונות שהוגש לבית הדין הרבני
  • פרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני
  • הסכם הגירושין

תגיות נושא

  • מזונות קטינים
  • סמכות עניינית
  • בית הדין הרבני
  • בית המשפט לענייני משפחה

סכום הוצאות משפט

3000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול פסקי הדין של הערכאות הקודמות
  • קביעה כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לדון בתביעת המזונות

סכום הפיצוי

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עמ 353/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תקדימים משפטיים
  • בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי
  • ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז
  • ע"א 445/84 חבושה נ' חבושה
  • ע"א 289/82 דאובה נ' דאובה
  • ע"א 210/02 גלבר נ' גלבר
  • ע"א 16/98 מאיר נ' מאיר

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בע"מ 9560/02 בבית המשפט העליון בע"מ 9560/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.9.02 בתיק עמ 353/02 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור תאריך הישיבה: ח' באדר ב' התשס"ג (12.3.03) בשם המבקשים: עו"ד יאיר סלע בשם המשיב: עו"ד יחזקאל אליהו פסק-דין 1. המבקשים, ילדיו של המשיב, הגישו באמצעות אימם, שהייתה נשואה למשיב, תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בית המשפט (כב' השופטת נ' מימון) החליט לדחות את התביעה על הסף, מן הטעם שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני. המבקשים ערערו על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור), אשר דחה את ערעורם. מכאן הבקשה שבפנינו, שהחלטנו לדון בה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. 2. לבית הדין הרבני האזורי בירושלים הוגשו שתי תביעות, האחת תביעה למזונות והאחרת תביעת גירושין. ביום 8.11.00 התקיים דיון בתביעת הגירושין. כחודשיים לאחר מכן, ביום 7.1.01, התקיים דיון בתביעת המזונות. בתום הדיון החליט בית הדין הרבני לחייב את המשיב בתשלום מזונות בסך של 2,500 ש"ח לחודש למזונותיה של האם "ולהשלמת מזונות לארבעת ילדיהם המשותפים". עוד נקבע בהחלטה, כי על המשיב לשאת אף בהוצאות ההחזקה השוטפות של בית המגורים של המשפחה. ביום 24.5.01 התקיים דיון נוסף בבית הדין הרבני ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכם גירושין. ההסכם כלל אף התייחסות לעניין המזונות ונקבע בו כי המשיב מתחייב לשלם בגין מזונות לילדים סך של 2,500 ש"ח עד הגיעם לגיל 21. בנוסף לכך התחייב המשיב לשלם מדי חודש סך של 600 ש"ח עבור הוצאות ההחזקה של דירת המגורים ועבור חינוך הילדים. בית הדין אישר את ההסכם. בחודש ינואר 2002 הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה תביעת המזונות של המבקשים. 3. בית המשפט לענייני משפחה, שנתבקש לסלק את התביעה על הסף, נעתר לבקשה. בית המשפט קבע, כי תביעת המזונות שהוגשה לבית הדין הרבני הייתה תביעתם של המשיבים, שכן הרצאת הפרטים ציינה במפורש את שמותיהם וכי התביעה מוגשת עבורם. כמו כן נקבע, כי דמי המזונות נפסקו בעקבות דיון באותה תביעה וללא קשר לתביעה האחרת, היא תביעת הגירושין. על סמך אלה, ותוך אזכורו של סעיף 25(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, נקבע כי בית הדין הרבני קנה לו סמכות לדון בתביעת המזונות של המבקשים ולפיכך אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה. בית המשפט המחוזי הלך בנתיב שנסלל על ידי הערכאה הראשונה ודחה את הערעור. 4. שלושה נימוקים מובילים לתוצאה שונה מזו אליה הגיעו הערכאות הקודמות: א. עיון בכתב התביעה למזונות שהוגש לבית הדין הרבני מגלה, כי בתור התובע בהליך מופיע שמה של האם בלא שמם של הילדים. שמם של הילדים מופיע בהרצאת הפרטים, תחת הציון "הקטינים עבורם מוגשת התביעה". מאחר שבכתב התביעה מופיע אך שמה של האם בתור תובעת, הרי נראה שהתביעה הייתה תביעתה שלה. אכן, שמם של הקטינים מופיע אף הוא, אך ניתן להסביר את אזכורם אם רואים את תביעת האם כתביעה להשבת הוצאות שהיא מוציאה בגין הילדים (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי, פ"ד כג(2) 171; ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449, 453 מול האות א (כב' השופט א' שינבוים); ע"א 445/84 חבושה נ' חבושה, פ"ד לט(3) 713; אולם ראו, ע"א 289/82 דאובה נ' דאובה, פ"ד לו(4) 625, 628 בין האותיות ב-ג). אף אם נראה במבקשים בעלי דין בתביעת המזונות בבית הדין הרבני, הרי הנימוקים הנוספים די בהם להביא לקבלתו של הערעור. ב. עיון בפרוטוקול הדיון בתביעת המזונות בבית הדין הרבני מלמד, כי קביעת שיעור המזונות לא נעשתה על יסוד תשתית עובדתית מספקת ולמעשה ללא דיון ענייני. מכל מקום, צורכי הילדים לא נבחנו בנפרד מצרכיה של האם. בלא התייחסות נפרדת, קיים חשש כי האינטרסים של הילדים יקופחו עקב העובדה, שאינה במחלוקת, כי האם הייתה מעוניינת לקבל גט מן המשיב (השוו, ע"א 210/02 גלבר נ' גלבר, לח(2) 14, 18). ג. היעדר הפרדה בין הצרכים של הילדים לבין הצרכים של האם והתייחסות כוללנית לאלה בולטים במיוחד בהסכם הגירושין. אין להתעלם מן העובדה, כי בסופו של דבר נושא המזונות נכלל בגדר הסכם הגירושין, בלא שינוי משמעותי בסכום המזונות. אף עובדה זו מעצימה את החשש אותו הזכרנו בדבר פגיעה באינטרס של הילדים, בזוכרנו שהקביעה הראשונית של סכום המזונות לא נעשתה תוך בחינה נפרדת של צורכי הילדים (ראו, ע"א 16/98 מאיר נ' מאיר, פ"ד נג(2) 175, 183- 184). 5. לפיכך מוחלט לקבל את הערעור, לבטל את פסקי הדין של הערכאות הקודמות והננו קובעים כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לדון בתביעת המזונות של המבקשים. המשיב יישא בשכר טרחת עורך-דין בסכום של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ח' באדר ב' תשס"ג (12.3.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02095600_S05.docהג מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il