פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8699/19

איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל נ. שר הבריאות

עתירה לדחיית תחילת תוקפו של החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33) בנוגע להתקנת מצלמות במרחב הפרטי בבתי חולים גריאטריים בשל קשיים מעשיים וטכנולוגיים ביישומם.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 18/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8699/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תברואה ומפגעים בריאותיים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לדחיית תחילת תוקפו של החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33) בנוגע להתקנת מצלמות במרחב הפרטי בבתי חולים גריאטריים בשל קשיים מעשיים וטכנולוגיים ביישומם.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8699/19 — איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל נ. שר הבריאות

עתירה לדחיית תחילת תוקפו של החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33) בנוגע להתקנת מצלמות במרחב הפרטי בבתי חולים גריאטריים בשל קשיים מעשיים וטכנולוגיים ביישומם.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העתירה הוגשה על ידי איגוד בתי אבות ודיור מוגן בבקשה לדחות את מועד תחולתו של תיקון לחוק פקודת בריאות העם, המחייב התקנת מצלמות בבתי חולים גריאטריים, בשל קשיים יישומיים, תקציביים וטכנולוגיים. במהלך בירור העתירה הוסכם על צו ביניים המעכב את יישום החוק במרחב הפרטי, והמדינה הודתה כי קיימים קשיים המצריכים תיקון חקיקתי. בחלוף מספר שנים שבהן קודמה עבודת מטה לתיקון החוק, קבע בית המשפט העליון כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה. בית המשפט הורה על מחיקת העתירה, אך קבע כי צו הביניים המעכב את תחילת החוק במרחב הפרטי יעמוד בתוקפו עד ליום 1.1.2028, וחייב את המשיבים בהוצאות העותר.

הנימוק המרכזי

מאחר שהמדינה הסכימה כי החוק במתכונתו הנוכחית לא ניתן ליישום במרחב הפרטי ופועלת לתיקונו, ואין צורך בפיקוח שיפוטי מתמשך, העתירה נמחקה אך צו הביניים שמעכב את יישום החוק חודש עד שנת 2028 כדי לאפשר את השלמת הליך החקיקה המתקן.

השלכות רוחב

עיכוב תחולת החוק המורה על התקנת מצלמות במרחב הפרטי במוסדות גריאטריים ובתי אבות ברחבי הארץ עד שנת 2028.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימים קשיים מעשיים, פערים טכנולוגיים וחוסר בהיערכות תקציבית המקשים על יישום החוק והתקנת המצלמות במועד שנקבע.
  • עקב התפזרות הכנסת ואי-הקמת ועדת עבודה, רווחה ובריאות, לא התאפשר לשר הבריאות להפעיל את סמכותו להארכת מועד התחולה באישור הוועדה.
טיעוני ההגנה
  • המדינה והכנסת הסכימו למתן צו ביניים המעכב את יישום החוק לגבי התקנת מצלמות במרחב הפרטי.
  • משיבי המדינה הסכימו כי חלק מהוראות החוק אינן בנות-יישום כעת ופעלו לעבודת מטה במטרה לקדם תזכיר חוק מתקן.

הדגשים פרוצדורליים

  • במהלך הדיונים ניתן צו ביניים מוסכם המעכב את תחולת הוראות החוק הנוגעות להצבת מצלמות במרחב הפרטי.
  • בירור העתירה נמשך מספר שנים בשל נסיבות חיצוניות (מגפת הקורונה, התפזרות הכנסות ומלחמה).

תגיות נושא

  • בריאות
  • חקיקה
  • צו ביניים
  • בתי אבות
  • מצלמות

סכום הוצאות משפט

20000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הארכת תוקפו של צו הביניים המעכב את יישומן של הוראות החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33) בנוגע להצבת מצלמות במרחב הפרטי עד ליום 1.1.2028.

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8699/19 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין העותר: איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל נגד המשיבים: 1. שר הבריאות 2. שר האוצר 3. הכנסת עתירה למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: ט' טבת תש"ף (6 ינואר 2020) בשם העותר: עו"ד אילן בומבך, עו"ד יריב רונן בשם המשיבים 2-1: עו"ד גיא ורדי, עו"ד מיטל בוכמן-שינדל בשם המשיבה 3: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו הוגשה לבית משפט זה כבר בסוף שנת 2019. העתירה ממוקדת בטענות כלפי חקיקתו של החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט-2019 (להלן: החוק). חוק זה, אשר פורסם ברשומות ביום 7.1.2019, נסב בין השאר על התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבתי חולים גריאטריים (על דרך הוספת חלק ד'1 חדש בפקודה). 2. מלכתחילה העתירה כוונה לדחיית יום תחילתו של החוק – אשר עמד אותה שעה על יום 7.1.2020 (שנה מיום הפרסום בהתאם לסעיף 4 לו) – בשנים עשר חודשים נוספים לצורך היערכות. בעיקרו של דבר העותר, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל, לא כלל בעתירה טענות במישור החוקתי כנגד חקיקת התיקון ואף היה שותף להליך החקיקה. על כן, העתירה התמקדה בהיבטים מעשיים הנוגעים לקושי ביישום החוק, תוך הדגשת ההיערכות התקציבית המתאימה ופערים טכנולוגיים אשר מקשים לעמוד בחובות שהחוק מטיל כבר ביום התחולה המקורי. 3. כן נטען בעתירה כי זו הוגשה על רקע היעדרה של ועדת עבודה, רווחה ובריאות של הכנסת (להלן: הוועדה) משך תקופה ממושכת נוכח התפזרותן של הכנסת ה-21 והכנסת ה-22. המשמעות של אי-הקמת הוועדה, כך נטען, היא כי שר הבריאות, המשיב 1, לא יכול לחתום על צו הדוחה את תחילת החוק – סמכות המוקנית בסעיף 4 לחוק לתקופה כוללת של עד שנתיים – מאחר שזה כפוף לאישור הוועדה. כן התבקש בעתירה גם צו ביניים שיעכב את כניסתו של החוק לתוקף. 4. מבלי לפרט יצוין כי לקראת הדיון שנקבע בבית משפט זה, המשיבים 2-1, שר הבריאות ושר האוצר (להלן יחד: משיבי המדינה), הגישו תגובה לבקשה לצו ביניים (שבהמשך שימשה כתגובה מקדמית מטעמם). בתגובה זו הם הסכימו למתן צו ביניים חלקי שיעכב את יישומן של הוראות החוק "הנוגעות להתקנת מצלמות במרחב הפרטי" לתקופה של מספר חודשים. בהמשך, הוגשה גם תגובה מטעם המשיבה 3, הכנסת, ובה זו הביעה הסכמתה לצו ביניים חלקי כאמור. 5. ביום 6.1.2020 התקיים דיון בעתירה, ובמהלכו התברר כי אף לשיטתם של משיבי המדינה יישום החוק מעורר קשיים בכל הנוגע להצבת מצלמות במרחב הפרטי. בסופו של הדיון ניתנה החלטתנו שבמסגרתה הורינו על מתן צו ביניים בהסכמת המשיבים "אשר יעכב את יישומן של הוראות [החוק] הנוגעות להתקנת מצלמות במרחב הפרטי בבתי חולים כאמור בחוק זה". לצד זאת, המשיבים התבקשו לשוב ולעדכן כעבור מספר חודשים. 6. בתמצית יצוין כי בשנים שחלפו מאז הדיון בעתירה, טרם הושלם המענה לקשיים שהתעוררו בכל הנוגע ליישום מלא של החוק. תחילה, התבקשו ארכות רבות מצד משיבי המדינה נוכח התפרצות מגפת הקורונה והתמקדותם באותה עת בפעילות הקשורה בכך. מעת לעת נמסרו עדכונים בדבר הליך הבחינה של הסוגייה ונמסר כי מתבצעת במשרד הבריאות עבודת מטה לבחינת האפשרויות השונות ליישום החוק בנוסח שעבר בכנסת. כמו כן, עבודת המטה שהחלה להתבצע הובילה את משיבי המדינה לצדד בקידום הצעת חוק לתיקון נקודתי של החוק בנוגע להיבטים שבמחלוקת. לצד זאת, נמשכו ניסיונות למצוא פתרונות יישומיים במישור הטכנולוגי, לרבות על-ידי פרסום של קול קורא לציבור. בהודעה מעדכנת מיום 21.11.2024 נמסר כי שר הבריאות החליט לפעול לתיקון דרישות החוק באשר לצילום במרחב הפרטי. העבודה בנושא במשרד הבריאות עודה נמשכת ולבית המשפט לא נמסר כל לוח זמנים להשלמת הטיפול בנושא. 7. הזמן חלף והחוק טרם תוקן. בהודעת העדכון האחרונה שנמסרה מיום 30.7.2026 נמסר כי הכנתה של טיוטת תזכיר החוק טרם הושלמה ועודנה מצויה בעבודה בין משרדי הממשלה, ולכן התבקשה הארכת מועד נוספת של חצי שנה. ביום 9.8.2026 ניתנה החלטתנו שבה כתבנו בין השאר כך: "בינתיים חלפו מספר שנים שבהן לא נשלמה המלאכה של היערכות ליישום. אדרבא, משיבי המדינה הודיעו על מאמצים שנעשים מצדם לגיבושה של טיוטת תזכיר חוק מתקן שתכליתו להתמודד עם הקשיים שעלו, ולא עדכנו בדבר כוונה קונקרטית ליישם את הוראות החוק שעליהן חל צו הביניים. גם בהודעת העדכון הנוכחית, שהוגשה ביום 30.7.2026, לא הונח כל לוח זמנים להשלמת הטיפול בסוגייה, ואף עולה ממנה שעבודת המטה הרלוונטית לא תושלם לפני תחילתה של שנת 2027. בנסיבות אלה, דומה כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה. הצדדים יודיעו האם הם נכונים למחיקת העתירה, מבלי לגרוע מטענותיהם, בכפוף להתחייבותם של משיבי המדינה להודיע לעותרת לפחות 60 ימים לפני שיחלו לנקוט אמצעים לאכיפת החוק – במתכונתו הנוכחית או לאחר שיתוקן". 8. ביום 17.9.2026 הוגשה הודעת משיבי המדינה, ובה הם ביטאו את העדפתם להותרת העתירה תלויה ועומדת וביקשו להגיש הודעת עדכון עד ליום 30.1.2027. לצד זאת, הם ציינו כי אם בית המשפט יורה על מחיקת העתירה, מבוקש כי צו הביניים שניתן ימשיך לעמוד בעינו לתקופה של שנה נוספת כך שזה יפקע ביום 17.9.2027, והכול תוך שמירת טענות הצדדים. 9. ההודעה מטעם משיבי המדינה כללה גם עדכון בדבר עמדות יתר הצדדים. העותר הצטרף לעמדת משיבי המדינה ביחס להותרת העתירה תלויה ועומדת. לצד זאת, הוא הדגיש כי לשיטתו, אם העתירה תימחק יש להותיר את צו הביניים על מכונו מבלי שייקבע מועד קלנדרי לפקיעתו, ולחלופין – אם ייקצב מועד לפקיעת הצו – תישמר לו הזכות להגיש בקשה להארכת תוקפו ככל שבאותה עת טרם יושלם תיקון החוק הצפוי. כמו כן, צורפה אף עמדת הכנסת, אשר תמכה אף היא בהותרת ההליך תלוי ועומד כך שמשיבי המדינה ימשיכו להגיש הודעות עדכון עתיות מטעמם. הכנסת הוסיפה וציינה כי, מנקודת מבטה, אם העתירה תימחק אין מקום להותיר את צו הביניים על כנו. 10. בשלב הנוכחי, לאחר ששקלנו את הטענות מכאן ומכאן אנו סבורים כי יש מקום להורות על מחיקת העתירה, תוך הותרת צו הביניים על כנו עד לתאריך שייקבע ובכפוף לשמירת זכויות הצדדים. 11. נקדים ונאמר כי המצב שאליו נקלענו בבירור העתירה הוא יוצא דופן ומעורר אי-נחת מהיבטן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. בשלב הנוכחי אין עוד חולק על כך שהיבטים מסוימים בחוק שנחקק אינם בני-יישום במתכונתו הנוכחית. נעשה פה אפוא מעשה של "נחוקק ונשמע" – קודם נחקק התיקון שנועד לשנות סדרי בראשית מבחינת יצירת חובות בנושא התקנת מצלמות בבתי אבות ורק לאחר מכן התברר שקיימות בעיות בלתי פתירות (לעת הזו) בכל הנוגע ליישום. 12. על כך יש להוסיף כי גם לאחר שהקושי התברר הליך ההיערכות לגיבוש הצעת חוק מתקנת מתמשך והולך. מלכתחילה, היינו נכונים ליתן את השהות הנדרשת לקידום הטיפול בסוגייה, חרף התמשכותה, על רקע הנסיבות שליוו את ההליך – החל מהגשת העתירה בשל "תסבוכת" פרלמנטרית שמנעה את דחיית תוקפו בידי משיבי המדינה בכלים שהוקנו להם בחוק בהיעדר ועדת כנסת רלוונטית; המשך במגפת הקורונה שהסיטה את הקשב של העוסקים בדבר; וכלה במלחמה שעמדה אף היא ברקע לדברים. אולם, אין מקום לאפשר זאת בחלוף שבע שנים מהגשת העתירה, כשכל הצדדים מסכימים למעשה כי החוק במתכונתו הנוכחית דורש תיקונים ונתלים בפועל בצו הביניים המוסכם. ניתן לקוות כי הלקחים הנדרשים יופקו – לא רק בהקשר הנוכחי אלא בכלל. הליכי חקיקה טוב שיקודמו לאחר השלמת הבדיקות הנדרשות ולא להפך. 13. בכל מקרה, בעת הזו אין עוד הצדקה להותרת העתירה תלויה ועומדת. משיבי המדינה הצהירו כי הם מחויבים לתיקון החוק. אין צורך בפיקוח של בית המשפט על התהליך. הדבר היחיד שנדרש הוא – בלית ברירה – הארכה של ההסדר המוסכם בדבר צו הביניים. מאחר שצו ביניים המשעה תוקפה של חקיקה אינו אמור להיות מצב "רגיל" סברנו שטוב יהיה לתחום את צו הביניים בזמן. 14. במכלול הנסיבות ובהתחשב בחלוף הזמן מאז הגשת עמדות הצדדים, אנו מורים אפוא על מחיקת העתירה תוך שמירת טענות הצדדים. צו הביניים שעליו הורינו ביום 6.1.2020 יישאר בתוקפו עד ליום 1.1.2028. ניתן לקוות כי עד התאריך שצוין יושלם תהליך החקיקה. מכל מקום, כלל זכויות הצדדים שמורות. 15. בשים לב לכך שבעת הזו כבר ברור שהגשת העתירה הייתה מוצדקת אנו מחייבים את המשיבים בהוצאות העותר בסך של 20,000 שקלים – כך שב-15,000 שקלים יישאו משיבי המדינה (יחד) וב-5,000 שקלים תישא הכנסת. ניתן היום, ח' כסלו תשפ"ז (18 נובמבר 2026). דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט