פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8125/23
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט א' שטיין
העותרים:
1. Al-Jazeera satellite Channel
2. נביל מזאוי
3. חסאן מסעוד
4. אמין דראגמה
5. בירנארד סמית'
6. מוחמד ג'מג'ום
נ ג ד
המשיבים:
1. לשכת העיתונות הממשלתית
2. מנהל לשכת העיתונות הממשלתית
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד חוסיין אבו חוסיין; עו"ד וקים סלים
פסק דין
השופט ע' גרוסקופף:
עניינה של העתירה שלפנינו בטענה כי המשיבים – לשכת העיתונות הממשלתית ומנהל לשכת העיתונות הממשלתית – משתהים במתן תעודת עיתונאי לעותרים 6-2, ובכך מקשים על האחרונים מלמלא את תפקידם העיתונאי.
העותרים 6-2 (שלמעט העותר 2 הם כולם אזרחים זרים) מועסקים כעיתונאים על ידי העותרת 1, חברת Al-Jazeera Satellite Channel. בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הגיעו העותרים 4-2 ו-6 לארץ לצורך סיקור האירועים ושידורם בפלטפורמות השונות שמפעילה חברת Al-Jazeera Satellite Channel (יצוין כי עולה מהעתירה כי העותר 5 שהה בארץ). בהמשך לכך, העותרים 2, 6-4 הגישו בקשה לחידוש תעודת העיתונאי שלהם בימים 9.10.2023, 10.10.2023 ו-24.10.2023, בהתאמה (בקשותיהם של העותרים 6-5 הוגשה באותו יום, 24.10.2023), והעותר 3, שמעולם לא פעל בארץ, הגיש ביום 9.10.2023 בקשה להנפקת תעודת עיתונאי. משטרם נענו בקשותיהם, הוגשה העתירה שלפנינו.
על פי הנטען בעתירה, אומנם המועד למתן החלטה בבקשה להנפקה או לחידוש תעודת עיתונאי בארץ טרם חלף (וזאת, בהתאם לסעיף 7ב לכללים למתן תעודות מטעם לשכת העיתונות הממשלתית, לאזרחים ותושבים ישראלים, העוסקים במקצועות התקשורת, באמצעי תקשורת ישראלי, התשע"ט-2019 (להלן: כללים למתן תעודות מטעם לע"מ)), אך בשים לב למצב המלחמה בו אנו מצויים אשר מעסיק את גופי התקשורת ברחבי העולם, ובהינתן שחלף יותר מחודש מאז הגשת הבקשות (ויצוין כבר עתה, כי הדבר נכון רק ל-3 מתוך 5 הבקשות שהוגשו), היה על המשיבים לתת מענה מהיר וענייני לבקשותיהם. לטענת העותרים, משלא אושרו בקשותיהם עד כה, יש לראות במשיבים כמי שנוקטים כלפי העותרים במדיניות "גרירת רגלים", מתוך חוסר תום לב ושיקולים זרים. כך במיוחד, שעה שמונפקות תעודות עיתונאי "לעשרות רבות של עיתונאים זרים שהגיעו לישראל לאחר פרוץ המלחמה" (סעיף 18 לבקשה).
דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. ראשית יובהר כי בניגוד למה שעלול להשתמע מהעתירה, המשיבים אינם מסרבים להנפיק או לחדש לעותרים 6-2 תעודות עיתונאי, אלא, שהחלטה בעניינם טרם התקבלה, לא לחיוב ולא לשלילה. מכאן שעיקרה של העתירה בטענה כי מאחר שחלף יותר מחודש מאז הוגשו הבקשות (וכפי שעולה מהתיאור שלעיל, ביחס ל-2 בקשות חלפו כשלושה שבועות בלבד), וטרם ניתן מענה לגופם של דברים, הרי שקמה הצדקה להתערבותו של בית משפט. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שהבהרתי בקשר לעתירה קודמת שעניינה זירוז פעולת הרשות המנהלית (באותו מקרה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה): "בית המשפט הגבוה לצדק איננו 'סדרן העבודה' בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, ועתירה אליו אינה אמצעי נאות לדרבון הפרקליטות לשנות את סדרי הקדימויות שקבעה לעצמה. [...] וכל עוד אין התמשכות ההליכים בלתי סבירה בעליל, יש לאפשר למשיבות [.] לקבל החלטה בהתאם ללוח הזמנים שקבעו לעצמן" (בג"ץ 3193/20 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה (19.5.2020). וראו גם: בג"ץ 3931/22 ח"כ בן גביר נ' השר לביטחון פנים, פסקה 4 (13.6.2022)). דברים אלה, בשינוי זהות הרשות המנהלית, יפים גם לענייננו. כך במיוחד, מקום בו נקבעו כללים ברורים המתווים את מסגרת הזמנים למתן החלטה בבקשות להנפקה או לחידוש תעודת עיתונאי שהוגשו על ידי העותרים, ואין חולק כי המשיבים אינם חורגים ממסגרת זמנים זו.
זאת ועוד, מלבד הטענה כי היה על המשיבים לתת את החלטתם בתוך פרק זמן קצר יותר מזה שנקבע בכללים למתן תעודות מטעם לע"מ, העותרים לא הציגו כל תשתית ראייתית המבססת את טענתם לחוסר תום לב ושיקולים זרים. אף טענתם כי הונפקו תעודות עיתונאי לעיתונאים זרים אחרים נטענה בעלמא, ללא תימוכין ומבלי שהוצג כל פירוט על כך. לפיכך, אף מטעם זה אין מקום לדון בעתירה (בג"ץ 6774/20 גרטל נ' ממשלת ישראל, פסקה 5 (30.9.2020); בג"ץ 2738/22 פלוני נ' כנסת ישראל, פסקה 2 (27.4.2022)).
סוף דבר: העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסכום של 4,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ט בחשון התשפ"ד (13.11.2023).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
23081250_Y02.docx אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il