פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3931/22
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט ח' כבוב
העותר:
ח"כ איתמר בן גביר
נ ג ד
המשיבים:
1. השר לביטחון פנים
2. מפכ"ל המשטרה
3. היועצת המשפטית לממשלה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו; עו"ד חנמאל דורפמן
פסק-דין
השופט ע' גרוסקופף:
העותר, המכהן כחבר כנסת בכנסת ה-24, מבקש מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כי יורה למשיבים "לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו הבלתי חוקית והמפלה של המשיב 1 האוסרת על המשיב 2 מפכ"ל המשטרה להיפגש עם חברי כנסת מהאופוזיציה (נגדה), לעומת מפגשים חוזרים ונשנים של חברי כנסת מהקואליציה או מרשת הביטחון שלה, ובמיוחד מדוע לא תבוטל החלטת המשיב 1 למנוע מהמשיב 2 לפגוש את העותר בו בזמן שהמשיב 2 נפגש עם חברי כנסת שונים".
על פי הנטען בעתירה, בחודשים האחרונים ביקש העותר להיפגש עם המשיב 2, מפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי (להלן: המפכ"ל), בקשר להתנהלות המשטרה במספר סוגיות, בקשר לאיומים חוזרים ונשנים המופנים כלפי העותר ובני משפחתו, וכן על רקע עבודת העותר בכנסת בכלל ובוועדה לביטחון פנים בפרט. בעקבות זאת, פנה העותר למפכ"ל, באמצעות עוזריו והמקורבים אליו. על פי הנטען, תחילה נאמר לעותר כי המפכ"ל מעוניין לשוחח עמו, לאחר מכן נאמר כי שיחה כאמור תתקיים אך לא במועד מיידי, ובשבועות האחרונים נמסר לעותר כי "הפגישה לא תצא אל הפועל ועל המפכ"ל נאסר לפגוש את העותר" (ההדגשה במקור; סעיף 19 לעתירה). עוד טוען העותר כי בהמשך לכך, ביום 12.4.2022 פורסמה כתבה בחדשות ערוץ 13 לפיה המשיב 1, השר לביטחון פנים (להלן: השר או השר לביטחון פנים), הורה למפכ"ל שלא להיפגש עם חברי כנסת מטעם האופוזיציה, ובכלל זה העותר. מן העבר השני, פורסם באותה כתבה, ובכתבות אחרות, כי המפכ"ל נפגש עם ראש הממשלה החליפי, שר החוץ והשר לנושאים אסטרטגיים (חבר הכנסת יאיר לפיד), שר האוצר (מר אביגדור ליברמן), שר המשפטים (מר גדעון סער), שרת הכלכלה והתעשייה (גב' אורנה ברביבאי), שר העבודה והרווחה והשירותים חברתיים (חבר הכנסת מאיר כהן), השרה להגנת הסביבה (גב' תמר זנדברג), יושבת-ראש ועדת ביטחון הפנים וסגן יו"ר הכנסת (חברת הכנסת מירב בן-ארי) ויושב-ראש הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית (חבר הכנסת מנסור עבאס). העותר מוסיף וטוען כי על פי המידע המצוי ברשותו, המפכ"ל נפגש בשנה האחרונה גם עם שר התקשורת (מר יועז הנדל), השר לשיתוף פעולה אזורי (מר עיסאווי פריג'), סגן יו"ר הכנסת (חבר הכנסת אחמד טיבי) וחבר הכנסת אוסאמה סעדי.
על רקע האמור, ביום 15.4.2022 פנה העותר בכתב לשר ולמשיבה 3, היועצת המשפטית לממשלה. בחלוף כשלושה שבועות, ולאחר שלא התקבל כל מענה, פנה העותר בשנית ביום 4.5.2022. ביום 9.5.2022 נמסר לעותר כי מכתביו התקבלו בלשכת היועצת המשפטית לממשלה והועברו לטיפולה של המשנָה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עוה"ד עמית מררי. בחלוף חודש ימים, ומשלא התקבל עדכון בנושא, הגיש העותר את העתירה דנן.
דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. כפי שנסקר לעיל, התשתית העובדתית עליה נשענת העתירה מבוססת על אמירה שנאמרה לעותר (מבלי שהוסבר מתי נאמרה וזהות הגורם מפיו נאמרה, ואף מבלי שהובא כל תיעוד או אסמכתא לקיומה של שיחה כאמור) וכן על כתבה אחת שפורסמה באחד מערוצי החדשות. במצב דברים זה, טוב עשה העותר אשר פנה למשיבים לבירור העניין, ובכלל זה האם אכן קיימת החלטה של השר המונעת מהמפכ"ל להיפגש עם מי מחברי הכנסת. ואולם, טענת העותר לפיה קמה הצדקה להתערבותו של בית משפט זה מאחר שחלף חודש וחצי מאז פנה לראשונה, וחודש מאז שנמסר לו כי פנייתו התקבלה והועברה לטיפול, וטרם ניתן מענה לגופם של דברים – אינה יכולה להתקבל. כפי שנזדמן לי לומר בעבר בעניין אחר, "בית המשפט הגבוה לצדק איננו 'סדרן העבודה' בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, ועתירה אליו אינה אמצעי נאות לדרבון הפרקליטות לשנות את סדרי הקדימויות שקבעה לעצמה. [...] וכל עוד אין התמשכות ההליכים בלתי סבירה בעליל, יש לאפשר [ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה] לקבל החלטה בהתאם ללוח הזמנים שקבעו [לעצמם]" (בג"ץ 3193/20 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה (19.5.2020)). דברים אלה שאומנם נאמרו בהקשר אחר, יפים הם גם לענייננו. בנסיבות אלה, ומבלי שיש בכך כדי להביע עמדה לגופם של דברים, אין מקום להידרש לעתירה.
העתירה נדחית איפוא. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ד בסיון התשפ"ב (13.6.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
22039310_Y01.docx למ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il