פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5642/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ח' כבוב
כבוד השופטת ר' רונן
העותר:
פורום קהלת
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש הממשלה
2. ראש הממשלה החלופי
3. ממשלת ישראל
4. כנסת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותר:
עו"ד מאיר בוחניק; עו"ד אפרת סונא;
עו"ד אריאל ארליך; עו"ד אריאלה סגל
פסק-דין
השופטת ר' רונן:
לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, במסגרתה מבקש העותר שנורה כי "המשיבים 3-1 מנועים מלחתום או לאשרר על הסכם או התחייבות שיש בהם גריעה או ויתור על שטח קרקעית הים ותת-הקרקע באזור שישראל קבעה כי נכלל בתוך המדף היבשתי שלה, המים הכלכליים שלה, והמים הטריטוריאליים שלה... אלא אם ינהגו כפי שמורה סעיף 1(א) לחוק יסוד: משאל עם".
העותר מבסס עתירתו על פרסומים בעיתונות מהעת האחרונה, לפיהם חלה התקדמות במשא ומתן בין מדינת ישראל לבין מדינת לבנון ביחס לשרטוט הגבול הימי ביניהן, אשר עשויה להוביל להסכמות בטווח הקרוב. מכך מסיק העותר כי החלטה בעניין עתידה להתקבל בזמן הקרוב; כי במסגרת החלטה זו תעביר ישראל ללבנון שטחים תת-ימיים הנחשבים לחלק משטחי המדינה; וכי החלטה זו צפויה להתקבל בהיעדר סמכות, תוך הפרת הוראות חוק יסוד: משאל עם.
דין העתירה להידחות על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת ותיאורטית. כפי שציינתי אך לאחרונה: "בית המשפט העליון לא יידרש לעתירה המוגשת לפני שקיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין. הרציונל העומד בבסיס כלל זה הוא כי משטרם התקבלה כל החלטה, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית עליה. במקרים כאלה יש לתת לרשות המוסמכת הזדמנות להשלים את תהליך קבלת ההחלטות, אשר אף עשוי לייתר בסופו של דבר את הדיון בעתירה או למצער לחדד את המחלוקות כך שזו תתנהל בצורה יעילה יותר" (בג"ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל נ' שר האוצר, פסקה 5 (24.8.2022). ראו גם: בג"ץ 2323/21 קוצ'וק נ' שר הביטחון (11.4.2021); בג"ץ 6272/21 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (14.9.2021); בג"ץ 2238/22 אה"ל – ארגון המתמחים לרפואה נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (31.3.2022)). כך גם, בית משפט זה אינו נוהג לדון בעתירות בעלות אופי תיאורטי, המבוססות על עובדות משוערות והיפותטיות אשר אין כל וודאות שיתרחשו (ראו: בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (2.1.2020); בג"ץ 4812/21 אבו סלאח נ' ממשלת ישראל, פסקה 6 (12.8.2021)).
בענייננו, טרם התקבלה כל החלטה עליה ניתן לקיים ביקורת שיפוטית, וכל טענותיו של העותר מבוססות על פרסומים עיתונאיים המצביעים לכאורה על אפשרות כי תתקבל החלטה בעתיד, לצד ספקולציות והשערות בדבר תוכנה והאופן בו היא צפויה להתקבל. נכון לעת הזו, אין כל ודאות כי החלטה כאמור אכן תתקבל. ממילא, תוכנה של החלטה עתידית ותיאורטית זו, כמו גם ההליך שיוביל לקבלתה, אינם ידועים בעת הזו ולא ניתן לבחון את חוקיותם. אלו יצטרכו להיבחן אם וכאשר תתקבל החלטה כאמור. למותר לציין כי כל החלטה שתתקבל תצטרך לעמוד בהוראות החוק ובכללי המנהל התקין, ובכלל זאת בהוראות חוק יסוד: משאל עם.
העתירה נדחית אפוא על הסף, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז באב התשפ"ב (24.8.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
22056420_P01.docx יכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il