פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4559/24

שקד מזרחי נ. שר הביטחון

עתירה לאפשר לנשים מיועדות לשירות ביטחון להתמיין ולשרת במערך השריון המתמרן של צה"ל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 04/10/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4559/24 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חובת גיוס ופטורים משירות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לאפשר לנשים מיועדות לשירות ביטחון להתמיין ולשרת במערך השריון המתמרן של צה"ל.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4559/24 — שקד מזרחי נ. שר הביטחון

עתירה לאפשר לנשים מיועדות לשירות ביטחון להתמיין ולשרת במערך השריון המתמרן של צה"ל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר לנשים להתמיין ולשרת במערך השריון המתמרן של צה"ל. הדיון בעתירה הושהה עד למתן הכרעה בשלוש עתירות מקבילות שעסקו באותו נושא. לאחר שבג"ץ הוציא צו מוחלט בעתירות המקבילות המחייב את צה"ל לפתוח פיילוט לשילוב נשים בשריון המתמרן עד נובמבר 2026, ביקשה העותרת להשאיר את עתירתה תלויה ועומדת ככלי לפיקוח על יישום ההחלטה. בית המשפט העליון דחה בקשה זו וקבע כי מאחר שהסעד העיקרי כבר ניתן, העתירה התייתרה. נפסק כי בית המשפט אינו מותיר עתירות פתוחות ככלי פיקוח לאחר שניתן פסק דין סופי, ועל כן העתירה נמחקה ללא צו להוצאות.

הנימוק המרכזי

ברגע שבית המשפט כבר פסק בעתירות מקבילות והורה על הסעד המבוקש, העתירה התייתרה ואין הצדקה להשאיר הליך פתוח רק כדי 'לפקח' על יישום פסק הדין.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים יחיאל כשר, עופר גרוסקופף, חאלד כבוב
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים הפליה מחמת מגדר
ארכיון חודשי פסקי דין מאוקטובר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שקד מזרחי

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לאפשר לנשים להתמיין ולשרת במערך השריון המתמרן של צה"ל.
  • חרף מתן פסק הדין בעתירות המקבילות, העתירה לא התייתרה ויש להותירה תלויה ועומדת לצורך פיקוח שיפוטי על ביצוע פסק הדין, מאחר שטרם פורסם מידע פומבי על מיונים לפיילוט.
טיעוני ההגנה
  • הדיון בעתירה התייתר עקב פסק הדין בעתירות המקבילות שבו כבר ניתן צו מוחלט המורה על פתיחת התנסות לשילוב נשים בשריון המתמרן עד נובמבר 2026.
  • אין מקום להותיר עתירה תלויה ועומדת ככלי פיקוח.
  • העותרת כבר השתחררה משירות צבאי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק הדין שניתן בעתירות המקבילות (בג"ץ 6522/20 ואח') אשר העניק צו מוחלט באותו נושא.

הדגשים פרוצדורליים

  • הדיון בעתירה הושהה בהחלטת ביניים עד להכרעה בעתירות מקבילות באותו נושא.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה והתקבלה

תגיות נושא

  • גיוס נשים
  • שילוב נשים בצה"ל
  • חיל השריון
  • התייתרות עתירה
  • פיקוח שיפוטי
  • שוויון מגדרי

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4559/24 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: שקד מזרחי נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. רא"ל הרצי הלוי ראש המטה הכללי 3. צבא ההגנה לישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד עמיחי וויינברגר; עו"ד ינור ברטנטל; עו"ד עדי קליין בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן; עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין השופט יחיאל כשר: ביום 4.6.2024 הוגשה העתירה שלפנינו, שעניינה מתן אפשרות לנשים המיועדות לשירות ביטחון להתמיין ולשרת במערך השריון המתמרן של צה"ל. ביום 26.9.2024 הגישו המשיבים בקשה להשהיית הדיון בעתירה עד להכרעה בשלוש עתירות קודמות ומקבילות, שעסקו גם הן בשילוב נשים בתפקידי לוחמה, לרבות בחיל השריון (בג"ץ 6522/20 קליגר נ' שר הביטחון; בג"ץ 1356/21 פלונית נ' שר הביטחון; בג"ץ 3227/20 לוי-אשכנזי נ' שר הביטחון; להלן, יחד: העתירות המקבילות). בהתאם, בהחלטתי מיום 15.9.2024, הוריתי על השהיית הדיון בעתירה דנן על למתן פסק דין בעתירות המקבילות, וקבעתי כי על העותרת להגיש הודעה מעדכנת תוך 45 ימים ממתן פסק הדין בעתירות המקבילות, במסגרתה תעדכן העותרת כיצד, לשיטתה, משפיעה ההכרעה בעתירות המקבילות על העתירה דנן. ביום 13.4.2026 ניתן פסק הדין בעתירות המקבילות. בתמצית, במסגרת פסק הדין נקבע, פה אחד, כי נקודת המוצא היא שוויון הזדמנויות לנשים בשירות הצבאי, וכי ניתן לשלב נשים בתפקידי לוחמה בדרך של התנסויות מדורגות, ובלבד שאלה תבוצענה בשקידה ראויה ובתוך פרק זמן סביר. במישור האופרטיבי, לעומת זאת, נחלקו דעות המותב. שופטות הרוב, חברותיי השופטות ד' ברק-ארז ו-ר' רונן, קבעו כי דחייתה החוזרת והנשנית של ההתנסות לשילוב נשים במערך השריון המתמרן, לאורך מספר שנים, מלמדת כי צה"ל לא עמד בחובתו לקדמה, ועל כן יש ליתן תוקף מחייב להחלטת הרמטכ"ל לפתוח את ההתנסות במחזור הגיוס של נובמבר 2026. אשר על כן, נמצא כי יש מקום ליתן צו מוחלט בכל הנוגע לשריון המתמרן, ונקבע כי על צה"ל לפתוח את ההתנסות לא יאוחר מהמועד האמור. חברי, המשנה לנשיא נ' סולברג, סבר, בדעת מיעוט, כי לנוכח החלטת הרמטכ"ל לפתוח את ההתנסות במועד זה, ממילא אין מקום ליתן צו מוחלט. ביום 28.7.2026 הגישה העותרת הודעת עדכון, בהתאם להחלטתי מיום 15.9.2026. בהודעת העדכון מטעמה, טענה העותרת כי חרף העובדה שבמסגרת פסק הדין בעתירות המקבילות ניתן סעד החופף לזה שהתבקש בעתירתה, העתירה דנן לא התייתרה וקיימת הצדקה להותרתה תלויה ועומדת. העותרת הטעימה כי בשים לב לכך שטרם פורסם כל מידע פומבי המיועד לציבור הנשים באשר לקיומם של הליכי מיון לפיילוט לשילוב נשים במערך השריון המתמרן, קיים חשש ממשי שללא המשך פיקוח שיפוטי על יישומו של פסק הדין בעתירות המקבילות, ההוראות האופרטיביות שניתנו במסגרתו לא תקוימנה בפועל. ביום 10.9.2026 הגישו המשיבים תגובה להודעת העדכון ובקשה למחיקת העתירה. לטענת המשיבים, פסק הדין בעתירות המקבילות הכריע בסוגיה העומדת בליבת העתירה דנן ולמעשה הורה על מתן הסעד שהתבקש במסגרתה, ועל כן התייתר הצורך בהכרעה בה. המשיבים התנגדו לבקשת העותרת להותיר את העתירה תלויה ועומדת "ככלי לפיקוח", וטענו כי אין לכך מקום. מעבר לכך, בהיבט הפרטני, טענו המשיבים כי העותרת השתחררה משירות צבאי ביום 10.11.2024, לאחר ששירתה כקצינה במערך שריון גבולות, ועל כן עתרו כי נורה על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין העתירה להימחק. כמתואר לעיל, במסגרת פסק הדין בעתירות המקבילות ניתן צו מוחלט המורה על תחילת התנסות לשילובן של נשים במערך השריון המתמרן, לא יאוחר מנובמבר 2026. בכך, ניתן הסעד העיקרי שהתבקש בגדר העתירה דנן, ומשכך הדיון בעתירה זו – התייתר (ראו והשוו: בג"ץ 4558/23 רובינוביץ נ' שר הביטחון, פסקה 5 והאסמכתאות שם (3.8.2026) (להלן: עניין רובינוביץ)). אשר לטענת העותרת כי יש מקום להותיר את העתירה דנן תלויה ועומדת על מנת שתשמש כלי לפיקוח על יישום פסק הדין בעתירות המקבילות – הותרת עתירה תלויה ועומדת כמעין "חרב דמוקלס" התלויה מעל לראשם של המשיבים, לאחר שניתן, במסגרת פסק דין סופי, הסעד שהתבקש בעתירה, לצורך פיקוח על יישום פסק הדין, הינה פרקטיקה שמקומה לא יכירנה בין כותלי בית משפט זה (ראו: עניין רובינוביץ, בפסקה 5; בג"ץ 7126/19 רופאים לזכויות אדם ישראל נ' מדינת ישראל, פסקאות 5–6 (7.7.2022); בג"ץ 3335/18 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' המחלקה לחקירות שוטרים, פסקה 2 (31.7.2018)). כפי שצוין בעניין רובינוביץ, אשר עסק אף הוא בעתירה אשר הדיון בה הושהה עד למתן פסק הדין בעתירות המקבילות, ואשר גם במסגרתה ביקשו העותרות להותירה תלויה ועומדת כמעין כלי פיקוח, "ככל שבעתיד יהיו בפי העותרות השגות כלשהן לגבי מהלך יישומו (או אי-יישומו) של הצו המוחלט שניתן בפסק הדין, הליך זה ממילא אינו האכסניה המתאימה לבררן" (שם, פסקה 5). סיכומו של דבר: העתירה נמחקת בזאת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ז (04 אוקטובר 2026). עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט