שלמה היימליך נ. שר הבטחון

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 999/21 בג"ץ 2621/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרים בבג"ץ 999/21: 1. שלמה היימליך 2. מרדכי יצחק היימליך 3. יוסף אפשטיין העותר בבג"ץ 2621/21: 4. ועד בני היישוב הישן דוד קויפמאן נ ג ד המשיבים בבג"ץ 999/21: 1. שר הביטחון 2. השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון המשיבים בבג"ץ 2621/21: 3. הרמטכ"ל 1. מפקד מיטב – צבא ההגנה לישראל 2. שר הביטחון עתירות למתן צו על תנאי ובקשות למתן צו ביניים בשם העותרים בבג"ץ 999/21: בשם העותר בבג"ץ 2621/21: עו"ד יובל יועז; עו"ד דורון ברקת אסף וייצן בשם המשיבים: עו"ד ערן הדס פסק-דין השופט ג' קרא: לפנינו שתי עתירות אשר אוחדו: העתירה בבג"ץ 999/21 עיקרה בדרישת העותרים כי המשיב 1, שר הביטחון, יורה כי בקשותיהם של העותרים 3-1 – חסידי סאטמר בני קהילת "היישוב הישן" – למתן פטור מחובת גיוס מטעמי דת, אמונה, או מצפון, יישקלו עובר למועד הליכי בדיקות הכשירות הראשוניים במסגרת צו ראשון; וכי שר הביטחון יורה למשיב 3, הרמטכ"ל, כי דין התייצבות לכלל הליכי גיוס, לרבות הליכים לעניין מועמדים לשירות ביטחון, כדינו של שירות צבאי לעניין החלטה פרטנית למתן פטור או דחיית שירות מטעמי דת, אמונה או מצפון. העתירה בבג"ץ 2621/21 עיקרה בדרישת העותר, המשתייך לקהילת "אנשי היישוב הישן", לפטור אותו משירות צבאי מטעמי מצפון ולהחליט בבקשתו לפטור אותו מהתייצבות להליכי רישום ובדיקה בשל טעמי מצפון. הרקע לעתירה בבג"ץ 999/21 העותרים 1 ו-3 בבג"ץ 999/21 (להלן: העותרים) נקראו להתייצב בלשכות הגיוס של צה"ל לשם הליכי בדיקת כשירות ראשונית. העותר 2 טרם נקרא להתייצב משלא הגיע לגיל מיועד לשירות ביטחון בהתאם לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. העותרת 4 היא עמותה המעניקה סיוע ועזרה לקהילות החרדיות המשתייכות לחסידות סאטמר. העותרים 1, 3 ו-4 הגישו עתירה קודמת (בג"ץ 8283/18 ועד בני היישוב הישן נ' ממשלת ישראל (9.8.2020) (להלן: עניין ועד בני היישוב הישן)), במסגרתה התבקש שר הביטחון להפעיל את סמכותו ולהעניק צווים הפוטרים באופן גורף את כל המשתייכים לחברי קהילת "אנשי היישוב הישן" מגיוס לצה"ל, מטעמים של דת, אמונה או מצפון. פסק הדין שניתן בעניין ועד בני היישוב הישן ואשר דחה את העתירה, קבע כדלקמן: "טענתם של העותרים כי על משיב 2 [שר הביטחון – ג'.ק.] ליתן פטור גורף לבני קהילת היישוב הישן... אין לה על מה שתסמוך. למשיב 2 שיקול דעת רחב בסוגיה האמורה, סוגיה מקצועית המצריכה התחשבות בשיקולים רבים, ועל כן גדר התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיו למתן פטור תהא מצומצמת... גם טענת העותרים כי יש ליתן לבני הקהילה פטור גורף מטעמים מצפוניים אינה מגלה כל עילה להתערבות. בהתאם למדיניות המשיבים, מנגנון מתן הפטור מטעמי מצפון מתבסס אף הוא על בדיקה פרטנית של מבקש הפטור... מדיניות המשיבים למתן פטור מטעמי מצפון נבחנה על ידי בית משפט זה מספר פעמים לאורך השנים ונמצאה סבירה ומידתית" (שם, פסקאות 6-5). עוד נקבע בפסק הדין כי העותרים יוכלו להגיש בקשות פרטניות לדחיית שירות או למתן פטור משירות מטעמי מצפון. העותרים 1 ו-3 נקראו להתייצב להליכי רישום ובדיקה מספר פעמים. העותר 2 פנה למשיבים בבקשה לפטור אותו משירות צבאי ומהתייצבות לצו ראשון ונענה כי בהגיעו לגיל המיועד לשירות ביטחון, הוא יזומן להליכי הרישום והבדיקה, וככל שיימצא כשיר ומתאים לשירות ביטחון – הוא יוכל להגיש בקשה לפטור. ביום 23.5.2021, ניתן צו ארעי להקפאת מועדי התייצבותם של העותרים למבדקי הכשירות שבמסגרת הצו הראשון, וזאת עד למתן החלטה אחרת. תמצית טענות הצדדים בבג"ץ 999/21 לטענת העותרים, אמונתם הדתית של בני הקהילה אוסרת על הכרה במדינת ישראל ובמוסדותיה (לרבות צה"ל) ועל שיתוף פעולה עמם. לטענת העותרים, בניגוד לעניין ועד בני היישוב הישן, במסגרתו נתבקש פטור קולקטיבי מגיוס לכלל בני הקהילה – בעתירה הנוכחית מבוקש פטור פרטני, מטעמים של דת ואמונה, מבלי שיהא על העותרים להתייצב להליכי הבדיקות הראשוניות בטרם תתקבל החלטה בבקשתם לקבלת פטור. לעמדת העותרים, חיובם להתייצב להליכי הרישום והבדיקה מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותם לחופש דת. העותרים מבקשים ללמוד גזרה שווה מהסדרי הפטור החלים על קבוצות אחרות, אשר לטענתם החלטה בעניין בקשה לפטור בעניינן ניתנת מבלי לחייב את המועמדים בהתייצבות להליכי הבדיקה והכשירות הראשונית. לכן, לטענת העותרים, הם מופלים לרעה לעומת קהילות תרבותיות אחרות. יצוין כי העותרים מדגישים כי הם אינם מעוניינים בתחולתו של הסדר גיוס תלמידי ישיבות ("תורתו אומנותו") לגביהם. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, שעה שהעותרים עשו דין לעצמם ולא התייצבו להליכי הבדיקה והרישום וכן בשל היות העתירה בעניינו של העותר 2 תיאורטית ומוקדמת, משטרם הגיע לגיל המיועד לשירות בטחון וטרם זומן להליכי רישום ובדיקה. המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות אף לגופה, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית במדיניות המשיבים באשר למועד בירור בקשות לפטור משירות ביטחון והדרישה להשלים את הליכי הרישום והבדיקה בטרם תיבחן בקשה לפטור מטעמי מצפון (להלן: המדיניות). מדיניות המשיבים אינה מכירה בהתנגדות מצפונית לחובת ההתייצבות להליכי רישום ובדיקה מאחר שאין בהתייצבות זו משום נטילת חלק בשירות ביטחון או במסגרת צבאית. הליכים אלו נדרשים לשם הערכת כשירות המועמד ואין מקום לבחון את בקשת המועמד בטרם יימצא מתאים לגיוס. התכלית של מדיניות המשיבים היא להביא לכך שבירור שאלת התקיימות התנאים לפטור משירות מטעמי מצפון, ייעשה רק כאשר יש בכך צורך, כלומר כאשר מדובר במיועד כשיר לגיוס לשירות ביטחון. קבלת עמדה, לפיה יש להביא את מבקשי הפטור מטעמי מצפון בפני הוועדה מבלי לבדוק את כשירותם לשירות ביטחון – משמעותה כי על רשויות הצבא לבחון ולהביא בפני הוועדה המייעצת בקשות רבות לפטור מטעמי מצפון, אשר בהמשך, לאחר השלמת הליכי הרישום והבדיקה, עשויות להתברר כלא רלוונטיות. לכן, מדיניות המשיבים לפיה טרם הבאת עניינו של מבקש הפטור מטעמי מצפון בפני הוועדה המייעצת, יש לבחון כי מבקש הפטור כשיר לגיוס, היא סבירה ומידתית. המשיבים מוסיפים ומציינים כי גם אלו הנמנים עם אוכלוסיות המקבלות פטור משירות ביטחון – נדרשים להתייצב להליכי רישום ובדיקה מסוימים עובר לבקשתם לפטור משירות והם אינם פטורים משיתוף פעולה עם רשויות הצבא. לטענת המשיבים, העותרים מבקשים הלכה למעשה פטור גורף מהליכי בדיקה ורישום לקראת שירות צבאי למשתייכים לקהילת "היישוב הישן". בתשובה שהגישו העותרים, ברשות, הם טוענים כי המדיניות של המשיבים למעשה אינה "מדיניות" במהותה, אלא החלטה מינהלית (ושרירותית, לטענתם) בלבד, שעניינה שלא לשנות את "סדר הפעולות" בין דיון בבקשת פטור בוועדת המצפון לבין בדיקות הכשירות במסגרת צו ראשון. הרקע לעתירה בבג"ץ 2621/21 העותר בבג"ץ 2621/21 (להלן: העותר), המשתייך אף הוא לקהילת אנשי היישוב הישן הדוגלת בשיטת חסידות סאטמר, פנה לרשויות צה"ל כדי שעניינו ייבחן בפני הוועדה המייעצת לעניין מתן פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון. במענה לפנייתו נמסר כי על פי מדיניות רשויות הצבא, הגשת בקשה לפטור משירות ביטחון מטעמי מצפון, או מכל סיבה אחרת, אינה פוטרת את המבקש מהחובה להתייצב להליכי הרישום והבדיקה עד להכרעה בבקשה, בהתאם למדיניות המשיבים שהוצגה לעיל. לפיכך, נכתב כי לא ניתן להיעתר לבקשתו של העותר לפני שהוא התייצב והשלים את הליכי הרישום והבדיקות הדרושים. תמצית טענות הצדדים בבג"ץ 2621/21 לטענת העותר בעתירה ובתשובה שהגיש ברשות, עתירתו "מחדדת" את האופן בו מיושם ה"מסלול" אשר נקבע בעניין ועד בני היישוב הישן ביחס לאופן בו יש לבחון בקשה פרטנית לפטור מטעמי מצפון של מי ששייך לקהילת היישוב הישן. לעמדת המשיבים, דין העתירה בבג"ץ 2621/21 להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים, וזאת מאחר שהעותר עשה דין לעצמו ולא התייצב במועדים אליהם נקרא להליכי הרישום והבדיקה ואף נמנע מלפרט בעתירתו את מלוא העובדות הנוגעות להליכים אלה. בנוסף, דין העתירה להידחות לגופה, וזאת מטעמים דומים לאלו שפורטו לעיל בעניין עמדת המשיבים בעתירה בבג"ץ 999/21. עוד נטען כי הנסיבות הפרטניות להן טוען העותר אינן מגלות טעם מיוחד המצדיק החרגה מהמדיניות, והן נעוצות, הלכה למעשה, באותן התייחסויות קיבוציות החותרות למתן סעד קבוצתי. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירות, בתגובות המשיבים ובתשובות העותרים והעותר, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירות להידחות על הסף מאחר שהן אינן מגלות עילה להתערבות. חרף האצטלות ה"פרטניות" שעוטות העתירות, מהותן מכוונת לשינויה של המדיניות בה נוקט המשיב 1, כדי שיתאפשר לעותרים ולעותר להתייצב בפני ועדת המצפון בטרם יזומנו לבדיקות כשירות במסגרת צו ראשון. בפסק הדין שניתן לאחרונה בבג"ץ 1882/21 ווייס נ' שר הביטחון (17.6.2021) (להלן: עניין ווייס), נקבע כדלקמן: "אכן, הסעד אותו מבקש העותר – דחיית בדיקות הכשירות הצבאית עד למתן החלטה בבקשתו לפטור משירות צבאי – לא התבקש ולא נדון בעתירה הקודמת שהגיש. ברם, דינה של בקשה זו של העותר להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו במדיניות המשיבים. אוסף ואבהיר את מה שאמור להיות מובן מאליו: בדיקת כשירותו של אזרח לשרת בצה"ל ובחינת זכאותו לפטור מהשירות הצבאי אינן בגדר 'תכנית כבקשתך'... בית משפט זה קבע לא אחת כי שיקול דעתן של רשויות מערכת הביטחון בתחום כוח האדם, ובפרט כאשר מדובר בענייני פרוצדורה – הינו רחב במיוחד... מהטעמים דלעיל, אין לנו אלא לדחות בשתי ידיים את בקשת העותר כי נתערב בסדרי ההליכים והפעולות של רשויות הצבא אשר נועדו לבחון את זכאותו לפטור מחובת השירות. המשיבים פעלו בעניינו של העותר משיקולים ענייניים, ובהם לא נתערב" (שם, פסקאות 16-14 וההפניות שם). קביעות אלו יפות גם לעניין העתירות כאן. עוד יצוין, כי מקובלת עלינו טענת המשיבים לפיה גם טענות העותרים והעותר בעתירותיהם והנסיבות הפרטניות להן הם טוענים – נעוצות, הלכה למעשה, בהתייחסויות "קבוצתיות" שאינן פרטניות לכאורה, כמו הטענות להפליה לעומת קהילות תרבותיות אחרות, ואשר מכוונות להסדרה של פטור לבני ה"יישוב הישן", שהוא סעד שכבר נדחה בעתירות קודמות (השוו: בג"ץ 5466/20 וויס נ' שר הביטחון (11.2.2021); עניין ווייס, פסקה 13). סוף דבר, העתירות נדחות. הצו הארעי שניתן בבג"ץ 999/21 – מבוטל בזאת. העותרים 4-1 בבג"ץ 999/21 יישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 4,000 ש"ח; העותר בבג"ץ 2621/21 יישא בהוצאות המשיבים בסך 1,500 ש"ח. ניתן היום, ‏ד' באב התשפ"א (‏13.7.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21009990_Q12.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1