דלתא קפיטל גרופ בע"מ נ. אליאש קסלר

פסק-דין בתיק ע"א 9985/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9985/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. דלתא קפיטל גרופ בע"מ 2. דוד פישמן 3. רז פישמן נ ג ד המשיבים: 1. אליאש קסלר 2. מטילדה קסלר ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) מיום 2.12.2009 בת"א 11601-10-09 בשם המערערים: עו"ד אמיר אריק פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) מיום 2.12.2009 בת"א 11601-10-09, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים ובקשה לעכב את הדיון העיקרי עד להכרעה בערעור. 1. המערערת 1 היא חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות והמערערים 2 ו-3 הם מנהליה ובעלי השליטה בה. המשיבים לוו סכום כסף מהמערערת 1 ולא שילמו חובם. המערערת 1 פתחה שלושה תיקי הוצאה לפועל, שניים מהם לביצוע שטר ואחד למימוש משכנתא. ביום 15.10.2009 הגישו המשיבים בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד האוסר על פינויים מדירתם. בית המשפט קבע דיון בבקשה במעמד הצדדים באותו יום בשעות הצהרים. בתום הדיון הותיר בית המשפט את צו המניעה הזמני על כנו. למחרת הדיון הגישו המערערים בקשה לפסלות בית המשפט מלדון בעניינם. את בקשתם ביססו על מספר טענות: העובדה כי בא כח המשיבים שהה באולם השופט בלא נוכחות מי מטעמם; התבטאות השופט בפתח הדיון לפיה "מה שנעשה פה זה התנהגות של גנסטרים" וכן הוצאת המערער 3 מהאולם. התנהלות זו מצדיקה לדעתם את פסילתו של בית המשפט מלדון בעניינם שכן נוצרה אצלו זיקה אישית לעניין נוכח התבטאותו האמורה והשלכותיה הצפויות. לאחר קבלת תגובת המשיבים קיים בית המשפט דיון בבקשת הפסלות. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט אישר כי אמר במהלך הדיון כי אם העובדות האמורות בבקשה הן אמת, הרי שמדובר בגנסטריזם. בהקשר לאמירה זו קבע כי יתכן שעשה שימוש במונח לא ראוי, ואולם, כך קבע, אין באמירה זו כדי ללמד על גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים באופן המייתר את המשך המשפט. בית המשפט הבהיר כי האמירה סויגה בכך שקיים ויכוח האם האמור בבקשה הוא אמת, וכי מדובר בסוגיה אשר פתוחה להוכחה ולסתירה על ידי שני הצדדים. בית המשפט אישר כי הורה למערער 3 לעזוב את אולם הדיונים למספר דקות מאחר ודבריו בקול רם הפריעו להתנהלותו התקינה של הדיון, והוסיף כי המערער 3 חזר לדיון כעבור מספר דקות. בית המשפט קבע עוד כי נכנס לאולם בשעה שנקבעה לדיון וכי באולם נכח רק בא כח המשיבים. בית המשפט ביקש ממנו לבדוק היכן נמצא בא כח המערערים ובזאת הסתיימה השיחה. לפיכך לא ראה מדוע איחורו של בא כח המערערים יש בו כדי להוות עילת פסלות. בית המשפט דחה את הטענה כאילו נוצרה אצלו זיקה אישית לעניין. לאור כל האמור דחה את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי. 3. המערערים מוכנים לקבל את קביעת השופט כי לא שוחח עם בא כח המשיבים בעניין התיק כששהו ביחידות באולם, אך טוענים כי לא איחרו כלל לדיון אלא המתינו ליד אולם אחר בהתאם לאמור בהזמנה. אשר להתבטאות בית המשפט, לטענתם, לא היתה זו התבטאות מסויגת והמערער 3 מציע להעמידו לבדיקה במכונת אמת בעניין זה. כן שוללים המערערים את הקביעה כאילו המערער 3 הוצא מהאולם רק בשל קולניותו וכי חזר לאולם כעבור מספר דקות. לטענתם, המערער 3 לא חזר לאולם גם לאחר שהדיון הסתיים וכי הוצא ממנו לאור דברים שאמר בקשר לבקשת בית המשפט לעיין בהחלטת בית משפט השלום בעניינם. גם טענה זו מוכנים הם להעמיד לבדיקה. לדברי המערערים הזיקה האישית שנוצרה לשופט היא עובדה שהולדתה היא בהתבטאותו המבישה, המגבשת למערערים עילה נזיקית נגדו. בנסיבות אלו לא סביר, לדעתם, כי בית המשפט יישב בעניינו של בעל דין המלין נגדו. 4. דין הערעור להידחות. אכן, יש והתבטאויותיו של שופט אינן ראויות ונראה כי כזו היתה התבטאותו של השופט בעניינם של המערערים. אך לא כל התבטאות בלתי ראויה או בלתי מוצלחת מקימה בהכרח עילת פסלות (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 189-190 (2006)). כבר נפסק בעבר כי שופט ייפסל רק כאשר יוכח כי יש בהתבטאותו משום גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים באופן המייתר את המשך המשפט בפניו (ע"א 5381/07 יונית פוזאילוב נ' אביגדור חלפון (לא פורסם, 26.11.2007 והאסמכתאות שם). במקרה דנן, כפי שכתב בית המשפט קמא, אכן אפשר שעשה שימוש במונח לא ראוי במסגרת הדיון. גם אם אצא מהנחה כי האמירה לא סויגה, הרי שאין די באמירה הלא מוצלחת כדי להקים עילת פסלות (ע"א 6225/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 28.10.2008)), שכן אמירה בשלב זה של ההליכים אין בה כדי להעיד על התוצאה הסופית של ההליך, במיוחד כאשר בית המשפט קבע בהחלטתו כי הוא פתוח לטענות הצדדים באשר להוכחת הטענות שהועלו בבקשה. זאת ועוד. נחה דעתי כי אף אין לראות בהוצאת המערער 3 מאולם הדיונים משום גיבוש דעה בנשוא התביעה, אפילו קיימת מחלוקת בנוגע לזמן בו שהה בחוץ ולנסיבות הוצאתו. ברי כי לבית המשפט אשר אמון על התנהלות הדיון וקידומו באופן ענייני ישנה הסמכות גם להורות על הוצאת בעל דין מהאולם אם האחרון מפריע לקיום דיון תקין. מובן שאין לראות בהוראה כי על בעל דין לצאת מן האולם משום שהפריע למהלך הדיון, כדי להוכיח קביעת עמדה מוגמרת באשר לתוצאות ההליך. לאור האמור לעיל ומשנזנחה הטענה בנוגע לקיום שיחה עם בא כח המשיבים בלבד, בוודאי שאין לראות בהתנהלות בית המשפט בנסיבות שתוארו קיומה של זיקה אישית לעניין, ובוודאי שלא זיקה המקימה עילה לפסילתו. משכך, דין הערעור להידחות. לאור מסקנה זו ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב הדיון בבית משפט קמא. הערעור נדחה. ניתנה היום, כ"א באדר התש"ע (7.3.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09099850_N04.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il