ארתום פירוז'קוב נ. מדינת ישראל משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 9967/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9967/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט נ' הנדל העותר: ארתום פירוז'קוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל, משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד יונינה בלומנפלד פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם מדוע לא תוענק לעותר אזרחות ישראלית ולחלופין מדוע לא יינתן לעותר רישיון לישיבת קבע בישראל. 2. העותר נולד באוקראינה בשנת 1983. הוריו הביולוגים אינם יהודים. לטענת העותר, אביו הביולוגי ניתק עימו קשר בהיותו בן שלוש שנים. במועד מסוים שלא צוין בעתירה, התגרשו אמו ואביו הביולוגיים של העותר. אמו של העותר נישאה ברוסיה לאחד, מיכאל נצ'קובסקי (להלן – נצ'קובסקי). נצ'קובסקי הינו יהודי. לטענת העותר, נצ'קובסקי גידלו כבן מאז היותו של העותר בן שמונה שנים. בינתיים גם נפטר האב הביולוגי. ביום 15.1.2001 עלו לארץ אמו של העותר, נצ'קובסקי ואחיו למחצה של העותר, שנולד מנישואי האם ונצ'קובסקי. השלושה קיבלו אזרחות ישראלית. כשנה מאוחר יותר, ביום 22.1.2002, נכנס העותר לישראל עם דרכון אוקראיני ואשרת תייר. מאז הוא שוהה בארץ. במועד כלשהו שלא צוין בעתירה פנה העותר למשיב בבקשה לקבל מעמד של קבע בישראל. ביום 28.6.2002 הודיע המשיב, כי הוא דוחה את בקשת העותר. ביום 6.8.2002 הודיע המשיב כי בקשה נוספת שהגיש העותר להסדרת מעמדו בארץ נדחתה. כמו כן נמסר לעותר באותה החלטה, כי עליו לעזוב את הארץ תוך חודש ימים. על החלטות אלה משיג העותר. 3. העותר טוען, כי הוא זכאי לקבל אזרחות ישראלית מכוח סעיף 5(א) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, ומכוח סעיף 9(4) לאותו חוק. לחלופין טוען העותר, כי הוא זכאי לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. העותר אף טוען, כי עובדי המשיב הודיעו לו שלא יפעלו כלל לגירושו מהארץ והוא רשאי לשהות בארץ. 4. דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים. העותר מלין על החלטות שניתנו בעניינו לפני למעלה משבע שנים. בכל פרק הזמן שחלף מאז, לא השיג העותר על ההחלטות האמורות בפני ערכאות שיפוטיות. לא נמסר לנו גם, האם בכל התקופה שחלפה מאז ניתנו ההחלטות המשיך העותר לפעול מול הרשויות המוסמכות להסדרת מעמדו בארץ. כאמור, בהחלטה שניתנה בעניינו של העותר ביום 6.8.2002 הודע לו שעליו לעזוב את הארץ תוך חודש ימים. לאור זאת, פנייתו של העותר לבית המשפט רק בחלוף למעלה משבע שנים, ללא שצוין כי התקבלה החלטה אחרת בעניינו, נגועה בשיהוי. בנסיבות העניין, חלוף הזמן מצדיק כי קודם לפתיחת שעריו של בית המשפט בפני העותר, ישוב האחרון ויפנה למשיב על מנת שזה יבחן את עניינו על בסיס נתונים עדכניים. לאחר שתתקבל החלטת המשיב לפנייה זו, ואם תהא היא שלילית, רשאי העותר, אם ירצה בכך, להעמיד את ההחלטה לביקורתו של בית המשפט המוסמך. 5. העתירה נדחית על הסף בלא שנתבקשה תגובה. ניתן היום, ה בשבט התש"ע (20.1.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09099670_S01.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il