מדינת ישראל נ. אפרים שומינוב

פסק-דין בתיק ע"פ 9942/02 בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 9942/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אפרים שומינוב ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 10.10.02 בת"פ 8039/02, שניתן על-ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי תאריך הישיבה: י"ח בחשוון תשס"ד (13.11.03) בשם המערערת: עו"ד גלי פילובסקי בשם המשיב: עו"ד נועם בונדר מטעם שירות-המבחן: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערער, בהיותו שתוי, דקר בסכין בני-זוג. תחילה דקר ידיד שהוזעק על-ידי האישה להוציא את המערער השתוי מביתה, ולאחר-מכן את האישה, שביקשה להוציא מידיו את הסכין. הוא הודה בעבירות שיוחסו לו לפי סעיפים 333, 335(א)(1) ו-380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. המערער נדון לארבע וחצי שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הופעלו 12 חודשי מאסר על-תנאי, מחציתם במצטבר ומחצית באורח חופף, כך שעליו לרצות ביחד 42 חודשי מאסר. כן הוטל עליו לפצות את האישה בסך של 10,000 ש"ח. בתסקיר שירות-המבחן, שהוגש לבית-המשפט המחוזי נכתב, כי המערער אינו מגלה תובנה להתנהגותו השלילית, אך התסקיר המשלים שהוגש לנו הוא חיובי, ונכתב בו שגורמי הטיפול בכלא מעריכים, כי המערער עושה מאמצים לשקם עצמו. בנסיבות אלה, לא ראינו מקום להיעתר לערעור המדינה, שמבקשת להחמיר בדינו ולהציב בגדר ערעור זה רף ענישה חדש. נסיבות המקרה אינן הולמות היענות לדרישה שכזו. אך מובן הוא, כי אין בכך קביעה נורמטיבית כי העונש הוא ראוי. אף לנו נראה כי הוא נוטה לקולא, אך כידוע, בכך בלבד אין עילה להתערבות. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ח בחשוון תשס"ד (13.11.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02099420_L03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il