המועצה המקומית אבו גוש נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 9936/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9936/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא העותרות: 1. המועצה המקומית אבו גוש 2. עמותת פיתוח ובינוי אבו גוש נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים 3. מדינת ישראל - משרד הפנים 4. המועצה המקומית קרית יערים 5. מינהל התכנון במשרד האוצר 6. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוזי ירושלים 7. המשרד להגנת הסביבה 8. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים 9. החברה להגנת הטבע 10. הקרן הקיימת לישראל 11. אדם טבע ודין 12. מעלה החמישה קבוצת גורדוניה להתישבות שיתופית בע"מ 13. המועצה המקומית הר אדר 14. נווה אילן מושב שיתופי להתישבות חקלאית בע"מ 15. נטף - אגודה שיתופית להתישבות קהילתית בע"מ 16. תנועת האיחוד החקלאי אגודה חקלאית שיתופית מרכזית 17. יד השמונה מושב שיתופי בע"מ 18. קריית ענבים קבוצת פועלים להתישבות שיתופית 19. המועצה האיזורית מטה יהודה 20. ג.ג אולפני ישראל ירושלים בע"מ 21. אבו קטיש פריד 22. אבו קטיש מוחמד 23. אבו קטיש מחמוד 24. אבו קטיש איברהים אחמד 25. אבו קטיש איסמעיל אחמד 26. אבו קטיש האני אחמד 27. אבו קטיש יוסף עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד עודד אפיק בשם המשיבים 3-1, 7-5: עו"ד תהילה רוט בשם המשיבה 4: עו"ד אמיר בירנבוים בשם המשיב 18: עו"ד איציק מור בשם המשיבה 19: עו"ד איל ד' מאמו ועו"ד גל אוהב ציון פסק-דין השופט ג' קרא: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיב 1 בדבר סיפוח שטחים והרחבת תחום השיפוט של המועצה המקומית קריית יערים (המשיבה 4, ולהלן: מועצת קריית יערים). 1. על פי הנטען בעתירה, ביום 14.9.2012 מינה שר הפנים ועדה לחקירת גבולות (להלן: ועדת החקירה), אשר קיבלה את בקשת מועצת קריית יערים והמליצה על הרחבת גבולותיה. המועצה המקומית אבו גוש (העותרת 1, ולהלן: מועצת אבו גוש) התנגדה לסיפוח השטחים למועצת קריית יערים, בין היתר על מנת לאפשר בעתיד את סיפוחם לתחומיה לצורך פיתוח עתידי של הישוב. לטענת העותרת, מאז מתן ההמלצה היא פנתה בבקשה להקפיא את הטיפול בהרחבת קריית יערים ולהקים ועדה לבחינת האפשרות להרחיב את גבולותיה שלה, כאשר שרי הפנים השונים, לרבות המשיב 1, נמנעו בינתיים מלאשר את המלצת ועדת החקירה. ביום 17.5.2016 אישר המשיב 1 את המלצת וועדת החקירה. זוהי תמצית השתלשלות העניינים שהביאה להגשת העתירה דנן. טענתן העיקרית של העותרות, המועצה המקומית אבו גוש ועמותה הפועלת לשיפור תנאי הדיור של תושבי אבו גוש, היא כי החלטת המשיב 1 אינה סבירה, מונעת משיקולים פסולים והתקבלה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים וגורמים רלוונטיים אחרים, ובגין כל אלה דינה להתבטל. 2. ביום 21.2.2018 ובהתאם לארכות שניתנו, הגישו המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים) את עמדתם לעתירה. בתגובה מטעמם הוסבר כי מבלי להביע עמדה לגוף הטענות הכלולות בעתירה, הוחלט כי סוגיית הרחבת התחום המוניציפלי של מועצת קריית יערים וסיפוחם של השטחים תובא לבחינתה ולהכרעתה של ועדת החקירה האזורית לשינוי גבולות, חלוקת הכנסות, שינוי מעמד מוניציפאלי ואיחוד רשויות מקומיות באזור ירושלים, יהודה ושומרון והשפלה (להלן: הוועדה הגיאוגרפית או הוועדה). לאחר שתגובש המלצתה, ישוב ויובא הנושא בפני המשיב 1. בנסיבות אלו סברו המשיבים כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. בתגובה משלימה הובהר, כי החלטת המשיב 1 אינה עומדת בעינה ולאחר גיבוש המלצת הוועדה הגיאוגרפית תתקבל החלטה עדכנית. 3. העותרות הסכימו למחיקת העתירה בכפוף להבהרות מטעם המשיבים, וביקשו כי יפסקו לטובתן הוצאות. הסוגייה שנותרה במחלוקת היא אם במסגרת הבחינה המחודשת תדון הוועדה בבקשתה של מועצת אבו גוש לשינוי גבולותיה ולסיפוח השטחים המדוברים – הכוללים קרקעות בבעלות פרטית ושטחים המיועדים לייעור – לשטחה המוניציפלי, סעד לו עתרה בעמוד 2 בסעיף ב' לכתב עתירה. לטענת המשיבים, בקשת העותרות חורגת מגדרי העתירה. יחידת השטח הנזכרת בסעיף ב' לכתב העתירה אינה מוגדרת והעתירה אינה מפרטת ביחס לסעד זה תשתית עובדתית או משפטית רלוונטית. נטען כי העותרות מבקשות כי הוועדה הגיאוגרפית תדון בשטחים המיועדים לייעור לגביהם אין לוועדה מנדט, כאשר העותרות לא מיצו הליכים למול הרשויות בעניין זה ובעתירתן לא טענו נגד היקף המנדט של הוועדה אלא נגד החלטתו של המשיב 1 בלבד. 4. מצאתי כי יש ממש בטענות המשיבים לעניין זה. הבקשה כי הוועדה תדון בהרחבת גבולותיה של מועצת אבו גוש ביחס לשטחים המיועדים לייעור היא כוללנית ולוקה באי מיצוי הליכים. יש לציין כי בכל הנוגע לשטחים שבבעלות פרטית, המהווים לטענת העותרות את רוב השטח שבמחלוקת, הוסבר בתגובת המשיבים כי אלו ממילא נכללים במנדט הוועדה ועל כן יובאו לבחינתה מחדש. במצב דברים זה העתירה אכן מיצתה את עצמה, ודינה להימחק. 5. יוער כי מועצת קריית יערים ביקשה להבהיר את עמדתה לפיה אין מקום לביטול החלטת המשיב 1. מכל מקום, בהעדר מעמד למועצת קריית יערים כמשיבה להתנגד למחיקת העתירה, כפי שצויין אף בהודעה מטעמה, לא מצאתי להרחיב בעניין זה, והיא רשאית להשמיע את טענותיה בגדר ההליך המתאים. 6. סיכומו של דבר העתירה נמחקת לאחר שמיצתה את עצמה כמפורט לעיל. המשיבים 3-1 יישאו בהוצאות העותרות בסך 6,000 ₪. ניתן היום, ‏ט' באייר התשע"ח (‏24.4.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17099360_Q15.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il