כהן בנימין נ. מדינת ישראל

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 97 / בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל המערער: כהן בנימין נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 31.12.96 בת.פ. 139/95, שניתן על ידי כבוד השופט י. טימור תאריך הישיבה: כ"ז באייר התשנ"ז (03.06.97) בשם המערער: עו"ד שמואל זילברמן בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל פסק-דין המערער הורשע בגניבת רכב ובסחר ברכב גנוב לעניין אישום אחד, ובגניבת רכב לעניין אישום שני. הוטלו עליו שלושים חודשי מאסר בפועל, וכן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי אשר היה תלוי ועומד נגדו. כן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי לשנתיים. הערעור שלפנינו הינו על הכרעת הדין וגזר הדין ביחד. דינו של ערעור זה על שני חלקיו להידחות. הכרעת הדין מבוססת על דבריהם של הנהגים, אשר אותם עודד המערער לגנוב את מכונית מעבידם, ולהעבירה לעזה. עדות זו נמצאה אמינה ואין מקום להתערב בה. העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל ועיקר, ואין כל יסוד להתערבותה של ערכאת הערעור. התוצאה איפוא כי הערעור על שני חלקיו נדחה. ניתן היום, כ"ז באייר התשנ"ז (3.6.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97009920.A01/דז/