פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9872/04

ד"ר נחמן גרינר נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שאישר את פיטוריו של העותר בשל מעילה באמון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/03/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9872/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני עבודה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שאישר את פיטוריו של העותר בשל מעילה באמון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9872/04

ד"ר נחמן גרינר נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שאישר את פיטוריו של העותר בשל מעילה באמון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, ד"ר נחמן גרינר, פוטר מעבודתו כמנהל מעבדה בקופת חולים כללית לאחר שנמצא כי מעל באמון המעסיק בשל מספר אירועים (ביניהם אי-ציות להוראות וקבלת כספים עבור נסיעה שלא מומשה). העותר ערער על פיטוריו בפני רשויות השיפוט של ההסתדרות, בבית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי לעבודה – כולם דחו את טענותיו ואישרו את הפיטורים. בעתירתו לבג"ץ טען העותר כי הליך הפיטורים היה פגום וכי לא ניתן לפטר עובד בגין 'מעילה באמון' ללא הליך שיפוטי פורמלי. בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי אינו מהווה ערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי לא נפלה טעות משפטית מהותית בפסיקתם. בית המשפט ציין כי הטענות העובדתיות כבר נבחנו לעומק על ידי ארבע ערכאות קודמות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' א' לוי, ע' ארבל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ד"ר נחמן גרינר

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • קופת חולים כללית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הליך הפיטורים היה בלתי תקין שכן נקבעה 'מעילה באמון' ללא הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי ראוי.
  • לא סביר שמעביד יקבע בעצמו קיומה של מעילה באמון ויפטר עובד על בסיס בירור פנימי בלבד.
  • התנהגותו בפרשות השונות לא עלתה כדי 'מעילה באמון'.
טיעוני ההגנה
  • העותר ביצע מעשים של מעילה באמון (תקרית המבחנות ופרשת הקונגרס באוסטרליה).
  • הליך הפיטורים היה תקין ולא נפל בו פגם.
  • בית הדין הארצי לעבודה כבר הכריע בעבר כי אין צורך בהליך שיפוטי פורמלי להוכחת אשמה לפני פיטורים מחמת מעילה באמון.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התנהגות העותר בפרשות השונות מהווה 'מעילה באמון'.
  • האם הליך הבירור הפנימי של המעסיק היה מספק ותקין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ממצאי רשות השיפוט המחוזית של ההסתדרות.
  • ממצאי רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות.
  • פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה.
  • פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה
  • ע"ע 300114/98 הסתדרות העובדים הכללית נ' קופת חולים כללית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9872/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9872/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל העותר: ד"ר נחמן גרינר נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה (פורמלי) 2. קופת חולים כללית עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין השופטת ד' ביניש: בעתירה שבפנינו מבקש העותר כי נבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה וכי נקבע כי פיטוריו של העותר נעשו שלא כדין. העותר עבד אצל המשיבה 2 (להלן: המשיבה) בבית החולים "כרמל" בחיפה במשך כ-15 שנים, כמנהל המעבדה הביוכימית בבית החולים. בשנת 1996 זומן העותר לבירור משמעתי אצל מנהל מחלקת פרט של המשיבה. הבירור נערך בקשר למספר ארועים שביחס אליהם התעורר חשד אצל המשיבה כי העותר מעל באמון במסגרת תפקידו. בתמצית ייאמר כי מדובר בעיקר בשלושה אירועים: "תקרית המבחנות", "פרשת הקונגרס" באוסטרליה" ו"פרשת ההשתלמויות". ב"תקרית המבחנות" נטען כי העותר הפר הוראה מפורשת של מנהל בית החולים ללא כל הצדקה; ב"פרשת הקונגרס באוסטרליה" נטען כי העותר קיבל כספים עבור נסיעה לקונגרס באוסטרליה, אך הוא חזר לארץ מבלי להשתתף בקונגרס, ללא שגילה זאת לממונים עליו, ובנוסף סירב להחזיר את הכספים שקיבל עבור הנסיעה; באשר ל"פרשת ההשתלמויות", הרי שבסופו של דבר התנהגותו של העותר בה לא סווגה כ"מעילה באמון", ועל כן אין מקום לפרטה. כחודש לאחר הבירור שנערך לעותר, הוא קיבל מכתב שבו הודע לו כי עבודתו אצל המשיבה מופסקת עקב מעילה באמון. בעקבות מכתב זה פנה העותר בחודש מאי 1996 לרשות השיפוט המחוזית של ההסתדרות הכללית העובדת, בתביעה לביטול פיטוריו. לאחר דיון ממושך בו נשמעו עדים רבים, נדחו כל טענותיו של העותר ופיטוריו אושרו. רשות השיפוט המחוזית מצאה כי לא נפלו פגמים בהליך פיטוריו של העותר, וכי אכן בפרשות שהוזכרו לעיל ביצע העותר מעשים של "מעילה באמון". על פסק זה ערער העותר לרשות השיפוט הארצית של ההסתדרות. רשות השיפוט הארצית אישרה את החלטתה של רשות השיפוט המחוזית ואימצה את רוב מסקנותיה. רשות השיפוט הארצית קבעה שהתנהגותו של העותר ב"תקרית המבחנות" וב"פרשת הקונגרס באוסטרליה" עולה כדי מעילה באמון, ועל כן פיטוריו של העותר מוצדקים. ערעורו של העותר נדחה איפוא על ידי רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות, אשר דנה בפסק הבוררות של הערכאה המחוזית כבערעור. בכך לא נסתיימו ההליכים. לאחר שנדחה ערעורו, הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובה עתר לביטול החלטותיהן של רשויות השיפוט הנ"ל. בית הדין האזורי דחה את התביעה בפסק דין מנומק ומפורט, וגם ערעור של העותר לבית הדין הארצי לעבודה נדחה. כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה הוגשה העתירה שבפנינו. טענותיו של העותר היו דומות בכל ההליכים שפורטו לעיל. לטענת העותר הליך פיטוריו היה בלתי תקין, שכן נקבע שהוא ביצע "מעילה באמון", ללא שהתנהל נגדו הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי כלשהו. לטענתו, אין זה סביר כי מעביד יוכל לקבוע בעצמו שהעובד ביצע "מעילה באמון" ולפטרו מבלי לנקוט נגדו הליכים שיפוטיים כלשהם. העותר טען שהבירור שנערך עמו אינו הליך ראוי לצורך קביעת קיומה של "מעילה באמון" והמשיבה לא היתה רשאית לפטרו על יסוד בירור זה. טענות נוספות שהעלה העותר נגעו לגופה של הקביעה כי מעל באמון המשיבה. לטענתו, התנהגותו בפרשות שתוארו לעיל לא עלתה כדי "מעילה באמון", ועל כן הוא פוטר שלא כדין. בעתירה שבפנינו שב העותר ומעלה פעם נוספת טענות אלו, שנדחו כאמור. לאחר שעיינו בעתירה, בהחלטות השונות שניתנו בעניינו של העותר ובתגובת המשיבה, באנו לידי מסקנה כי דין העתירה להידחות. הלכה היא שבית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. בית משפט זה יטה להתערב בפסיקתו של בית הדין, רק כאשר נפלה בה טעות משפטית מהותית או שהצדק מחייב את התערבותו (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1), 673). בעתירה שבפנינו אין מתקיימות אותן נסיבות חריגות המצדיקות את התערבותנו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שכן רוב טענותיו של העותר הן טענות עובדתיות שכבר נבחנו על ידי הערכאות הקודמות, הן בהליך הבוררות, והן בתביעה לביטול פסקי הבוררות. מעבר לדרוש, יצויין כי גם לגופם של דברים אין לקבל את הטענות של העותר. באשר לטענות הנוגעות לקביעה כי בוצעה "מעילה באמון", הרי שמדובר במחלוקת עובדתית שנבחנה על ידי ארבע ערכאות, שתיים מהן במעמד של בוררות ושתי הערכאות השיפוטיות – בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה, אשר דנו בטענות העותר ודחו אותן באופן מנומק ופרטני. בנסיבות אלו, אין מקום לבחינתן של טענות העותר בענין זה פעם נוספת, בהליך של בית משפט זה. באשר לטענות הנוגעות לפגמים בהליך הפיטורין, הרי שגם טענות אלו נבחנו על ידי הערכאות השונות ונדחו. בית הדין הארצי לעבודה ציין כי השאלה "האם נדרש הליך פורמלי של הוכחת 'אשמה' ברשות השיפוט של ההסתדרות, לפני פיטורי עובד מחמת מעילה באמון או מעילה בתפקיד" נענתה כבר על ידי בית הדין בעבר בשלילה (לדיון בשאלה זו ראו: ע"ע 300114/98 הסתדרות העובדים הכללית נ' קופת חולים כללית (לא פורסם)). בנסיבות שלפנינו, אין אנו מוצאים עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ה' באדר ב' התשס"ה (16.3.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04098720_N02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il