סיבוץ דימיטרי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 987/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר המערער: סיבוץ דימיטרי נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ל' באב תשנ"ז (2.9.97) בשם המערער: עו"ד ארקאדי פלדמן בשם המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' חנה אטקס פסק-דין השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית-משפט קמא, על-פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (שוד) ובשוד בנסיבות מחמירות, ונדון למאסר בפועל בן ארבעים-ושניים חודש ולמאסר על-תנאי בן שנתיים. הערעור הוא על חומרת העונש. נסיבות העבירה היו אלו, שהמערער ושניים אחרים באו אל ביתו של המתלונן, צילצלו בדלת, ומשפתח להם המתלונן את הדלת, דחף אותו המערער אל-פנים הדירה. אחד השותפים הצמיד כלי חד לגרונו של המתלונן ודרש לדעת היכן יש בדירה כסף. לאחר-מכן קשרו השלושה את ידי המתלונן אל-מאחורי גבו, השליכוהו על הריצפה, כיסו את עיניו ואת אוזניו, סתמו את פיו באמצעות חולצה, והחלו מחפשים כסף בדירה. משלא עלה בידם למצוא את מבוקשם, החלו השלושה מכים את המתלונן בידיו וברגליו, תוך שהם מאיימים עליו לרוצחו נפש אם יתלונן במשטרה. לסופם של חיפושים מצאו השלושה את שביקשו: קרוב ל4,000- דולרים, 2,000 ש"ח, מכשיר וידיאו, מכשיר פקסימיליה ועוד חפצים. משהניחו ידם על השלל, ניתקו את החשמל ואת קו הטלפון לדירה, איימו על המתלונן שוב כי ירצחו אותו נפש אם יתלונן במשטרה, נטלו את מפתח הדירה, נעלו אותה מבחוץ, ונמלטו מן המקום ושללם בידם. בא-כוחו המלומד של המערער הצביע על גילו הצעיר של מרשו - כבן תשע-עשרה שנים לעת ביצוע העבירה. כן ציין שמרשו הינו עולה חדש אשר עלה ארצה בגפו ונסיונו להיקלט בארץ לא עלה יפה. מצבו הכלכלי היקשה עליו במאוד, והוא שהביא אותו למעשהו הרע. בא-כוח המערער הוסיף והסביר לנו כי ביני לביני באו הוריו של המערער ארצה והם מבקשים לעזור לו כיום כמיטב יכולתם. עוד טוען בא-כוחו של המערער כי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נטה בשנים האחרונות שלא להטיל עונשים כבדים על בני-נוער אשר עלו ארצה מחבר המדינות, ומבקש הוא כי נמשיך ללכת בקו שהותווה. שירות המבחן ממליץ כי נחליט על קיצור תקופת המאסר שהוטלה על המערער. טענות בא-כוח המערער, נכונות ככל שתהיינה לעצמן, אין בהן כל הצדק להקלה בעונשו של המערער. עדים אנו בשנים האחרונות להתגברות ניכרת במעשי האלימות - ובהם מעשי שוד אלימים - וראוי כי בית-המשפט יאמר את דברו צלול וברור. בית-המשפט חייב להרים את תרומתו לביעור נגע האלימות, וזאת יכול הוא לעשות על דרך גזירת עונשים התואמים את מעשי העבירה בהם מדובר. המערער הורשע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה שהעונש המירבי הקבוע בצידה הוא מאסר בן עשרים שנה. בתיתנו דעתנו לעונש מירבי זה, אין ספק בדעתנו כי העונש שהוטל עליו אינו חמור כל עיקר. יתר-על-כן: המערער ושותפיו הרָעים באו אל ביתו של המתלונן ושדדו אותו בביתו. אומרים כי "ביתו של אדם מיבצרו", וכוונת האומרים היא שאדם ראוי לו שירגיש בטוח בביתו מפני המבקשים להסב לו רע. שומה עליהם על בתי-המשפט לעשות כיכולתם כדי שביתם של אנשים אכן ישמש להם מיבצר, מקום בו ירגישו לבטח. בתיתנו דעתנו לכל אלה, דעתנו היא כי דין הערעור להידחות. יתר-על-כן: דומה עלינו כי העונש שהוטל על המערער נוטה אף לקולה. אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, ל' באב תשנ"ז (2.9.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97009870.G01