פלוני נ. פרקליטות מדינה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 987/19 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה 2. פלוני עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ג בניסן התשפ"א (05.04.2021) בשם העותרת: עו"ד רוני אלוני סדובניק בשם המשיבה 1: עו"ד רן רוזנברג בשם המשיב 2: עו"ד עידן שני פסק-דין המשנה לנשיאה נ' הנדל: 1. במוקד העתירה הנוכחית ניצבת החלטת משיבה 1 (להלן: פרקליטות המדינה) לדחות את עררה של העותרת, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 – ולהותיר על כנה את החלטת פרקליטות מחוז מרכז שלא להעמיד את משיב 2 לדין. על פי ההחלטה, שעה שהמחלוקת מתמקדת בשאלה האם העותרת הסכימה לקיים יחסי מין עם משיב 2, "לא ניתן לשלול שהרושם שעלה מהתנהגותה [...] הוא שיכלה לשלוט על מעשיה. מכאן כי קשה לקבוע כי הנילון היה מודע לחוסר הסכמתה למעשיו". בהעדר תוחלת להשלמת חקירה, המסקנה היא שיש לסגור תיק החקירה בהעדר "ראיות מספיקות לצורך העמדת [משיב 2] לדין פלילי" (להלן: ההחלטה). העותרת תוקפת את ההחלטה במספר מישורים. לטעמה, פרקליטות המדינה התייחסה רק לעבירת האונס, והתעלמה מיתר העבירות שעל ביצוען התלוננה; נמנעה מלאסוף ראיות נוספות; ומנעה מבית המשפט "להכריע ולתת 'טעמים מיוחדים' כהגדרת סעיף 54א(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, במקרה ספציפי מיוחד זה". 2. בתום הדיון הראשון בעתירה (השופטים ע' פוגלמן, ג' קרא ו-ע' גרוסקופף) הוחלט כי, "בהסכמת המשיב 1, בהינתן הנסיבות, הנושא ישוב לבחינה נוספת בפרקליטות, וזו תגיש הודעה משלימה תוך 60 ימים". בהודעה, נמסר כי "בתום בחינה קפדנית נוספת של המשנה לפרקליט המדינה", הוחלט שאין בחומר הראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת משיב 2, וכי אין טעם לביצוע השלמות בתיק החקירה. העתירה נקבעה, אפוא, לדיון שני – בו שבה הפרקליטות וטענה כי דין העתירה להידחות. ביום 24.6.2021 ניתן, אפוא, צו על תנאי, המורה למשיבים לנמק "מדוע לא תבוטל החלטתה של משיבה 1 בערר 1611/18, כך שיוגש נגד משיב 2 כתב אישום על יסוד תלונת העותרת – ולחלופין, יבוצעו השלמות חקירה שיתמקדו בבחינת סוגיית ההסכמה לאור מצבה של העותרת סמוך לאחר האירוע". ביום 6.7.2021 הודיעה פרקליטות המדינה כי המשנה לפרקליט המדינה החליט, "בשים לב להערות בית המשפט הנכבד בדיון [...] לקבל את עררה של העותרת, במובן זה שהוחלט על ביצוע השלמות חקירה". נמסר כי השלמות אלה "יתמקדו, בין היתר, בסוגיה מושא הראש החלופי של הצו-על-תנאי ובכלל זה המשיב 2 ייחקר פעם נוספת", וכי בסיום החקירה תתקבל החלטה חדשה לגופו של עניין. בנסיבות אלה, הפרקליטות סבורה כי העתירה הנוכחית התייתרה, ומבקשת למחוק אותה. משיב 2, מצידו, ביקש "במידה והדבר ידרש, לשמור לעצמו את הזכות לטעון את טענותיו בפני בית המשפט הנכבד לאחר קבלת ההחלטה אשר עתידה לבוא עם סיום השלמת החקירה" – ואילו העותרת טענה כי "יש צורך בעין צופה וביקורתית על המשך ההליך", וביקשה להותיר את העתירה תלויה ועומדת. לחלופין, היא סבורה כי "דין העתירה להתקבל – ולא להימחק", ומבקשת לפסוק לה הוצאות משפט ריאליות, כפי ששולמו בפועל. פרקליטות המדינה בחרה שלא להשיב לבקשה זו. 3. נוכח ההתפתחויות שפורטו לעיל, העתירה דנן – שמטבע הדברים אינה עוסקת בהחלטה העתידית של פרקליטות המדינה בערר העותרת, ואינה פורשת את התשתית הנחוצה להתמודדות עמה – מיצתה את עצמה. אשר על כן, היא נמחקת, מבלי לפגוע בטענות אפשריות של הצדדים לגופה של ההחלטה העתידית. בהתחשב בשלב אליו הגיע ההליך, ובתוצאתו המעשית, שאינה חופפת במלואה לסעדים שביקשה העותרת, המדינה תישא בהוצאות העותרת בהליך דנן, בסך 11,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ח באלול התשפ"א (‏5.9.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19009870_Z16.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il