פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 9854/17 בבית המשפט העליון ע"א 9854/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלונית 7. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, פורמלי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 07.12.2017 בת"ע 42124-09 אשר ניתן על ידי כבוד השופט איתי כץ בשם המערערת: עו"ד איתן קוהלי בשם המשיב 1: עו"ד מאירה נועם בשם המשיב 2: עו"ד יעקב שרביט; עו"ד אופיר שגב בשם המשיב 3: עו"ד דניאל זיידמן בשם המשיב 4: עו"ד אינגריד הר-אבן פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט הבכיר א' כץ) מיום 7.12.2017 בת"ע 42124-09 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. ההליך מושא הערעור שלפניי נוגע לניהול עיזבון ג'ני רוזנר ז"ל (להלן: המנוחה והעיזבון), שהמערערת היא אחת מיורשותיה. כעולה מההחלטה מושא הערעור, ניהול העיזבון הסתיים לפני כשלוש שנים, ואף מינויה של מנהלת העיזבון – המשיבה 1 – פקע. עם זאת, לנוכח טענות שהעלתה המערערת לאי סדרים ואי התאמות בחלוקת העיזבון, הורה בית המשפט לפני כשנתיים וחצי על מינוי מומחה חשבונאי לבדיקת טענות אלו (להלן: המומחה). עד למועד קבלת ההחלטה מושא הערעור דנן, לא הגיש המומחה כל חוות דעת המגלה ממצא שלילי באשר להתנהלות המשיבה 1. ביום 26.10.2017 מחק בית המשפט על הסף את בקשת המערערת ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, משנקבע כי התיק מושא הערעור דנן הוא תיק סגור, ומשום ש"על פי הבקשה מדובר בכספים שנטען שאינם חלק מן העיזבון". ביום 8.11.2017 דחה בית המשפט את בקשת המערערת לעיון חוזר בהחלטה משנקבע כי המסמכים שגילויים מבוקש על ידה אינם שייכים להליך דנן, שעניינו ניהול עיזבון המנוחה. 2. בעקבות כך הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלדון בתיק. זאת, לדבריה, על רקע התנהלותו בהליך אחר בין הצדדים, שעניינו בבקשת המשיב 2 ליתן צו מניעה זמני למניעת פרסום כתבה על אודותיו, ועל אודות ההליך מושא הערעור דנן. בפרט התייחסה המערערת לדיון שהתקיים בהליך זה ביום 19.9.2017 ולהחלטת המותב בעקבותיו – שניתנה ביום 26.9.2017 – שבה הורה בית המשפט על מניעת פרסום המידע עד להכרעה בתובענה עיקרית שהוגשה בעניין תוך חיוב המערערת בהוצאות. לדברי המבקשת באותו דיון אמר המותב כי אין כל טעם להגיש כתבי הגנה בהליך שכן מדובר ב"בזבוז זמן". ביום 7.12.2017 דחה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט הבכיר א' כץ) את בקשת הפסלות. נקבע כי בבקשה מעלה המערערת טענות המתייחסות לדיונים שהתקיימו במסגרת הליכים אחרים קשורים, שאין עניינם בשאלת ניהול העיזבון. לגופן של טענות המערערת באשר לאמירות המותב בדיון שהתקיים בעניין צו המניעה ביום 19.9.20017, נקבע כי עיון בפרוטוקול הדיון מעלה שבית המשפט הציע לצדדים לאחד את הדיון בהליך יחד עם הדיון בתיק העיקרי בעניין פרסום הכתבה, תוך שמירת זכויות הצדדים להגשת כתב הגנה. בית המשפט הטעים – כמצוין בפרוטוקול הדיון – כי הצעה זו נדחתה על ידי בא כוח המערערת. לכך הוסף, כי גם אם היו טענות המערערת בעניין זה נכונות, אין בכך כדי להביא לפסילת המותב. לבסוף, נקבע כי אף יתר טענות המערערת בהן היא משיגה על החלטות שיפוטיות אין בהן כדי להביא לפסילת המותב. על כן נדחתה הבקשה, והמערערת חויבה בתשלום שכר טרחת המשיבים ובתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה. ביום 13.12.2017 דחה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט הבכיר א' כץ) את בקשת המערערת להורות על הפסקת ההליכים בתיק ולעיכוב ביצוע התשלומים הכספיים שהושתו עליה עד להחלטה בערעור דנן, וחייב את המערערת בהוצאות בסך 1,500 ש"ח נוספים לטובת אוצר המדינה. 3. מכאן הערעור שלפניי. בד בבד עם הערעור הגישה המערערת גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט בעניין תשלום שכר הטרחה וההוצאות וכן לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט בעניין המשך ניהול ההליך. טענות המערערת מתמקדות בהתנהלות המותב בדיון שהתקיים בהליך הנפרד בעניין איסור פרסום הכתבה ביום 19.9.2017. לדבריה, אמירת המותב שלפיה אין צורך להגיש בהליך כתבי הגנה משמעה כי מדובר ב"משחק מכור", וכי "בית המשפט קמא אינו מעוניין להגיע לחקר האמת". תמיכה לטענתה מוצאת המערערת בכך שבהחלטה שניתנה בעקבות הדיון שהתקיים באותו הליך הורה המותב על חיובה בהוצאות. עוד משיגה המערערת על החלטת המותב מיום 26.10.2017 בהליך מושא הערעור, שבה הורה למחוק על הסף את בקשת המערערת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, ועל כך שדחה את בקשתה לעיון חוזר בהחלטה זו. ביום 2.1.2018 נדחתה על ידי בקשת המערערת לעיכוב ביצוע ההחלטות האמורות. 4. המשיבים 4-1 – בתשובות שהגישו – סומכים ידיהם על החלטת בית משפט קמא. לדבריהם, מרבית טענות המערערת אינן רלוונטיות להליך מושא הערעור, שהוא תיק ניהול העיזבון שההליכים בו הסתיימו לפני כשלוש שנים. נטען כי במסגרת הליך זה הוגשו דו"חות כספיים סופיים לאפוטרופוס הכללי ולבית המשפט, שהמערערת לא חלקה עליהם ודי בכך על מנת לדחות את טענותיה. לגופן של טענות המערערת, נטען כי טענותיה באשר להתנהלות המותב בהליך הנפרד בעניין איסור פרסום הכתבה הן שגויות וסותרות את האמור בפרוטוקול הדיון. לכך הוסף כי טענות המערערת בעניין דחיית בקשותיה לגילוי מסמכים אינן מגלות עילה לפסילת המותב, והן מבקשות למעשה לתקוף החלטות שיפוטיות שהדרך להשיג עליהן אינה באמצעות הגשת בקשת פסלות. עוד טוענים המשיבים כי ערעורה של המערערת רצוף טענות עובדתיות שגויות; וכי נפלו בו פגמים פרוצדוראליים שונים. 5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו ובתשובות לו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, המבחן לקיומה של עילת פסלות לפסילת השופט היושב בדין הוא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 5993/17 אנקוה נ' ארגמן, פסקה 3 (30.8.2017)). איני סבורה כי עלה בידי המערערת להצביע על חשש כאמור – ולו קל שבקלים – בנסיבות העניין שלפניי. כאמור בהחלטת בית משפט קמא, מרבית טענות המערערת מופנות להחלטות שניתנו במסגרת הליך אחר, ומשכך אין הן רלוונטיות להליך מושא הערעור דנן. לכך יש להוסיף כי עיון בפרוטוקול הדיון מיום 19.9.2017 מעלה כי המערערת אינה מדייקת בטענותיה באשר לאמירות שהשמיע המותב, וכי אין בדברים שנאמרו על ידו באותו דיון כדי להביא לקבלת ערעורה. אשר לטענות המערערת שעניינן בהחלטות שניתנו בבקשותיה לגילוי מסמכים ולעיון חוזר בהחלטה בעניין זה – מדובר בטענות הנושאות אופי "ערעורי" מובהק, והן אינן מגלות כל עילה לפסילת המותב (ע"א 1043/17 המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' אלאטעונה, פסקה 5 (6.4.2017)). לבסוף, אף העובדה שהמערערת הגישה את בקשתה בעת הנוכחית – כאשר הדיונים בהליך מתנהלים זה שנים ודומה שהם על סף סיום – מובילה למסקנה כי יש לדחות את הערעור. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התשע"ח (‏16.1.2018). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17098540_V03.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il