אריק אנור נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין

פסק-דין בתיק בג"ץ 9840/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9840/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. אריק אנור 2. לדה אנור נ ג ד המשיב: משרד הפנים מינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ל' מקסיק בשם המשיב: עו"ד ד' מארקס פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. העותר 1, אזרח ישראלי, והעותרת 2, אזרחית גיאורגיה, נישאו זה לזו בשנת 2002 ולהם שתי ילדות קטינות. לאחר נישואיה הגיעה העותרת 2 לישראל וקיבלה אשרת שהיה ועבודה. מספר חודשים לאחר מכן קיבלה אשרת שהיה ארעית במסגרת ההליך המדורג. בשנת 2004 נסעה העותרת 2 לגיאורגיה יחד עם ילדותיה. באותה עת ריצה העותר 1 עונש מאסר. כעשרה חודשים לאחר מכן שבה העותרת 2 לישראל ופנתה למשיב בבקשה להעניק לה אזרחות. הבקשה נדחתה מהטעם שבתקופה זו בה נעדרה העותרת 2 מן הארץ והעותר שהה במאסר, לא קיימו העותרים משק בית משותף. 2. העותרים מבקשים כי תינתן לעותרת 2 אזרחות ישראלית במסגרת הליך מדורג. לעניין זה טוענים העותרים כי בקשתם כלל לא נדונה על-ידי הגורמים הרלבנטיים ונדחתה על סמך נימוקי סרק. כמו כן, לשיטת העותרים, אין נפקות לעברו הפלילי של העותר 1 לצורך שאלת זכאותה של העותרת 2 לאזרחות ישראלית והדבר אינו קבוע בנוהל הרלבנטי. המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה בשל קיומו של סעד חלופי, בדמות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כמו כן טוען המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל היעדר עילה. זאת, מאחר ואחד מהפרמטרים בגדרו של ההליך המדורג הינו קיומו של תא משפחתי בישראל. הוא מסביר כי עקב מאסרו של העותר 1 ויציאתה של העותרת 2 מהארץ, לא ניהלו העותרים תא משפחתי משותף משך שנה ושלושה חודשים. משכך, נשמט לשיטתו הבסיס לקיומו של ההליך המדורג. עוד מוסיף המשיב כי העותר מרצה מאסר נוסף כיום וגם בתקופה זו אין העותרים מקיימים תא משפחתי משותף בישראל. 3. לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה ובתשובת המשיב הגענו לכלל מסקנה כי אכן יש לדחות את העתירה בשל קיומו של סעד חלופי. העותרים משיגים על עמדת המשיב בעניין הענקת אזרחות ישראלית לעותרת מכוח נישואיה לעותר, לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. על פי הוראת סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לחוק זה, מוסמך כיום בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות (ראו: בג"ץ 9702/09 רזוק נ' שר הפנים (לא פורסם, 7.12.09); בג"ץ 5693/08 קוץ נ' שר הפנים (לא פורסם, 20.8.2008)). לפיכך, קיים לעותרים סעד חלופי–הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כלל הוא כי במקום בו עומד לרשותו של עותר סעד חלופי "ראוי ויעיל לפני ערכאת שיפוט אחרת", לא יידרש בית המשפט הגבוה לצדק לעתירה (ראו: בג"ץ 6274/03 מילאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.12.2003); בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים ואח' (לא פורסם, 20.5.08)). משאלה פני הדברים, דין העתירה להידחות מבלי שנידרש לטענות לגופם של הדברים. יוער, כי בטרם קבלת תגובת המשיבה, נקבע דיון בעתירה. בהתחשב בתגובה ובאמור לעיל, יבוטל הדיון. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"ח בסיון תש"ע (31.5.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08098400_B02.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il