פלוני נ. הגלריה בברנר בע"מ

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 984/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. הגלריה בברנר בע"מ 2. הכשרה חברה לביוח בע"מ 3. חברת לבנונה בע"מ 4. פלוני ערעור על החלטתו של בית משפטי השלום הרצליה מיום 27.1.2022 בת"א 33422-05-19 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' רט; תגובה מטעם המשיבות 2-1 מיום 28.2.2022; תגובה מטעם המשיב 4 מיום 10.3.2022 בשם המערערת 1: עו"ד אריאל רובין; עו"ד איילת אשל בשם המערער 2: עו"ד עבד דראושה בשם המשיבות 2-1: עו"ד אורי ירון בשם המשיב 4: עו"ד איל רוזין פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה (השופט ע' רט) מיום 27.1.2022 בת"א 33422-05-19 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. המערערים שכלו את בנם (להלן: המנוח) בתאונת עבודה שהתרחשה בגן אירועים המופעל על-ידי המשיבה 1, המבוטחת על-ידי המשיבה 2. ההליך דנן עניינו תביעת נזיקין שהגישו המערערים. ביום 4.7.2021 התקיים דיון קדם משפט, ובסיומו נקבע דיון ליום 29.12.2021 לשמיעת ראיות ולסיכומים בעל פה. ביום 20.10.2021 הגישה המערערת 1 (להלן: האם) בקשה לזימון מתורגמן דובר השפה הערבית לדיון ההוכחות, מאחר שהיא אינה דוברת עברית. בבקשה צוין כי האם, העובדת בניקיון, גרושה המגדלת לבדה שתי בנות, וכי משכורתה "סביב שכר המינימום". לבקשה צורף תצהיר מטעם האם, בו הצהירה, בין היתר, כי היא עובדת בניקיון ומשכורתה החודשית היא "כ-5,000 ₪". נטען כי מאחר שהאם היא "אישה קשת יום אשר כל שקל ממשכורתה נועד אך ורק כדי לאפשר לבנותיה ולה חיים בכבוד" מימון מתורגמן "יהווה מעמסה כבדה מאד על כתפי [האם]". בית המשפט דחה את הבקשה בו ביום וקבע "מעיון בבקשה עולה שלא צורפו תצהיר ואסמכתאות לחסרון הכיס של [האם]. לפיכך הבקשה נדחית. מתורגמן – באחריות ועל חשבון [המערערים]" (להלן: ההחלטה בעניין המתורגמן). ביום 29.12.2021 התקיים דיון ההוכחות. לפני שהחל הדיון קיים המותב שיח מחוץ לפרוטוקול עם באי-כוח הצדדים, בלא נוכחות בעלי הדין. בתום השיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול החל הדיון, ובו טען ב"כ המשיבות 1 ו-2 כי טרם התקבלו מסמכים דרושים מחקירת המשטרה, ולפיכך ביקש כי בדיון ייחקרו הורי המנוח בעניין הנזק, ובהמשך, כאשר יתייצב גורם מטעם המשטרה עם תיק החקירה המלא, יתקיימו הוכחות בעניין החבות. בעקבות זאת נתן המותב החלטה שלפיה שאלת החבות תיבחן לאחר שיומצא החומר כולו, אך כי הורי המנוח אשר התייצבו לדיון ייחקרו בעניין הנזק כדי שלא להטריחם פעם נוספת. כעולה מפרוטוקול הדיון, בשלב זה הציגה את עצמה המתורגמנית שהגיעה מטעם האם (להלן: המתורגמנית), ואמרה "אני אתרגם את ה[אם] [...] אני לא מתורגמנית מוסמכת. אני עובדת עם ה[אם] [ש]עובדת אצלנו בניקיון. אני גם אמא ומרגישה את מה ש[האם] עוברת". בעקבות זאת, ב"כ המשיבות 1 ו-2 הביע את התנגדותו למתורגמנית, וטען כי מתורגמן צריך להיות "מוסמך" ו"אובייקטיבי לחלוטין" ללא קשר למי מהצדדים. באי-כוח המערערים טענו בתגובה כי אין "הסמכה" לשמש כמתורגמנית, וכי המתורגמנית הובאה מאחר שהייתה נכונה לסייע לבית המשפט ולאם בתרגום הדיון, ומאחר שבית המשפט קמא דחה את הבקשה לזמן מתורגמן מטעמו. המותב נתן החלטה, ובפתח דבריו ציין, בין היתר, כי הוא רואה לנכון להתייחס להתנהלות ב"כ המערערים, שלהם העיר פעמים רבות על כך ש"התנהלותם ותרבות הדיבור שלהם אינה מכבדת, מפריעה ולא מקובלת" והוסיף כי התרה בהם שאם תימשך התנהלותם ישקול "להשית עליהם הוצאות אישיות". לגופו של עניין קבע בית המשפט קמא כי התרגום צריך להיות אובייקטיבי וחסר פניות, וכי המתורגמנית לא תוכל לתרגם את הדיון. בית המשפט הוסיף כי במצב זה לא ניתן לשמוע את הדיון במועד זה, וכי "המחדל חמור וזמנו היקר מאד של הציבור הושחת לחינם". לפיכך דחה המותב את הדיון ליום 5.4.2022 וחייב את המערערים בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה ועוד 2,000 ש"ח לכל קבוצת נתבעים, ובסך הכל 7,000 ש"ח (להלן: ההוצאות). ב"כ המערערים ביקשו כי ההוצאות יידחו לסוף ההליך, והמותב דחה את הבקשה בקבעו כי היא "לא ברורה" והוסיף כי הדיון לא התקיים "בשל מחדלי המערערים שלא זימנו מתורגמן ראוי". ב"כ האם טענה בתגובה כי ההחלטה "מאד קשה ל[מערערים]", שהם הורים ששכלו את בנם, והוסיפה כי האם צירפה תצהיר שבו פירטה את הכנסותיה, וחרף כך נפסקו לחובת המערערים "הוצאות שוות ערך לשלושה חודשי עבודה", וזאת אף שהצורך לקבוע מועד דיון נוסף נוצר לבקשת המשיבים. משכך ב"כ האם ביקשה כי המותב יעיין מחדש בחיוב המערערים בהוצאות ולמצער ידחה את ההוצאות לסוף ההליך. המותב הכתיב לפרוטוקול בתגובה "נמנעתי מלומר את הדברים באופן מפורש עד כה אולם ברור שהמחדלים בהבאת המתורגמן אינם קשורים ל[מערערים] עצמם אלא למייצגים", ודחה את הבקשה. ביום 2.1.2022 הגישו ב"כ המערערים בקשה נוספת לעיון מחדש בהוצאות (להלן: הבקשה הנוספת לעיון מחדש). ב"כ המערערים טענו כי סימן 82 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל מתיר לעשות שימוש בשפה הערבית "במשרדי הממשלה ובבתי המשפט" ולפיכך למעשה מותר למערערים לנהל את תביעתם בשפה הערבית, ובית המשפט הוא זה שנזקק לתרגום ומשכך ברי כי אין להטיל עליהם את העלויות. ב"כ המערערים הפנו לפסק דין שתומך בעמדתם בעניין, ושקבע כי נוהל המטיל את עלויות המתורגמן על בעלי הדין "חוקי" רק כל עוד מדובר בתרגום שאינו מערבית לעברית ולהפך. ב"כ המערערים הוסיפו ביחס לפסילת המתורגמנית כי אין "הסמכה" לתפקיד, וכי לא הייתה סיבה שיניחו כי המתורגמנית שהביאו לא תוכל לשמש בתפקיד. עוד טענו ב"כ המערערים כי פרוטוקול הדיון אינו משקף "לחצים כבדים" שהפעיל עליהם המותב להתפשר על סכום נמוך מהמגיע למערערים, וכי לאחר שסירבו להצעה בשמם של המערערים "החל בית המשפט נוזף ועולב בב"כ ה[מערערים]" ואף אמר להם שדחיית הצעותיו גובלת "בחוסר נאמנות כלפי הלקוח ומהווה עבירה אתית" – וגם דבריו אלה לא תועדו בפרוטוקול. לבסוף טענו ב"כ המערערים כי ההוצאות לא היו מוצדקות וביקשו כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו בעניין, וכן יורה על זימון מתורגמן מטעמו לדיון הבא. המשיבים התנגדו לבקשת המערערים, ובטרם ניתנה החלטה, ביום 6.1.2022 הגישו המערערים בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטות מיום 29.12.2021 בדבר חיובם בהוצאות ובדבר הטלת החובה עליהם לזימון המתורגמן לדיון הבא. המערערים חזרו על נימוקיהם בעניין החלטות אלה והוסיפו כי התבקשה עמדת הנהלת בית המשפט ולשכת עורכי הדין בעניין, וכי יש למקום לעכב את ביצוע ההחלטות עד לבירור הסוגיה. ביום 8.1.2022 דחה המותב את הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטות, ובנוגע להוצאות הפנה להחלטתו בדיון וקבע כי זו "מדברת בעד עצמה לעניין האחראים למחדל". ביום 11.1.2022 הגישו המערערים בקשה לצירוף הנהלת בתי המשפט כמשיבה, לצורך קבלת עמדתה בנוגע למתורגמן שאותו יש לזמן, וכמו כן ביקשו כי המותב ימתין עם הכרעתו בבקשתם לעיון חוזר עד לקבלת עמדת הנהלת בתי המשפט. למחרת, ביום 12.1.2022, דחה המותב את הבקשה לצירוף הנהלת בתי המשפט כמשיבה וקבע "הפרוצדורה אינה מוכרת. הבקשה נדחית". באותו היום הגישו המערערים הודעה בה הפנו את המותב לנהלים ולהליכים שמהם עולה כי הנהלת בתי המשפט יכולה להתייצב להליך, וציינו כי אם המותב לא יבקש את התייצבות הנהלת בתי המשפט בכוונתם לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לבקש את התייצבותו להליך. המערערים ביקשו כי אם המותב יחליט שלא לשנות מהחלטתו לדחות את הבקשה לצירוף הנהלת בתי המשפט, יגלה "אורך רוח" לאפשר להם למצות את הליך הפנייה מטעמם. ביום 16.1.2022 הורה המותב למשיבים להשיב להודעת המערערים מיום 12.1.2022, ובמקביל, בהחלטה נוספת מאותו היום דחה המותב את הבקשה הנוספת לעיון מחדש, בציינו "לא מצאתי לשנות מהחלטות קודמות בתיק, אשר עניינן נדון שוב ושוב". המותב הוסיף כי "בשים לב לטרחנות היתרה – שכבר חרגה מכל סבירות" יישאו המערערים בהוצאות הנתבעת 2 בסך של 1,000 ש"ח. למחרת, ביום 17.1.2022, הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב. המערערים חזרו על השתלשלות העניינים המתוארת לעיל והפנו, בין היתר, להתבטאויות המותב בנוגע לבאי-כוחם בדיון שהתקיים ביום 29.12.2021, ובהן כי התנהלותם "אינה מקצועית", נעדרת "תרבות דיבור" ו"מקוממת". המערערים טענו כי אף אם המתורגמנית לא הייתה כשירה לשמש בתפקיד, מדובר היה לכל היותר בטעות בתום לב, אשר אינה מצדיקה את ההתבטאויות הקשות כלפי באי-כוח המערערים בפרוטוקול ואשר אינה מצדיקה הטלת הוצאות כה כבדות על המערערים, "הורים שאיבדו את בנם ומתפרנסים בדוחק". כן טענו המערערים כי המותב דחה את בקשתם להורות על צירוף הנהלת בתי המשפט כמשיבה בנימוק ש"הפרוצדורה אינה מוכרת", ולאחר שהפנו אותו לנהלים המאפשרים זאת ביקש את תגובת המשיבים אך לפני שזו התקבלה – הזדרז ודחה את הבקשה הנוספת לעיון חוזר בהחלטה ללא הנמקה, ואף שידע כי המערערים פועלים לקבל את עמדת הנהלת בתי המשפט. המערערים טענו כי מתקבל הרושם שהמותב מבקש "להתנצח" עמם בכך שפסק לחובתם הוצאות נוספות בגין "טרחנות יתרה", מבלי שהתייחס לצורך למנות מתורגמן דובר ערבית למערערים ומבלי שהבהיר מיהו "מתורגמן מוסמך" שעל המערערים לזמן לדיון הבא. נוכח האמור, טענו המערערים כי מתעורר חשש ממשי למשוא פנים, בין היתר בשל "גילוי עוינות ואיבה" לבאי-כוחם ובשל "עמדתו הנחרצת" של המותב ביחס למערערים, "העדר כל מרכיב של חמלה או התחשבות במצבם הקשה של [המערערים] ולו לנוכח הטרגדיה שפקדה אותם" והרושם כי דעתו של המותב "נעולה" ביחס לפיצוי הראוי למערערים בטרם נשמעו ראיות. לאחר שהמשיבים הגיבו לבקשת הפסלות וטענו כי דינה להידחות, ביום 27.1.2022 דחה המותב את הבקשה. המותב קבע כי פרוטוקול הדיון מיום 29.12.2021 משקף את הדיון נאמנה וכי המערערים לא הגישו בקשה לתקנו. לגופו של עניין קבע המותב כי קיום שיח מחוץ לפרוטוקול הוא דבר "ראוי ומקובל" וכי השיח שהתקיים כלל התייחסות לכאורית לקשיים ראייתיים ודבר ממה שנאמר בו אינו מקים חשש ממשי למשוא פנים. ביחס להחלטות השונות שבבסיס טענת הפסלות קבע המותב כי מדובר בהחלטות דיוניות שהדרך להשיג עליהן "קבועה בתקנות סדר הדין האזרחי" והן אינן מקימות עילת פסלות. המותב הוסיף כי "דומה ש[המערערים] שמכבידים מאוד על הדיון שלא לצורך ענייני, עושים שימוש לרעה בהליכי משפט ומן הראוי היה להשית עליהם – ואולי ישירות על באי כוחם – הוצאות של ממש" אך כי לפנים משורת הדין לא יפסוק הוצאות לחובת המערערים. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרים המערערים על טענותיהם בבקשת הפסלות ומוסיפים, בין היתר, כי בהחלטתו בבקשת הפסלות התמקד המותב ב"פרוצדורה", ובתוך כך קבע כי שיח מחוץ לפרוטוקול הוא דבר "ראוי ומקובל" אך התעלם מכך שהשיח שהתנהל ארך, לטענתם, שעתיים, שבהן נדרשו באי-כוחם "לחזור ולהדוף את מאמצי בית המשפט לסיים את התיק בפשרה שאינה מקובלת עליהם". המערערים מוסיפים כי לאחר פסיקת ההוצאות המותב "שיפר את הצעתו" והתנה את תשלום ההוצאות בסיום התיק בפשרה. המערערים מפנים לדברי המותב שלפיהם הבקשות שהגישו הן "טרחנות יתרה" ו"שימוש לרעה בהליכי משפט" וטוענים כי אלה מלמדים על "תחושותיו הקשות כלפי המערערים ובאי כוחם" ולפיכך כי היה על המותב לפסול את עצמו. המערערים מוסיפים כי טרם החלה שמיעת ראיות בהליך ולפיכך אין מניעה להעביר את ההליך למותב אחר, ויש מקום לעשות כן ולו מטעמים של מראית פני הצדק. המשיבים סבורים כי דין הערעור להידחות. לפי המשיבים, טענת הפסלות הועלתה בשיהוי ניכר ולאחר שהמערערים הגישו מספר בקשות שנדחו. המשיבים טוענים כי המערערים משיגים על החלטות דיוניות, שעליהן היו צריכים להגיש בקשות רשות ערעור ולא בקשת פסלות, ולפי המשיבים העובדה שלא הוגשו בקשות רשות ערעור "זועקת לשמים". כמו כן, לטענת המשיבים, חלק מן העובדות הנטענות שבבסיס טענת הפסלות אינן נכונות – לטענתם, המותב לא לחץ על המערערים ובאי-כוחם להסכים לפשרה, וכל שהתנהל הוא שיח שגרתי שבמסגרתו שיקף המותב לבאי-כוח המערערים חסרים ראייתיים תוך "הבהרה כי הדברים נאמרים ברמה הלכאורית". לפי המשיבים המותב לא פסל את המתורגמנית מכיוון שלא הייתה "מוסמכת", אלא מחשש לחוסר אובייקטיביות. המשיבים טוענים כי המותב לא גילה עוינות כלפי המערערים ובאי-כוחם וההוצאות שפסק אינן מקימות עילת פסלות. עיינתי בטענות הצדדים ובנספחים שצורפו, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא אחת נפסק כי רק במקרים חריגים וקיצוניים יימצא שהפעילות השיפוטית כשלעצמה מקימה עילת פסלות (ראו: ע"א 3235/19 עזבון סעאבנה נ' רשות הפיתוח, פסקה 4 (18.6.2019)), ואיני סבורה כי ענייננו נמנה עם המקרים החריגים והקיצוניים הללו. אכן, השתלשלות העניינים מעוררת תחושת אי-נוחות. כך, מעיניי המותב נעלמה העובדה כי האם צירפה תצהיר התומך בטענתה בנוגע למצבה הכלכלי. מהנמקתו בהחלטה בעניין המתורגמן עולה כי בעקבות שגגה זו הטיל על האם את הנטל לדאוג למתורגמן מן השפה הערבית, חרף מצבה הכלכלי הקשה של האם ואף שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל (ראו: בג"ץ 5555/18 ח"כ חסון נ' כנסת ישראל, פסקאות 80-79 לחוות דעתי (8.7.2021)). לו דק המותב פורתה בבקשה שהוגשה, ייתכן שהיה מקבל החלטה אחרת ואפשר שהשתלשלות העניינים שאירעה בעקבות כך, הייתה נמנעת, לרבות הטלת הוצאות כה כבדות על המערערים, הורים שכולים קשי יום. אכן, פסיקת הוצאות והבעת מורת רוח מהתנהלות בעל-דין או בא-כוחו אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות (ראו: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (19.1.2021); ע"א 2601/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.5.2021)), אך מצופה משופט היושב בדין כי יגלה מתינות ואורך רוח, גם בנסיבות מורכבות ואפילו אם מצא שהתנהלות מי המצדדים טעונה שיפור (השוו: ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (20.4.2021)). עם זאת, במקרה דנן פתוחים בפני בעלי-הדין אפיקים אחרים להשיג על השגיאות שהם מייחסים למותב, והדרך לעשות כן אינה בהליכי פסלות (ראו: ע"א 6491/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 8 (8.11.2021)). אשר לטענות שהעלה ב"כ המערערים בעניין השיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול לפני תחילת הדיון – המותב הבהיר כי השיח היה שגרתי וכלל שיקוף לכאורי של החולשות הראייתיות, באופן שאינו מקים חשש ממשי למשוא פנים. גם ב"כ המשיבים שהשתתפו בשיח זה, תיארו כך את שאירע. ב"כ המערערים אינם מכחישים כי הסכימו לקיום שיח מחוץ לפרוטוקול, ובנסיבות אלה איני סבורה כי עלה בידם לעמוד בנטל הכבד להוכחת חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בהקשר זה (השוו: ע"א 1020/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (24.2.2021)). מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה. עם זאת, בשים לב לנסיבות האישיות הקשות של המערערים ובשים לב להערותיי בסעיף 14 לעיל, לא ייעשה צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ‏י"ב בניסן התשפ"ב (‏13.4.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22009840_V04.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1