רע"א 981-18
טרם נותח

קידוחי מוסא בע"מ (דריל קינג) נ. עלי בדארנה

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
החלטה בתיק רע"א 981/18 בבית המשפט העליון רע"א 981/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקשים: 1. קידוחי מוסא בע"מ (דריל קינג) 2. אמיל בדארנה 3. זאהי בדארנה נ ג ד המשיב: עלי בדארנה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה בת"א 19227-02-17 בשם המבקשים: עו"ד אסף גרשגורן; עו"ד אהוד דהאן בשם המשיב: עו"ד חוסאם קאסם פסק-דין 1. מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.1.2018 (ת"א 19227-02-17; השופט ח' שרעבי), במסגרתה ניתן צו המורה לבנק מרכנתיל-דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק) לאפשר למשיב "לבדוק ולהעתיק כל רישום שברשומה מוסדית של [...] חשבון 2031 ע"ש חב' קידוחי מוסא בע"מ" (להלן: החברה) – החל ממועד פתיחת החשבון ועד מועד פירוק השותפות בחברה בין מבקש 2 למשיב (להלן: צו העיון). רקע וטענות הצדדים 2. ברקע הדברים ניצבת תביעה שהגיש המשיב בעקבות "הסכם פירוק שותפות" במבקשת 1 – חברה שהוא ומבקש 2 הקימו בשנת 2007, וכל אחד מהם החזיק במחצית ממניותיה (להלן: ההסכם). לטענתו, המבקשים סירבו למסור לידיו מסמכים המלמדים על מכלול זכויותיה הכספיות של החברה, אף שמדובר במידע חיוני לצורך מימוש ההסכם – והוא חושש שמדובר בניסיון לחפות על התנהלות פסולה. לפיכך, ביקש המשיב שורת סעדים, ובהם תשלום כספי בסך מחצית זכויות וכספי החברה; מסירת מסמכים שונים הנוגעים לפעילות החברה, לרבות תדפיסי חשבון בנק; והוראה למבקש 2 לפעול לרישום חלק ממקרקעין שנרכשו "במהלך תקופת השותפות" על שם המשיב. מספר חודשים לאחר מכן ביקש המשיב "צו לרשות עיון ברשומה מוסדית של תאגיד בנקאי עפ"י סעיף 39(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971" – בנימוק כי מסמכי הבנק "רלוונטיים ודרושים לצורך ההליך שבנדון". המבקשים (בהליך דנן) התנגדו, וטענו כי סעיפים 184 ו-185 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שוללים מן המשיב זכות לעיין במסמכים אלה. עוד נאמר כי לא ניתן להיעתר לבקשה במסגרת הליך ביניים, שעה שהסעד המבוקש בה זהה לסעד העיקרי שהתבקש בכתב התביעה, וכי היא נגועה בשיהוי ניכר. מעבר לכך, המבקשים סבורים שהתביעה עצמה נעדרת עילה, שכן בקשת המשיב לפיצול סעדים נדחתה בהליך אחר (ת"א 65652-06-16) – והוא אף ויתר על העלאת טענות ותביעות נוספות. בתגובתו, טען המשיב כי הוא זכאי לעיין במסמכים המתייחסים לתקופה בה החזיק במניות החברה, וכי בקשתו אינה בגדר "סעד זמני" החופף לסעד העיקרי, כי אם בקשה "לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים מכוח הוראת פקודת הראיות". אשר לטענות הקשורות בעילת התביעה עצמה, המשיב מציין כי הן הועלו במסגרת בקשה לסילוק תביעתו על הסף, ולא התקבלו. כאמור, בית המשפט קמא קיבל את הבקשה לבדיקת והעתקת מסמכי הבנק – וביסס את החלטתו על סעיפים 184, 185 ו-187 לחוק החברות. נקבע כי בקשת הגילוי מהווה "בקשה לגיטימית במסגרת הליכים מקדמיים", וכי טענות המבקשים בנוגע להסכמים שנכרתו, כביכול, בין הצדדים אינן נקיות מקשיים – ובכל מקרה אין בהן כדי לדחות את בקשת העיון בעוד התביעה מוסיפה להתברר לגופה. 3. מכאן בקשת רשות הערעור בה שבים המבקשים על טענותיהם, ומוסיפים כי תביעת המשיב הינה תביעה "מוסווית" למתן חשבונות, כך שיש להכריע תחילה בשאלה המקדמית בדבר זכותו לקבלת סעד שכזה. יתר על כן, אם מדובר בתביעה כספית, הרי שבית המשפט המחוזי כלל אינו מחזיק בסמכות עניינית לדון בה, נוכח גובה הסכום שעל הפרק. בתשובתו, עמד המשיב על זכותו לקבל "כל מסמך שיחפוץ בקשר לחברה ופעילותה", וציין כי בקשתו נסמכה על סעיף 39(א) לפקודת הראיות. הוא סבור כי אין להידרש לטענות שהועלו לראשונה בבקשת רשות הערעור, וגורס כי בהחלטת בית המשפט קמא מיום 1.2.2018 – במסגרתה עוכב ביצוע ההחלטה מושא ההליך דנן – ניתן מענה הולם לשאלת הסמכות העניינית. הכרעה 4. בהתאם לסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור שבכותרת כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. 5. כאמור, הכרעת בית המשפט המחוזי מבוססת על "סעיפים 184, 185 ו-187 בחוק" החברות – המעניקים למשיב זכות "לקבל את המסמכים הנקובים שם לרבות דו"חות כספיים ומסמכי בנק הנוגעים לתקופה הקובעת". דא עקא, בניגוד לזכות העיון הרחבה בדוחות כספיים, בתקנון החברה ובמסמכים המשתייכים ליתר הקטגוריות הספציפיות שבסעיף 184 לחוק החברות, הגישה למסמכים אחרים, לרבות חשבונות בנק, מצומצמת יותר. כפי שהובהר ברע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 28 (12.1.2016): "תחת הסברה לפיה הזכות של בעלי מניות בחברה פרטית לעיין במסמכי החברה היא זכות מוחלטת מעצם החזקתם במניות החברה, המודל שהתקבל בחקיקה הוא מודל מצומצם, והוא נובע מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה: '[...] ניתן לומר כי אין לבעל המניות זכות לעיין במסמכי החברה מכוח היותו 'בעלים' של החברה וזכויותיו נגזרות על פי הדין ועל פי התקנון' (יורם דנציגר, הזכות למידע אודות החברה, 16-17(2000))". בענייננו, ניצבת על הפרק דרישה לעיון ברשומה מוסדית של הבנק, דהיינו, מסמכים שנערכו על ידי הבנק במהלך פעילותו הרגילה בקשר עם חשבון החברה (סעיף 35 לפקודת הראיות). מסמכים כאלה עשויים, כמובן, לשמש כחומר גלם לגיבוש דוחותיה הכספיים של חברה, אך אין לטעות ולראות בהם את הדוחות הכספיים עצמם – כמובנו של המונח בסעיפים 184(4) ו-187 לחוק החברות. הם אף אינם באים בגדרי מי מן הקטגוריות הספציפיות האחרות המנויות בסעיף 184. 6. אכן, סעיפים 184(3) ו-185 לחוק מכילים הוראה שיורית המאפשרת לבעל מניות "לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה". ברם, זכות זו מותנית בהוכחת אחת החלופות הבאות: 185(א) [...] (1) המסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275; (2) בחברה פרטית - אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה". זכות העיון מכוח סעיף 185(א)(2) (להלן: החלופה השנייה) נועדה להבטיח את זכות בעלי המניות בחברה "לקבל החלטה מושכלת, על בסיס מידע מלא ומדויק, כיצד להצביע באסיפה הכללית" (יורם דנציגר הזכות למידע אודות החברה 269-270 (2000); להלן: דנציגר) – והיא מוגבלת, אפוא, למצבים בהם האסיפה הכללית עומדת להכריע בנושא מסוים (ראו ה"פ (מחוזי מרכז) 3816-05-08 אילן נ' אילן, פסקאות 17-20 (25.7.2010)). אשר לתכליתו והיקפו של סעיף 185(א)(1) (להלן: החלופה הראשונה), הדעות בפסיקה המחוזית חלוקות. יש הסבורים כי הזכות לקבלת החלטה מושכלת ניצבת גם ביסוד חלופה זו, ומכאן שהיא מקנה זכות עיון רק ביחס לעסקאות נגועות המובאות בפועל לאישור האסיפה הכללית, ואינה מאפשרת "לבחון באופן היסטורי את פעולות החברה" (ראו, למשל, ה"פ (מחוזי ת"א) 29611-10-10 רגב נ' פרסום אליקים הרמן בע"מ, פסקאות 20-22 (31.12.2012)). על פי גישה זו, המחוקק הבחין בין בעלי מניות בחברות פרטיות, הזכאים לעיין במסמכים לצורך קבלת כל החלטה הניצבת על סדר יום האסיפה הכללית, ובין בעלי מניות בחברות ציבוריות, שזכותם מוגבלת להחלטות הנוגעות לעסקאות הכרוכות בניגוד עניינים. מנגד, יש הסבורים כי תכלית החלופה הראשונה היא העמקת הפיקוח על "בעלי הכוח" בחברה, ומכאן שהזכות לעיין במסמכים הקשורים בפעולות הנגועות בניגוד עניינים קמה גם אם פעולות אלה "אינן עוד בגדר נושאים שאמורים לעלות בפני האסיפה הכללית" (ה"פ (מחוזי ת"א) 1539/06 כונס הנכסים נ' אמקור בע"מ, פסקה 17ב (9.10.2007)). התוצאה היא כי בעלי מניות זכאים לעיין במסמכים הנוגעים לעסקאות הכרוכות בניגוד עניינים, ללא קשר לעמידתן בפני האסיפה הכללית – כאשר לבעלי מניות בחברה פרטית זכות נוספת, מכוח סעיף 185(א)(2): עיון במסמכים לצורך קבלת כל החלטה המונחת על שולחן האסיפה הכללית. 7. בנסיבות ענייננו, ברי כי אף אחת מן החלופות שבסעיף 185 לא הוכחה. המשיב – שנפרד מהחזקתו במניות החברה כמעט שנתיים ימים עובר להגשת בקשת רשות העיון – לא טען, ואין ביכולתו לטעון, כי הוא זקוק למסמכים לצורך גיבוש עמדה בנושא העומד כעת על סדר יום האסיפה הכללית. די בכך כדי לשלול את תחולת החלופה השנייה, ועל פי אחת הגישות שהוצגו לעיל גם את תחולת החלופה הראשונה. יתר על כן, המשיב טען כי הוא מבקש לבדוק ולהעתיק את הרשומה המוסדית הואיל והיא רלוונטית לבירור התביעה בה הוא מייחס למבקשים 2-3 פעולות שונות של גזל ומרמה. ברם, שעה שהחלופה הראשונה מוגבלת למסמך ה"נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275" – קטגוריה שעבירות גזל ומרמה בוודאי אינן משתייכות אליה – הרי שהמשיב אינו יכול להיבנות ממנה. הנה כי כן, רשומת הבנק אינה באה בגדרי הקטגוריות הספציפיות המנויות בסעיפים 184 ו-187, ואילו התנאים לעיון מכוח סעיפים 184(3) ו-185 לחוק החברות לא התקיימו – הן נוכח עיתוי בקשת העיון, והן נוכח תוכן המסמכים הרלוונטיים. 8. עם זאת, הגעתי למסקנה כי יש להחזיר לבית המשפט המחוזי את הדיון בבקשת העיון, שכן בהליך קמא כלל לא נבחנה האפשרות להתיר למשיב לבדוק ולהעתיק את הרשומה המוסדית הרלוונטית מכוח סעיף 39(א) לפקודת הראיות, שעמד בליבת הבקשה. מאחר והתנאים למתן צו כזה קשורים בטבורם במאפייני התביעה העיקרית, ומחייבים הערכה של התשתית הראייתית שהוצגה בתיק (ראו רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 746, 774-775 (1993)), אין מנוס מבחינת סוגיה זו לגופה על ידי הערכאה הדיונית. אדגיש, כי במסגרת הדיון המחודש יש להעניק לבעלי הדין הזדמנות להשלים בקצרה את טיעוניהם בסוגיות הסמכות העניינית וסיווג תביעת המשיב כתביעה למתן חשבונות – סוגיות דיוניות שהועלו לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור דנן – במתכונת שתיקבע על ידי בית המשפט המחוזי. 9. הערעור מתקבל, אפוא, כמפורט בפסקה 8. נוכח התוצאה אליה הגעתי, יישא כל צד בהוצאותיו. ניתן היום, ‏י"ז באייר התשע"ח (‏2.5.2018). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18009810_Z02.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il