פסק-דין בתיק ע"פ 9788/03
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9788/03
ע"פ 10126/03
ע"פ 10310/03
ע"פ 10335/03
בפני: כבוד
השופט מ' חשין
כבוד
השופט א' ריבלין
כבוד
השופטת א' פרוקצ'יה
המערערת בע"פ 10310/03
המשיבה בע"פ 9788/03
10126/03, 10335/03: מדינת
ישראל
נ
ג ד
המשיב בע"פ 10310/03
המערער בע"פ 10335/03: דוד
גולן
המשיב בע"פ 10310/03
המערער בע"פ 9788/03: אייל
טופז
המשיב בע"פ 10310/03
המערער בע"פ 10126/03: ניסים
מרקדו
ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב
מיום 7.10.03 בת.פ. 40073/02
שניתן
על ידי כבוד השופטת ע' קפלן-הגלר
תאריך הישיבה: כ'
בשבט תשס"ד (12.2.04)
בשם המערערת בע"פ 10310/03
המשיבה בע"פ 9788/03,
10126/03, 10335/03: עו"ד
אסף רוזנברג
בשם המשיב בע"פ 10310/03
המערער בע"פ 10335/03: עו"ד
אלי כהן
בשם המשיב בע"פ 10310/03
המערער בע"פ 9788/03: עו"ד
טל שטלמן
בשם המשיב בע"פ 10310/03
המערער בע"פ 10126/03: עו"ד
עמית בר
בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי
באומץ
פסק-דין
השופטת א'
פרוקצ'יה:
1. שלושת המערערים – דוד גולן (להלן –
"גולן"), אייל טופז (להלן – ""טופז"), וניסים מרקדו
(להלן – "מרקדו") הורשעו על פי הודאתם בפרשת מרמה חמורה שהיתה כרוכה
במשיכת כספים בהיקף של כ-3.2 מליון ש"ח מחשבונות בנק של לקוחות שנפטרו,
באמצעות זיוף צווי ירושה הנוגעים אליהם. בבית המשפט המחוזי נגזרו על שלושתם עונשי
מאסר וקנסות כספיים. השלושה מערערים על חומרת עונשיהם. המדינה מערערת על קולת
העונשים.
2. עיקריה של הפרשה בנסיבות העובדתיות הבאות:
גולן שימש בתקופה הרלבנטית לביצוע העבירות ראש תחום הרשאות ושוברים בבנק לאומי.
בתוקף תפקידו, היה בעל נגישות למידע בנקאי הקשור בחשבונות הלקוחות והיתה לו יכולת
לפעול בהם. גולן קשר קשר עם טופז, חוקר פרטי וחברו מילדות, לשלוף מידע ממחשב הבנק
על חשבונות פעילים של לקוחות בנק שנפטרו, ולמשוך מהם כספים באמצעות זיוף צווי
ירושה של אותם לקוחות. במסגרת הקשר האמור, פנה טופז לאחד, מיארה, וסיכם עמו כי זה
יסייע במציאת אנשים שיתחזו כלפי הבנק כיורשים החוקיים של הלקוחות הנפטרים וכך
יוציאו את כספי החשבונות. מיארה פנה לצורך כך למרקדו ושיתף אותו בקשר הפלילי. גולן
סיפק לקושרים באמצעות מחשב הבנק רשימות של נפטרים ומצב חשבונותיהם בבנק ומתוכם
נבחרו החשבונות המתאימים לצורך משיכה. גולן וטופז זייפו צווי ירושה באמצעות חותמות
מזוייפות שרכשו אשר התיימרו להיות חתימות מקוריות של בית המשפט המחוזי, והרשם
לעניני ירושה בתל-אביב, וכן חותמות מזוייפות נוספות. המסמכים המזוייפים נחזו להיות
צווי ירושה של עזבונות בעלי החשבונות. טופז מסר את צווי הירושה המזוייפים למיארה
וזה העבירם למרקדו. מרקדו הופיע בסניפי בנק שונים, ותוך שהתחזה ליורש באמצעות
תעודות זהות מזוייפות ובאמצעות צווי הירושה המזוייפים, משך במרמה כספים רבים
מהחשבונות הנדונים. בין חודש מאי 2001 לחודש יולי 2001 נמשכו כך 2,191 מליון ₪;
סכום נוסף בשיעור 1,026 מליון ₪ נמשך באותו אופן לאחר מכן. מהסכום הראשון קבלו
גולן וטופז כל אחד סך של 550,000 ₪ ומרקדו קיבל 40,000 ₪. מהסכום השני קיבל מרקדו
20,000 ₪ נוספים ומיתרת הסכום הנוסף לא הועברו לגולן ולטופז כספים נוספים.
בגין מעשים אלה הורשעו גולן, טופז ומרקדו
בעבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וקשירת קשר לביצוע פשע. גולן
הורשע גם בעבירת מרמה והפרת אמונים כלפי תאגיד, ומרקדו הורשע בהתחזות לאחר.
גולן הורשע בהליך זה גם בפרשה נוספת
הקשורה במכירתו לאדם אחר, המשמש חוקר פרטי, מידע פנימי של הבנק הקשור בחשבונות של
15 אנשים שונים, וזאת בתמורה לתשלום סך 7,500 ₪. בגין מעשה זה הוא הורשע בעבירות מרמה
והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בפרטיות, וגילוי מידע סודי ממאגר מידע בניגוד לחוק
הגנת הפרטיות. המערערים הודו בעבירות שיוחסו להם בלא ניהול משפט.
3. בית המשפט המחוזי גזר על גולן וטופז עונש
מאסר בפועל של שנתיים וחצי וקנס בסך 100,000 ₪. כן הטיל עליהם עונש מאסר על תנאי.
על מרקדו נגזר עונש מאסר של שנה וחצי והופעל בעניינו עונש מאסר על תנאי של שנה אחת
במצטבר לעונש שנגזר, כך שבסך הכל הוטל עליו עונש מאסר של שנתיים וחצי לריצוי
בפועל. כן הוטל עליו קנס כספי בסך 100,000 ₪, וכן עונש מאסר על תנאי.
4. המדינה משיגה בערעורה על קולת עונשיהם של
גולן, טופז ומרקדו ועומדת על חומרתם המופלגת של מעשיהם. בטיעונה, עומדת היא על
חריגתם הקיצונית לקולא של העונשים ממדיניות הענישה הראויה בשים לב לאופי מעשי
המרמה בהם מדובר, רמת התיחכום והתכנון שהיתה כרוכה בהם, היקפם, התמשכותם, והנזק
הכבד לציבור שנגרם בעטיים. היא מפרטת את חלקו של כל אחד מהקושרים לקידומו של הקשר
הפלילי ועל הנסיבות המיוחדות האישיות והאחרות, הנילוות לכל אחד מהם, אשר ראוי
להתחשב בהן לענין העונש. גישתה היא כי יש להחמיר באופן ניכר בעונשים נוכח חומרתה
של הפרשה הנדונה, שחברו בה מעשי שחיתות ובצע כסף שפגעו פגיעה עמוקה בציבור ובאימון
שהוא רוחש למערכת הבנקאות ולפועלים מכוחה.
5. המערערים מצידם מבקשים שלא להיענות לערעור
המדינה, ואף להקל בעונשם ביחס לעונשים שנגזרו.
ערעורו של גולן נסב על הטיעון כי יש
להתחשב לקולא בעובדה כי, אף שקיבל לידו בעבירה סך 550,000 ₪, הוחרמו מחשבונו בבנק
סכומים העולים באופן ניכר על סכומי הכסף שקיבל כאמור; כן היה מקום ליחס משקל רב
יותר לנסיבותיו האישיות, לפיטוריו מעבודתו ולאובדן כל זכויותיו הסוציאליות, כמו
גם למצבו המשפחתי הקשה ובעיות הבריאות של ילדיו הקטנים. עוד הודגש המשקל שיש לייחס
לחומר החסוי שהוגש בעניינו המדבר לזכותו, ולעובדה כי עברו הינו נורמטיבי וללא כל
דופי. הוא מפנה לתסקיר המבחן בעניינו הממליץ על הטלת עונש שיאפשר לו חזרה לתיפקוד
נורמטיבי ואשר יתיישב עם מאמצי השיקום המושקעים על ידו ועל ידי משפחתו.
טופז טוען בערעורו כי יש פגם בענישה אשר השוותה
את עונשו שלו לזה של גולן ולא מתחה אבחנה ראויה במידרג האחריות ביניהם, משחלקו
בפרשה היה חמור פחות מזה של חברו. כן הוא מציין כי מתוך סכומי העבירה שקיבל לידו
הוא החזיר סכום ניכר בשיעור 436,000 ₪, וכי יש לתת לעובדה זו את משקלה הראוי. הוא
מדגיש את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות, את מצבו הנפשי הקשה, ואת עברו
הנורמטיבי.
בערעורו של מרקדו נטען כי יש להבין את
מעורבותו במעשי העבירה על רקע הסתבכויותיו הקודמות בצבירת חובות גדולים אשר הביאו
להידרדרותו ולמעורבותו במעשים פליליים. כן הודגש חלקו הקטן יחסית בקשר הפלילי ביחס
לשאר השותפים, הן ביחס לחלקו בביצוע והן ביחס לסכומי הכסף הקטנים, יחסית, שהועברו
לידיו מכספי המעילה. בטיעון לעונש צויינו נתונים בדבר גילו המבוגר ומצבו הבריאותי
הקשה, המכבידים עליו במיוחד את השהות בין כתלי הכלא.
6. נתנו דעתנו למכלול טיעוני הצדדים
בערעוריהם לקולא ולחומרה, ובאנו לכלל מסקנה כי אין מנוס מקבלת ערעורה של המדינה
ומהחמרה ניכרת בעונשם של שלושת המערערים נוכח חומרתם המופלגת של מעשיהם, נשוא הליך
זה.
7. הפרשות שלפנינו כורכות עבריינות צווארון
לבן מן החמורות שהגיעו עדי בית משפט זה. מדובר בקשר פלילי שהונע על ידי פקיד בנק
בכיר, הפועל מכח תפקידו כנאמן הציבור ושולט על מקורות מידע בבנק, אשר ניצל את
נגישותו למידע חסוי הנמצא ברשותו כדי למעול בהיקפים של מליוני שקלים בכספי לקוחות
שהפקידו את כספם במוסד הבנקאי בנאמנות. מעילה זו נסתייעה באמצעות קשר פלילי שחברו
בו מספר קושרים, אשר תוכנן בתיחכום רב לפרטי פרטים באמצעות מעשי זיוף, מצגי שוא,
ופעולות תרמית מורכבות.
עבריינות צווארון לבן מסוג זה שלפנינו
נושאת עמה יסודות חומרה קשים עד מאד. היא מסבה פגיעה קשה בציבור הרחב. פגיעה זו
אינה מסתכמת אך בנזק הכלכלי הכבד הנובע באורח טבעי ממעילה כספית בכספי לקוחות
בשיעור של מליוני שקלים. שורשי הפגיעה עמוקים יותר, והשלכותיה חודרות ומזעזעות את
תשתית האימון שהציבור רוחש למערכת הציבורית האחראית לענייניו ולרווחתו. במיוחד
אמורים הדברים באשר לפגיעה באימון הבסיסי העומד ביסוד יחסי בנק ולקוח, בהינתן
חובתה של המערכת הבנקאית להגן ולשמור נאמנה על כספי לקוחות ולקדם את טובתם.
העבריינות הכלכלית בתחומי החברה והכלכלה היא לרוב מתוחכמת, מסתייעת באמצעים
מודרניים של הפקת מידע, וקשה לגילוי. נזקיה קשים לחברה בכללותה, למשק הכלכלי,
ולאנשים הפרטיים הנפגעים ממנה במישרין. על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה
הרובצת לפיתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את היקף הקרבנות העלולים להיפגע
ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול
עמדות הכח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה. על המסר העונשי לשקף בבירור את תגובתה
המחמירה של החברה על מעשים של הפרת נאמנות בשימוש בכספי הזולת תוך ניצול כח המשרה.
בית משפט זה עמד לא אחת על הפער הקיים
בין ההכרה הברורה כי מעשים של פגיעה בגוף וברכוש הינם עבירות שמתחייבת בגינם ענישה
חמורה כדי להרתיע מפני סיכון שלום הציבור ובטחונו, לבין מידת הסלחנות הננקטת לא
אחת ביחס לעבירות כלכליות של צווארון לבן, שנזקן לפרט ולציבור הרחב הנו רב ביותר.
לעיתים, דוקא מעשי עבירה כאלה זוכים בבתי המשפט ליחס מקל ופשרני אף שנזקם לכלל,
למשק ולכלכלה, ולאימון שהציבור רוחש למערכות המשק והשלטון הוא רב ביותר. נוצר
לפרקים יחס בלתי הולם בין הענישה המוטלת על עבריין הנאשם בפריצה וגניבת-רחוב, לבין
ענישה הנגזרת על נאשם רב-מעללים, הגוזל מליונים מכספי ציבור תוך הפרה עמוקה של
חובות נאמנות ומוסר בסיסיים. על פער עמוק זה הנבקע לעיתים בתפיסה העונשית הנוהגת
במקומנו יש לגשר בדרך של שמירת יחסיות הולמת בהיקפי הענישה, תוך ייחוס משקל מתאים
לחומרתם האמיתית של המעשים, להשלכתם השלילית ארוכת הטווח על מערכות הכלכלה
והחברה, ולהיקף הנזק שהם מביאים על הציבור, כדברי בית המשפט בפרשת ע"פ
2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, (פד"י נ(2) 221, 470)
(מפי השופטת שטרסברג-כהן):
"כאשר ניצבים אנו מול מעשים של פגיעה בגוף או ברכוש, הכל מסכימים
שיש לראות בהם עבירות שענישה בצידן, באשר אין חברה אנושית מתוקנת יכולה להתקיים
בלי לנקוט סנקציות עונשיות כנגד אלה הפוגעים בציפור הנפש של תפיסתנו הערכית
והמוסרית, ומסכנים את שלומנו ואת ביטחוננו האישי... גם מעשים מתוחכמים הנעשים על
ידי הפרט בתחומי חברה וכלכלה פגיעתם עלולה להיות קשה למשק ולאדם הפרטי. ככל
שהמעשים מתוחכמים יותר, מקצועיים יותר ונעשים בידי אנשים או גופים בעלי כח ושליטה,
כך גם אמצעי הריסון, המניעה וההרתעה על ידי החוק צריכים להיות מתוחכמים ורגישים
יותר לאינטרסים של הפרט והחברה הראויים להגנה. עם מעשים אלה נמנות העבירות
הכלכליות למיניהן".
על הצורך להחמיר בענישה בעבירות כלכליות הפוגעות בציבור
הרחב עמד בית המשפט לא אחת בהקשרים שונים:
"ידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי צווארונו של עושה העבירה הזו
אינו "לבן", והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של
המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט...".
(דברי השופט ברק בע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י לה(3) 211,
217-218).
חומרתה של עבריינות הצווארון הלבן,
הגובלת לרוב במעשי שחיתות ובצע כסף, מתעצמת דוקא נוכח התופעה כי על פי רוב מבצעיה
אינם באים מרקע של דוחק ומצוקה כלכלית-קיומית ומתנאים סוציו-אקונומיים ירודים
מתמשכים, העשויים להסביר, לעיתים, את פישרה ומניעיה של עבריינות הרחוב בתחום הרכוש,
השכיחה והיומיומית בתחום הפלילי. היא באה דוקא ממקור של כח ושררה, תיחכום והשכלה,
ונכונות לנצל את חולשתו וחוסר האונים של הזולת כדי להאדיר כח ועוצמה כלכלית.
מציאות זו מחריפה את הדופי המוסרי הנילווה לעבריינות הכלכלית ואת השלילה שבה
כתופעה חברתית.
תוצאותיה ההרסניות של העבריינות הכלכלית
והקלון הדבק במבצעיה מחייבים את בתי המשפט בהבעת מסר עונשי הולם אשר יבטא תכלית
חברתית ברורה המבקשת למגר תופעות של ניצול כספי ציבור, שהופקדו בנאמנות בידי
גורמים ציבוריים למטרות העשרת הפרט אגב מעשי עבירה.
8. הענישה במקרה שלפנינו מפליגה בקולתה. היא
אינה עומדת בכל יחס סביר למעשיהם החמורים של המערערים הנדונים בהליך זה.
חלקו של גולן בפרשת התרמית בכספי לקוחות הבנק
הוא הגדול והחמור מבין חבריו הקושרים. הוא האיש שהיה מופקד בנאמנות על כספי ציבור
הלקוחות בבנק מכח תפקידו. הוא האיש המפר את נאמנותו זו ומשתמש בכח משרתו כדי
למעול בכספי המוטבים לצורך העשרתו, אגב ניצול נגישותו למקורות מידע העומדים לרשותו
מכח מעמדו. הוא הוגה הרעיון להוציא מידע מהמחשב, לזייף את צווי הירושה ולמשוך כך
מליונים מכספי חשבונות שהוא מופקד על שמירתם. מעשי שחיתות אלה הכרוכים בפגיעה בפרט
ובכלל מעמידים אותו בחזקת עבריין עיקרי בפרשה זו. הוא עמוד התווך שבלעדיו הקשר
הפלילי לא היה קם על רגליו. ואם לא די בכך, הרי לפרשת תרמית קשה זו נתלוותה פרשת
תרמית נוספת שהוא מעורב בה, אשר אף היא קשורה למעילה בתפקידו בבנק, ועניינה במכירת
מידע בנקאי חסוי לאדם אחר תמורת בצע כסף. מעשיו קשים וחמורים עד מאד.
גולן בא מרקע נורמטיבי ובעברו אין רבב.
הוא עבד למעלה מ-20 שנים בבנק, התקדם בתפקידו והגיע לעמדה בכירה, רכש השכלה
אוניברסיטאית והקים משפחה. מרקע נורמטיבי זה התגלגל לפשעים כלכליים חמורים, תוך
ניצול בוטה של עמדות הכח בהן החזיק. הרקע הנורמטיבי הקודם שקול בעיני במקרה זה לגורם
הפועל לחומרה ולא לקולא. מדובר באדם מן הישוב שגורלו האיר לו פנים ולא המר עמו.
הוא נקלע לפשע ממצב שלא התאפיין בקשיי התמודדות קיומיים. החיים פתחו בפניו
אפשרויות קידום מקצועיות, כלכליות ואישיות. נפילתו לביצוע פשעים חמורים היא פרי
עיוות מוסרי. עיוות זה חייב בענישה מחמירה. נסיבותיו האישיות הקשות כיום הן במידה
רבה תוצר פרי מעלליו, ואין להתפלא כי הוא ובני משפחתו נקלעו למציאות של משבר
בעקבות פשיעתו. מצוקה זו, אף שיש להתחשב בה, אינה בעלת משקל מכריע לקולת העונש בהיותה,
היא עצמה, תוצר לוואי צפוי של מעשי עבירה המביאים אדם ממרום הישגיו לשפל המדרגה.
בית המשפט המחוזי ייחס משקל גם לעובדת החזרתם של כספים מכספי המעילה ולמידע חסוי
שהוגש בעניינו של גולן. גם לאלה אני רואה לייחס משקל מקל יחסי בלבד. הכספים
שהוחזרו מחשבונו של גולן היוו אך חלק לא גדול מסכום המעילה הכולל שנלקח, ואשר הוא
אחראי לכולו. המידע החסוי שהוגש קשור במעשים אשר נעשו על ידי גולן כאשר ההליך
הפלילי בעניינו היה בעיצומו, ואין לשלול כי המניע לעשייתם נועד לכך שישמשו שיקול
לקולת הענישה בעניינו. בכך יש כדי להקהות, ולו במידת מה, מערכם החיובי של המעשים
בהם מדובר.
9. טופז בא אף הוא מרקע נורמטיבי קודם ושימש
כח מבצע ומוציא לפועל בקשר הפלילי בין השותפים, אף שחלקו פחות דומיננטי מזה של
גולן בתורת מי שהגה את תכנית הקשר וחלש על מקורות המידע. חומרת מעשיו מתאפיינת
באחריות לזיוף צווי הירושה, ארגון הגורמים הנוספים שיסייעו במשיכת כספי הבנק,
וקבלת חלק מכספי המעילה. חומרת מעשיו אינה צריכה הדגשה. נסיבותיו האישיות
והמשפחתיות המורכבות, מצבו הנפשי הקשה, ועובדת החזרת חלק ניכר מכספי המעילה אותם
קיבל לידיו משמשים שיקולים לקולא, אולם חשיבותם ביחס לשיקולי החומרה הינה יחסית
בלבד.
10. ואחרון – מרקדו. חלקו בקשר הפלילי היה, אכן,
פחות מזה של חבריו, אולם גם עמו הקל בית המשפט המחוזי יתר על המידה. הוא כיום בן
59, בא בעברו מרקע נורמטיבי של עשייה חשובה בתחומי עבודתו ופעילותו הציבורית. בשלב
מסוים בחייו הידרדר מבחינה כלכלית ונקלע לעבריינות רכוש מתמשכת, וריצה מספר עונשי
מאסר. הוא היווה החוליה החלשה בקשר הפלילי, נוצל בידי שותפיו ושימש טרף קל בידיהם.
הקושרים ניצלו את חולשתו האישית ופגיעותו והשתמשו בו כגורם מבצע לצורך זיוף תעודת
הזהות, פתיחת חשבון הבנק, ומשיכת כספי הבנק תוך התחזות ליורש חוקי. חלקו בפועל
בכספי המעילה עמד על 60,000 ש"ח מסך כל סכום המעילה הגדולה שעמד על מליונים
אשר הגיע לידיהם של הקושרים האחרים. כיום מרצה מרקדו את מאסרו כשהוא סובל ממצב
בריאות רעוע.
11. מדיניות ענישה ראויה למעשיהם של שלושת
המערערים מחייבת החמרה ניכרת בעונשיהם כגמול על הפגיעה הגדולה שפגעו בציבור, כהרתעה
כלפי כולי עלמא מפני מעשי שחיתות כגון אלה. מתחייב מסר ברור של הוקעת מעשי תרמית
וגניבה של כספי ציבור המופקדים בנאמנות בתאגידים בנקאיים וציבוריים. החמרה כאמור
מתחייבת גם לאחר שיקלול הגורמים לקולא הפועלים הן בעניינם המשותף של המערערים –
עובדת הודאתם באשמה בלא ניהול משפט - והן ביחס לכל אחד מהם בנפרד, על פי הענין. עם
זאת, מטבעו של בית משפט של ערעור כי אין הוא ממצה את הדין במלואו עם נאשמים
העומדים בפניו.
בענישה כאמור ראוי ליצור מידרג פנימי של
חומרה בין המערערים על פי מידת מעורבותם במעשים הפליליים ומשקלה של מעורבות זו, על
פי הענין. מבחינה זו, על עונשו של גולן להיות חמור מאלה של חבריו עקב הדופי המוסרי
הרב הנילווה למעשיו הפליליים, והיותו מעורב בפרשת מרמה נוספת. לעומת זאת, חלקו של
מרקדו חמור פחות מזה של שני שותפיו האחרים, וגם לכך יש ליתן ביטוי בסולם הענישה.
12. לאור האמור, ראוי לדחות את ערעורי המערערים
על חומרת עונשיהם ולקבל את ערעור המדינה על קולת עונשים אלה. אציע להעמיד את עונשי
המערערים על העונשים הבאים:
(1) דוד גולן: עונש מאסר בפועל של 6
שנים; עונשי הקנס והמאסר על תנאי שנגזרו על ידי בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם.
(2) אייל טופז: עונש מאסר בפועל של 5
שנים; עונשי הקנס והמאסר על תנאי שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי יעמדו בעינם.
(3) ניסים מרקדו: עונש מאסר בפועל של 3
שנים. עונש המאסר על תנאי של שנה אחת בת.פ. 4963/96 יופעל באופן מצטבר, כך שבסך הכל
ירצה מרקדו עונש מאסר בפועל של 4 שנים. עונש הקנס שנגזר עליו יומר מ- 100,000 ₪ ל-
30,000 ₪. עונש המאסר על תנאי שהוטל עליו יעמוד בעינו.
ש ו פ ט ת
השופט מ' חשין:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' ריבלין
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת א'
פרוקצ'יה.
ניתן היום, ג' באדר תשס"ד
(25.2.04).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט ת
_______________________
העותק כפוף לשינויי
עריכה וניסוח. 03097880_R07.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444
; אתר אינטרנט, www.court.gov.il