לביא זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נ' מ"מ היועצת המשפטית למשרד המשפטים ואח'

5 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9777-04-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותרת: לביא – זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נגד המשיבים: 1. היועצת המשפטית למשרד המשפטים 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. רונן בר 4. נדב ארגמן עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד יצחק בם בשם המשיבות 2-1: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מתניה רוזין פסק-דין המשנה לנשיא נעם סולברג: עניינה של העתירה שלפנינו, בבקשת העותרת כי נוציא מלפנינו צו על-תנאי, המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תורה המשיבה 1, היועצת המשפטית למשרד המשפטים, למשיבה 2, היועצת המשפטית לממשלה, "לעדכן לאלתר את הסדר ניגוד העניינים שעליו היא חתומה, כך שישקף את יחסיה הקרובים שאותם היא אינה מכחישה, עם המשיבים (הפורמליים) 3 ו-4"; מדוע לא תמשוך היועצת המשפטית לממשלה "את ידיה, לאלתר, מכל עיסוק בעתירה 6509/23 ארגמן נ' ראש הממשלה"; ומדוע לא תמשוך היועצת המשפטית לממשלה את ידיה "מכל עיסוק בעתירות העוסקות בהעברת המשיב הפורמלי 3 מתפקידו כראש שירות הביטחון הכללי". בעיקרו של דבר, בבסיס העתירה ניצבים פרסומים שהעלה לרשת פייסבוק גיסהּ של היועצת המשפטית לממשלה, מר רפי מיארה, ואשר מהם עולה, לכאורה, קשר בין המשיבים 3 ו-4 – רונן בר ונדב ארגמן, ראשי השב"כ לשעבר – לבין בעלה המנוח של היועצת המשפטית לממשלה, מר ציון מיארה ז"ל (נלב"ע לאחרונה, כשהעתירה תלויה ועומדת). הרקע לדברים הוא, כך נטען, כי בעקבות מחלה קשה וחשוכת מרפא שממנה סבל המנוח, ליוו אותו חבריו ליחידה בשב"כ – ביניהם המשיבים 3 ו-4 – לאורך שנים רבות, באופן שמעיד על "חברות אמיצה". בהתאם לכללים המקובלים בדבר החובה להימנע מניגוד עניינים, חברוּת זו הקימה, לשיטת העותרת, איסור על היועצת המשפטית לממשלה לעסוק בעניינם של המשיבים 3 ו-4 – "חברים קרובים שלה ושל בעלה" – איסור שאותו היא מפרה. זאת בפרט, בשים לב לכך ש"כאשר מדובר בניגוד עניינים אפשרי בשל אינטרס אישי (להבדיל מאינטרס מוסדי) – רף החשש הסביר המצדיק את החלת הכלל בדבר ניגוד עניינים הוא נמוך ביותר". עוד נטען, כי נסיבות העניין דנן מעלות חשש ממשי לכך שבכל הנוגע לניגודי עניינים, היועצת המשפטית לממשלה אינה מחילה על עצמה אותם כללים שהיא מחילה על עובדי ציבור אחרים. בתגובה שהוגשה מטעם המשיבות 2-1, שני עמודים אורכה, צוּטטה תגובת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, שנשלחה באותו יום במענה לפניית העותרת, ואשר בה נכתב כדלקמן: "בהמשך למכתבכם שבנדון, בחנתי את הנטען בו ואת החומרים שצורפו, ואף נעשתה פניה ליועצת המשפטית לממשלה לצורך קבלת התייחסותה. במענה, נמסר לח"מ על ידי היועצת המשפטית לממשלה, כי אין בינה לבין מר נדב ארגמן או מר רונן בר כל קשר חברי או קשר אחר המעמיד אותה במצב של ניגוד עניינים, כי הם אינם מבאי ביתה וכי הפניה מוציאה מהקשרה נסיבות הקשורות למצבו הרפואי של בעלה, אשר חולה מזה זמן רב. לאור האמור, ולאחר שבחנתי את הדברים, לא מצאתי צורך לעדכן את ההסדר למניעת ניגוד העניינים של היועצת המשפטית לממשלה". נוכח מענה זה, מטעם "הגורם המוסמך להסדיר את ניגוד העניינים של היועצת המשפטית לממשלה", נטען כי יש לדחות את העתירה, בהעדר עילה להתערבות. עוד נטען, כי העותרת לא מיצתה הליכים כנדרש. בתשובתה לתגובה, טענה העותרת כי בהתחשב בנסיבות העניין, ומשלא קיבלה מענה לפניותיה, התנהלותה המקדימה ממלאת בהחלט אחר חובת מיצוי ההליכים. עוד הלינה העותרת על כך שהלכה למעשה, אין בתגובה ה'לקונית' שהוגשה מטעם המשיבות כל מענה ענייני לטענות המועלות בעתירה. בהחלטה מיום 13.5.2025, ביקשתי כך: "תגובה מקדמית משלימה מאת המשיבות 1 ו-2, נתמכת בתצהיר מטעמן כמקובל, ובה פירוט לגבי האמור בתגובה הקודמת, והתייחסות לאמור בתגובת העותרת לתגובה המקדמית, בכלל זה הבהרה לגבי טיב ההיכרות בין [היועצת המשפטית לממשלה] לבין המשיבים 3 ו-4, וכן טיעון משפטי כנדרש, תוגש עד יום 22.5.2025". בתגובה המשלימה שהוגשה מטעם המשיבות 2-1 נטען, כי בהתאם לאמות המידה לבחינת קשרי חברוּת בהקשר של ניגוד עניינים, אין בטענות העותרת כדי לבסס עילה להתערבות. בתוך כך נטען, בין היתר, כי היועצת המשפטית לממשלה "אינה ולא הייתה חברה של מר ארגמן או של מר בר בכל שלב שהוא, ואינה ולא הייתה מקורבת אליהם באופן אישי"; וכי "דרכו המקצועית של בעלה של היועצת המשפטית לממשלה הצטלבה עם זו של מר נדב ארגמן ועם זו של מר רונן בר ובחלק מהזמן הם שירתו באותה יחידה, כמו עם אחרים. היועצת המשפטית לממשלה אינה יודעת מה היה היקף העבודה המשותפת של בעלה עם כל אחד מהם באותן תקופות שהייתה ביניהם חפיפה. מדובר בקשרי עבודה שהיו בעבר, ולא היו ביניהם יחסי חברות אישיים. בתוך כך, בין המשפחות לא היו קשרים חבריים והמשפחות לא בילו יחד". עוד נטען, כי אמנם "חברים קרובים של בעלה של היועצת המשפטית לממשלה מבקרים אותו בתכיפות מאז חלה וסועדים אותו", אולם המשיבים 3 ו-4 אינם חלק מקבוצת חברים זו. בהמשך לכך נטען, כי "בתקופת מחלתו זכה בעלה של היועצת המשפטית לממשלה גם לביקורים של בכירים בשב"כ, לרבות ראשי שב"כ. בניגוד לביקורי חבריו של בעלה, ולמיטב ידיעת היועצת המשפטית לממשלה, מדובר בביקורים בודדים וספוראדיים, במהלך שנים ארוכות של מחלה. ביקורים אלה לא היו בהזמנת היועצת המשפטית לממשלה, ולהבנתה הם נעשו מתוך מחויבות של הארגון ומנהליו כלפי עובדיו, ולא על רקע של יחסים חבריים". על רקע האמור, נטען כי נסיבות העניין אינן מעידות, ולוּ בקירוב, על קיומו של קשר המקים חשש לניגוד עניינים. בהחלטה מיום 4.6.2025 הצעתי לצדדים, "מתוך גישה מעשית וניסיון להביא לפתרון המחלוקת בדרכי שלום, ובשים לב לרגישות הנובעת מן ההיבטים האישיים הקשורים לעניין", כי העותרת תודיע כי אינה עומדת עוד על עתירתה, בעוד שהיועצת המשפטית לממשלה תודיע, כי "מבלי שיהא בכך משום הסכמה לטענות המועלות בעתירה, ולמען ניקיון הדעת בלבד, היא מאצילה, מכאן ולהבא, את סמכותה לעסוק בכל עניין הנוגע למשיב 4 לגורם אחר שייבחר על-ידה". בהמשך לכך, ביקשתי כי "הודעה משותפת מטעם הצדדים תוגש עד יום 18.6.2025". המשיבות 2-1 הגישו הודעה נפרדת, שבה דחו את ההצעה. בתגובה שהוגשה מטעם העותרת נטען, כי חרף ניסיונותיה של העותרת להגיש הודעה משותפת, בהתאם לאמור בהחלטה, התעלם ב"כ המשיבות 2-1 מפניותיה, כך שההודעה מטעם המשיבות הוגשה בנפרד, בניגוד להחלטה שיפוטית. עוד טענה העותרת, לגופו של עניין, כי גם בתגובה המשלימה שהוגשה מטעם המשיבות, אין כל מענה של ממש לטענות שהועלו בעתירה. לאחר עיון בעתירה, על נספחיה, ובתגובות שהוגשו לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות, בהעדר עילה להתערבות (ראו: סעיף 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984); כך אציע אפוא לחברַי כי נורה. צודק אמנם ב"כ העותרת, בטענתו לגבי אופיה וטיבה של התגובה הראשונה שהוגשה; אכן 'לקונית'. לא כללה את המענה הדרוש לבחינת הטענות שעלו בעתירה. גם לגבי הגשת ההודעה הנפרדת, חלף ההודעה המשותפת שנתבקשה, צודק ב"כ העותרת. הרשות נתונה כמובן שלא להיענות להצעת בית המשפט, אך ההודעה אמוּרה היתה להיות מוגשת במשותף. לא בכדי ביקשתי לעשות כך. ניסיון החיים מלמדנו, כי הידבּרות ישירה עשויה להועיל. מכאן לגוף העניין. אמנם, אין בידי לקבוע קביעות עובדתיות באשר לנטען בעתירה, אולם בשלב זה, דייני בכך שההסבר שניתן במסגרת התגובה המשלימה מטעם המשיבות 2-1 לפרסומים שעליהם מתבססת העתירה, מסתבר יותר, בנסיבות העניין, מזה שניתן על-ידי העותרת. במובן זה, העותרת לא הצליחה לבסס באופן מספּק את התשתית העובדתית שביסוד טענותיה המשפטיות. כך, לתמיכה בעתירה צורפו שני סוגים של ראיות: פרסומים תקשורתיים, ופוסטים שהועלו לרשת פייסבוק על-ידי גיסהּ של היועצת המשפטית לממשלה. אשר לפרסומים התקשורתיים, לבד מן האמירה כי 'נחשף' בהם הקשר בין היועצת המשפטית לממשלה לבין המשיבים 3 ו-4, צורפו הללו מבלי שהוברר כלל – אם בפרסומים עצמם, אם בגוף העתירה – על מה מבוססת אותה 'חשיפה' (זאת מלבד ציטוט עמום מעט של מי שהוגדר כ"בכיר לשעבר בשב"כ", שאמר כך: "אין לי ספק שהם מכירים והם מכירים טוב, והם נפגשו לא פעם בנסיבות אישיות, אני יכול להעריך את זה, אין בכלל ספק בעניין הזה"). מובן, כי אין די באמירה כללית על קיומו של מצב דברים מסוים, כדי לבסס מסקנה כי אותו מצב דברים אכן מתקיים. מה גם, שכידוע, ערכם הראייתי של פרסומים עיתונאיים – אינו רב (ראו למשל, מִני רבים: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) 573, 601 (1994); בג"ץ 3697/23 אגבאריה נ' משטרת ישראל, פסקה 17 והאסמכתאות שם (19.11.2023)). לפיכך, אין בפרסומים אלה כדי להוות תשתית עובדתית מספקת, שיש בה כדי לתמוך – ולוּ באופן לכאורי – בטענות המועלות בעתירה. עתה, לפרסומים שהעלה מר רפי מיארה, גיסה של היועצת המשפטית לממשלה, לרשת פייסבוק – 3 פרסומים, מן הימים 17.12.2020, 10.9.2021 ו-29.5.2024. תחילה אציין, כי המשיב 3, רונן בר, כלל אינו מוזכר בפרסומים אלה. לעומת זאת, המשיב 4, נדב ארגמן, אכן מוזכר בשלושתם, אולם עיון מדוקדק מלמד, כי גם בהם אין כדי לבסס די הצורך את הנטען בעתירה, באשר לקיומו של קשר המקים ניגוד עניינים. כך למשל, באחד מן הפוסטים מוזכר לצד נדב ארגמן גם יובל דיסקין, אשר כיהן בעבר כראש השב"כ, ולגביו אין טענה כי שירת באותה יחידה יחד עם המנוח. עובדה זו מחזקת את הסברה, כי הביקורים של נדב ארגמן (וכן של רונן בר, ככל שהתקיימו) התבצעו במסגרת תפקידו כראש השב"כ, כחלק מתמיכה של הארגון בעובדיו לשעבר, ולא במסגרת של יחסי חברות. זאת ועוד, בפוסטים האמורים ניכרת הבחנה בין קבוצת החברים שליוותה את המנוח לאורך השנים, לבין מר ארגמן. כך למשל, בפוסט מיום 10.9.2021 נכתב כך: "נדב ארגמן ראש השב"כ מזה שש שנים בתמונה יחד איתי ועם חבריו לנפש של אחינו ציון". הבחנה עקבית זו – המקבלת ביטוי, בצורה כזו או אחרת, בכל 3 הפרסומים – תומכת בגרסה שלפיה בר וארגמן לא היו חלק מקבוצת החברים הקרובים שליוותה את המנוח בעקביות לאורך השנים. אם כן, הגם שמובן כי אין ביכולתי לקבוע, באופן פוזיטיבי, מה היה טיב הקשר בין המשיבים 3 ו-4 לבין המנוח, סבורני כי בחינת התשתית העובדתית שבבסיס העתירה, מלמדת כי אין בה כדי להוכיח במידה מספקת את הנטען בה; וכי הגרסה שהציגה היועצת המשפטית לממשלה – שלפיה הביקורים האמורים בוצעו מתוקף תפקיד ראש הארגון כחלק מתמיכה בעובדיו לשעבר, ולא במסגרת יחסי חברות או קשרים אישיים המקימים ניגוד עניינים – עדיפה על זו שהציגה העותרת. כידוע, "ראשית חוכמה היא, בכל עניין המובא בפני בית-משפט, להניח תשתית עובדתית ולתמוך אותה בראיות. כך בכל עניין ובכל בית-משפט, וכך במיוחד בעתירות לבית-המשפט הגבוה לצדק. שהרי בית-משפט זה אינו נוהג לשמוע עדים ולקבוע בעצמו את העובדות, אלא הוא מסתמך בעיקר על דברי הצדדים. [...] והרי אלה מושכלות ראשונים. לכן, אם התשתית העובדתית של עתירה רעועה, אפשר שיהיה בכך בלבד כדי לדחות את העתירה" (בג"ץ 1759/94 סרוזברג נ' שר הביטחון, פ"ד נה(1) 625, 631-630 (1994); ראו גם: בג"ץ 24864-06-25 זידאן נ' מדינת ישראל – רשות הפיתוח, פסקה 9 (28.7.2025); תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984). כפי שהובהר, התשתית העובדתית אינה מבססת את הנטען בעתירה באופן מספק, ומשכך, דין העתירה – להידחות. אשר על כן, נוכח כלל האמור לעיל, אציע לחברַי כי נדחה את העתירה. נעם סולברג משנה לנשיא השופטת גילה כנפי-שטייניץ: אני מסכימה. גילה כנפי-שטייניץ שופטת השופט חאלד כבוב: אני מסכים. חאלד כבוב שופט הוחלט כאמור בפסק הדין של המשנה לנשיא נעם סולברג. ניתן היום, י"ב אב תשפ"ה (06 אוגוסט 2025). נעם סולברג משנה לנשיא גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט