אנסטאס ואח' נ' משרד הביטחון ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9773-09-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1 .ג'רייס אנסטאס 2 .ג'ורג'ית אנסטאס 3 .גלאל אנסטאס 4 .גיהאן אנסטאס נגד המשיבים: 1 .מדינת ישראל משרד הביטחון 2 .האלוף אבי בלוט מפקד כוחות צה"ל באיו"ש עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אריה תוסיה-כהן בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי; עו"ד מיכל דניאלי דין -פסק השופט אלכס שטיין: העתירה 1. העתירהשלפנינו מכוונת נגד צו בדבר תפיסת מקרקעין מס' 35/24/ת' (יהודה ושומרון), התשפ"ד-2024 (להלןצו התפיסה או הצו), עליו חתם המשיב ביום 1.8.2024 . הצו הורה על תפיסת שטח בהיקף של1.870 דונם (להלןהמקרקעין) לצורך הקמת מוצב צבאי לשהיית קבע של לוחמים בסמוך לקבר רחל בבית לחם. רקע והליכים 2. העותרים הם תושבי בית לחם הטוענים לבעלות במקרקעין. מטעמי ביטחון שיפורטו בהמשך, הוחלט להקים מוצב לשהיית קבע של לוחמי מג"ב בסמוך לקבר רחל; וביום 1.8.2024, חתם המשיב2 (להלןהמפקד הצבאי) על צו התפיסה המורה על כך. ביום 14.8.2024 התקיים "סיור בעלים" סמוך למקרקעין נושא הצו, ובו הוסבר למחזיקים בחלקות, לרבות העותרים, על הצו והסיבות להוצאתו. ביום 18.8.2024 הגישו העותרים 2 השגה על הצו למת"ק בית לחם. ביום 21.8.2024, בעקבות הפניית העותרים על -ידי מת"ק בית לחם, הוגשה ההשגה בשנית לגורם האמון על פניות הציבור בפיקוד המרכז. ההשגה לא קיבלה מענה, וביום 4.9.2024 הוגשה העתירה שלפנינו בה ביקשו העותרים לבטל את צו התפיסה. כמו כן, ביקשו העותרים שנוציא מלפנינו צו -ביניים שיורה על עיכוב ביצועו של צו התפיסה ויאסור על המשיבים לעשות כל פעולה בשטח עד להכרעה בעתירה. ביום 4.9.2024, קבעתי כי "חזקה על המשיבים כי יימנעו מביצוע צו התפיסה מושא העתירה עד למתן החלטה אחרת". טענות הצדדים 3. העותרים טוענים כי הצו פוגע קשות בקניינם הפרטי. לטענתם, בשים לב לכמות המבקרים המעטה בקבר רחל; לכך שהביקורים במקום מתבצעים בתיאום מראש עם הצבא; ולכך שהאזור גודר בחומת הגנה ומגדלי שמירה – ביטחון המבקרים במתחם נשמר. לפיכך, טוענים העותרים כי אין בנמצא צורך צבאי אמתי אשר מחייב את תפיסת השטח; וממילא אין בבניית מוצב קבע ללוחמים משום מענה לצורך צבאי כאמור. עוד נטען כי החלטת המשיבים נפגמה בחוסר סבירות קיצוני ובבסיסה ניצבים שיקולים זרים. העותרים אף סבורים כי המפקד הצבאי יכול היה לנקוט באמצעי מידתי יותר, ובכלל זאת העתקת המוצב המתוכנן למחסום 300 – מחסום אשר מחובר לאזור קבר רחל בכביש שנסלל כדי להבטיח גישה לאזור במרחק של מאות מטרים מהמקרקעין. 4. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף הואיל והעותרים לא הרימו את הנטל להוכיח כי מיצו את ההליכים עובר להגשת העתירה. כמו כן, המשיבים סבורים כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי. לטענת המשיבים, המפקד הצבאי מופקד על ביט חון האזור ותושביו ומוסמך לתפוס קרקע להגשמת תכליות אלה. המשיבים מבהירים כי מתחם קבר רחל מהווה מוקד לחיכוך ולניסיונות חוזרים לביצוע פעולות טרור – זאת, אף ביתר שאת אחרי שהחלה מלחמת "חרבות ברזל". כיום, במתחם קבר רחל פרוסים מספר מוגבל של לוחמי מג"ב האמונים על אבטחת האזור במתכונת של משמרות. יתר הכוח, אשר אינו מבצע שמירה אולם ערוך לספק תגבורת מיידית במידת הצורך, אינו מצוי במתחם ומרוחק ממנו – מצב שאליבא דמשיבים מקשה על מתן מענה מבצעי אפקטיבי בזמן אמת. לאור האמור, המפקד הצבאי סבר כי קיים צורך ביטחוני ממשי בהקמת מוצב קבע ללוחמי מג"ב בסמיכות למתחם קבר רחל. מוצב זה נועד להבטיח נוכחות תמידית של כוח תגבור שיוכל לסייע לכוחות בשטח באירועים ביטחוניים. 3 5. המשיבים מוסיפים וטוענים כי האמצעי שנבחר על -ידי המפקד הצבאי עומד במבחני המידתיות: היקף המקרקעין שנתפס הינו זניח ועומד על 1.87 0 דונם; אין כל שימוש פרטי בפועל במקרקעין, והעותרים זכאים – ככל שתוכח זיקתם למקרקעין – להגיש בקשה לדמי שימוש ולפיצויים בגין תפיסת המקרקעין; והבנייה המתוכננת תהא בנייה קלה אשר תאפשר להחזיר את המצב לקדמותו במהירות כאשר הצורך הביטחוני יתפוגג. לטענת המשיבים, החלופה שהוצעה על-ידי העותרים אינה מספקת את המענה המבצעי הדרוש. דיון והכרעה 6. לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לפנינו, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות. 7. בידוע הוא כי בסמכות המפקד הצבאי לנקוט צעדים לשם הבטחת ביטחון האזור ותושביו. סמכות זו קמה למפקד הצבאי הן מכוח המשפט הבינלאומי והן מכוח הדין הישראלי (ראו: בג"ץ 2481/23 אלמהדי נ' מועצת התכנון העליונה באזור יהודה ושומרון, פסקה 11 (2.8.2023); בג"ץ239/23 חמדאן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 6 (19.3.2023)). במסגרת סמכות זו, המפקד הצבאי רשאי להוציא צו תפיסה לצורך מתן מענה לצרכים ביטחוניים (ראו: בג"ץ 6697/16 עיריית חברון נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 (28.12.2016); בג"ץ2717/96 וופא נ' שר הביטחון, פ"ד נ(2 )848 , 851 (1996)). הלכה היא עמנו, כי ביקורת שיפוטית שבמוקדה החלטות ביטחוניות הנתונות למומחיות ו של מפקד צבאי תיעשה במשורה, ותהא מוגבלת למצבים חריגים בהם נופל פגם בהחלטתו היורד לשורש העניין – כדוגמת חוסר סבירות קיצוני, וכיוצא בזה. בית משפט זה אינו שם עצמו כמומחה -על לענייני ביטחון וצבא, ולא ימיר את שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשיקול דעתו -שלו (ראו, מני רבים: בג"ץ 5779/22 עיריית חברון נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (25.1.2023); בג"ץ 6697/16 עיריית חברון נ מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 10 (28.12.2016); בג"ץ239/23 חמדאן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 6 (19.3.2023.)) 8. בענייננו, נחה דעתנו כי תפיסת המקרקעין נעשתה כדין ומטעמים ביטחוניים מובהקים. כפי שעולה מתגובת המשיבים, בשנה החולפת אירעו שורה של אירועים ביטחוניים באזור מתחם קבר רחל, החל מחסימת צירים סמוכים למתחם הקבר, וכלה בהשלכת בקבוקי תבערה ומטענים אל עבר המרחב. המשיבים הבהירו כי תפיסת 4 המקרקעין נדרשת כדי לאפשר הצבת קבע של כוח גדול של לוחמי מג"ב בסמיכות למתחם הקבר – כוח אשר יוכל ליתן מענה מבצעי מיידי לאירועים ביטחוניים גם במקרים בהם ציר הגישה למתחם ייחסם. ברי הוא, כי הקמת מוצב צבאי לשהיית כוחות לוחמים במטרה לשפר את יכולות המענה של הכוחות באירועים ביטחוניים, נועדה להגשים צורך ביטחוני מובהק. הקמת המוצב תסייע בשמירה על ביטחון המבקרים במקום, כמו גם על ביטחון הכוחות בשטח. 9. טענת העותרים כי בבסיס ההחלטה להוציא את הצו ניצבים שיקולים זרים נטענה בעלמא, וממילא לא מצאתי כי יש בטענה ז ו ממש. המשיבים פירטו בהרחבה אודות אמצעי הביטחון שנבחר באופן שהותאם לסיכונים הביטחוניים הרלבנטיים הקיימים במרחב. כמו כן לא מצאתי ממש בטענות העותרים לחוסר סבירות או היעדר מידתיות. כאמור בתגובת המשיבים, המקרקעין שנתפסו הם אדמות לא מעובדות אשר לא נעשה בהם שימוש בפועל. לזאת נוסיף כי מדברי המשיבים עולה כי תוקף הצו מסתיים ביום 31.12.2026. הפגיעה בעותרים אפוא היא פגיעה ארעית אשר משאירה את זכויות הקניין במקרקעין, ככל שישנן כאלה, בידיהם, ואינה עולה כדי הפקעה (ראו: בג"ץ 290/89 ג'וחא נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, פ"ד מג(2 )116 ,120 -119 (1989.)) אין זה מן הנמנע כי העותרים ישיבו לידיהם את החזקה במקרקעין שנתפסו בתום תוקף הצו. כמו כן, המשיבים מבהירים כי ככל שתוכח זיקת העותרים למקרקעין, תעמוד להם האפשרות להגיש בקשה לקבלת דמי שימוש ראויים ופיצויים בגין תפיסת המקרקעין. 10. סוף דבר: צו התפיסה אינו מגלה עילה להתערבותנו. אשר על כן, אציע לחבריי לדחות את העתירה, ועמה את הבקשה למתן צו-ביניים, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ה (04 דצמבר2024). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט