יהושע לובינסקי נ. פרקליטות המדינה

פסק-דין בתיק בג"ץ 9772/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9772/16 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט נ' סולברג העותר: יהושע לובינסקי נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה 2. ראש המחלקה לחקירת שוטרים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד שי כהן פסק-דין השופט נ' סולברג: עתירה בעניין החלטות שהתקבלו במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינו של רונאל פישר; העותר – שהיה מיוצג על-ידי פישר באחת הפרשיות שבהן הואשם – אינו שבע רצון מהן. 1. לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום נגד רונאל פישר ונאשמים נוספים (ת"פ 28759-05-15). אחד האישומים שבהם עוסק כתב האישום – האישום ה-9 מתוך 15 – עוסק בפרשה שבמסגרתה יִצג פישר את העותר. העותר מופיע ברשימת עדי התביעה, אך טרם העיד במשפט. 2. במסגרת העתירה מבקש העותר ארבעה סעדים מבית המשפט: (א) להורות לפרקליט המדינה להכיר בו כנפגע עבירה; (ב) להורות לפרקליט המדינה ליתן מענה למכתב תלונה מיום 9.6.2015 ששלח העותר; (ג) להורות לפרקליט המדינה להגיש כתב אישום נגד אדם בשם ארז מוסצ'ו, בגין מעורבותו בפרשה; (ד) לחלופין, להורות לפרקליט המדינה לתקן את הודעת סגירת התיק נגד מוסצ'ו באופן שיכלול יותר פרטים, כך שתתאפשר הגשת ערר נגד ההחלטה על סגירת התיק. בכתב העתירה מפרט העותר את טענותיו ביחס לכל אחד מן הסעדים הללו. 3. המשיבים הגיבו לעתירה, ובתגובתם נתנו מענה לכל אחד מן הסעדים המבוקשים בעתירה. באשר להיות העותר נפגע עבירה, נמסר מהמחלקה לחקירות שוטרים כי העותר אכן מוכר כנפגע עבירה בנוגע לאישום התשיעי שבכתב האישום. בשולי הדברים צוין כי בעתירה ביקש העותר כי שמו יעודכן במערכת תנופ"ה כנפגע עבירה, ועל כך נאמר כי הפרשה מתנהלת במחלקה לחקירות שוטרים אשר איננה עובדת עם מערכת תנופ"ה. 4. באשר למכתב התלונה מיום 9.6.2015, נטען כי העותר קיבל מענה למכתב זה ביום 12.1.2017. בהגינותם ציינו המשיבים כי ביום 15.1.2017 שב העותר ופנה במכתב, ובו טען כי במכתב מיום 12.1.2017 אין כל מענה לפנייתו, אולם הם סבורים כי אין מקום להתערבות שיפוטית בהקשר זה. 5. באשר לסגירת התיק נגד ארז מוסצ'ו, נטען כי יש לדחות את העתירה בהקשר זה בשל אי-צירופו של מוסצ'ו כמשיב, ומחמת אי-מיצוי הליכים, שכן לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הדרך לתקוף החלטה על סגירת תיק חקירה היא בהגשת ערר תוך 30 יום לאחר שנמסרה למתלונן הודעה לפי סעיף 63 לחוק. נקודה זו הובהרה לעותר בעבר, במסגרת עתירה קודמת לבית משפט זה שהגיש בהקשר הנדון (בג"ץ 8989/15), והעותר אף מסר שבכוונתו לעשות כן – אך זאת לא נעשה. באשר לבקשה החלופית, לפיה תתוקן ההודעה בעניין סגירת תיק החקירה, נטען כי סוגיה זו הועלתה בבג"ץ 8989/15, וכי העותר אינו מצביע על עילה שבדין לתיקון ההודעה לפי בקשתו. אין עילה להתערבותו של בית משפט זה בפורמט שבו ניתן מענה לפניותיו של העותר. לבסוף ציינו המשיבים כי העתירה אף אינה נתמכת בתצהיר כדין. 6. לאחר העיון בתשובת המשיבים באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. סוגיית ההכרה בעותר כנפגע עבירה באה, כך נראה, על פתרונה; מענה למכתבו ניתן – אף אם באיחור ניכר וככל הנראה עקב הגשת העתירה; חזקה על המשיבים כי יתנו מענה בזמן סביר גם לפנייתו החדשה של העותר כאמור לעיל. לבסוף, אכן הדרך לתקוף את ההחלטה בעניין סגירת תיק חקירה היא באמצעות הגשת ערר ולא באמצעות פניה לבית משפט זה. 7. באשר לנקודה אחרונה זו אפרט: עיון בפרוטוקול הדיון בבג"ץ 8989/15 שהתקיים ביום 2.11.2016 מעלה, כי במעמד הדיון הודיע ב"כ המשיבים לעותר שהתיק נגד מוסצ'ו נסגר בעילה של חוסר ראיות. בית המשפט הבהיר לעותר כי די בהודעה על סיווג עילה הסגירה, אין חובה למדינה לנמק את ההחלטה מעבר לכך, וכי ביכולתו להגיש ערר. העותר אמר כי כך יעשה, אך ביקש כי החלטה בעניין סגירת התיק תימסר לו בכתב. עקב כך, בסופו של הדיון ניתן פסק דין ובו נאמר כי "רשמנו בפנינו את הודעות ב"כ המשיבים, על פיה תוך 14 יום הוא ישלח תשובה בכתב לעותר בענין של השוטר מוסצ'ו". תשובה כזו אכן נשלחה ביום 16.11.2016. דא עקא, שהעותר לא הגיש ערר, לדבריו משום שלא היה מרוצה מתוכן התשובה. ראשית, בהודעה נאמר כי הגורם שהחליט על סגירת התיק הוא סגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, ואילו לטענת העותר, מוסצ'ו כלל אינו שוטר. שנית, בהודעה לא פורטו סעיפי האישום שלגביהם נפתח תיק החקירה, בניגוד לנוסח הרגיל של הודעות מעין אלו. ברם, אף אם יש ממש בטענות אלו (ואפנה את העותר לסעיף 49ט(ב) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971), מקומן להתברר במסגרת הערר שרשאי העותר להגיש, ולא בבית משפט זה. ככל שסבור העותר שההודעה שנמסרה לו אינה ערוכה כדין, ובשל כך הדבר מקשה על הגשת ערר לגופה של ההחלטה – עליו להעלות זאת במסגרת הערר על ההחלטה עצמה, כפי שנקבע בדין. אין מקום לפנות לבית משפט זה, כאשר החוק קובע מסגרת ברורה להגשת ערר, כל אימת שנקודה זו או אחרת בהליך אינה לשביעות רצונו של העותר. 8. אחרי כתיבת פסק הדין ובטרם חתימתו נתקבלה בקשת העותר "למתן החלטה לעניין צירוף המשיב 3". עיינו בה. אין באמור בה כדי לשנות את התוצאה. 9. סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות. לפנים משורת הדין נקבע, כי העותר רשאי להגיש ערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה הנ"ל תוך 30 יום מהיום. ניתן היום, ‏כ"ח בטבת התשע"ז (‏26.1.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16097720_O06.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il