יוסף מרילי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 9756/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9756/04 ע"פ 10627/04 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בע"פ 9756/04: המערער בע"פ 10627/04: יוסף מרילי יואב עמר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 8213/03 שניתן ביום 27.9.04 על-ידי כב' השופטת ו' מרוז תאריך הישיבה: כ"א בשבט תשס"ה (31.01.05) בשם המערער בע"פ 9756/04: בשם המערער בע"פ 10627/04: עו"ד נס בן-נתן עו"ד רפי ליטן בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד דודי זכריה גב' אסתי שדה פסק-דין השופט מ' חשין: המערער בע"פ 9756/04 (מרילי) והמערער בע"פ 10627/04 (עמר) הורשעו בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירה של שוד בחבורה, עבירה כהגדרתה בסעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. משהורשעו כך בדינם גזר בית-המשפט על כל אחד מהם עונש מאסר בפועל ל-12 חודשים (בניכוי תקופת המעצר) ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. אשר לעמר, בית-המשפט הוסיף והפעיל מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו לתקופה של 8 חודשים, בחופף לכל מאסר אחר. הערעור שלפנינו ערעור הוא על חומרת העונש. בראשית, לסיפור המעשה: היה זה בחודש ספטמבר לשנת 2003, סמוך לחצות הלילה, שהמערערים ושניים אחרים החליטו לבצע שוד של מתדלק בתחנת דלק פלונית. עמר חבש כובע מצחייה, מרילי חבש כובע גרב והחזיק במקל, והשניים נסעו לתחנת הדלק בריכבו של אחד משני חבריהם. אותם שני חברים המתינו ברכב כדי למלט את המערערים לאחר ביצוע השוד, ואילו המערערים רצו אל-עבר המתדלק במקום, מרילי היכה קלות במקל על ראשו של המתדלק, דחף אותו לאחור, ולאחר שהמתדלק נפל דרש ממנו כסף. המתדלק הצביע אל-עבר מגירה שבה הוחזק הכסף, ועמר פתח את המגירה ונטל תיק שהכיל בין 900 לבין 1,000 ש"ח. מרילי הוסיף ודרש מן המתדלק בצעקות כי ייתן להם כסף נוסף, אך לאחר שנתברר כי אין כסף נוסף, ברחו השניים אל-עבר הרכב ששני חבריהם היו בו. הארבעה נמלטו מן המקום. נעבור עתה ונדון בעונש שהוטל על כל אחד משני המערערים. אשר לעמר: עמר נדון, כאמור, לשנים-עשר חודשי מאסר בפועל תוך שבית-המשפט מפעיל - בחופף - מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו לתקופה של שמונה חודשים. פירוש הדברים אינו אלא זה, שבגין מעשה השוד שלפנינו נגזר על עמר עונש של ארבעה חודשים. תמיהה היא מה ראה עמר להגיש ערעור על העונש שנגזר עליו, וכי ארבעה חודשי מאסר בגין שוד עונש חמור הוא יתר על המידה? יתר-על-כן: לעמר עבר פלילי בעבירה של התפרצות וגניבה וגרימת נזק בזדון. ביום 2.7.03 הורשע עמר בביצוע עבירות אלו ונגזר עליו אותו עונש של שמונה חודשים מאסר על-תנאי. לא חלפו אלא כחודשיים ימים ועמר עבר את העבירה הנוכחית. על רקע זה תמיהה היא מה טענות עשוי עמר להשמיע לפנינו. שמענו את טיעוניו של עורך-דין ליטן, בהם הטענה כי העונש שנגזר על עמר עונש חמור הוא מן העונש שנגזר על שני החברים שהמתינו ברכב לעמר ולמרילי בעת ביצוע השוד, אך לא נמצא לנו כי עמר הופלה לרעה או שיש ממש בטענות האחרות להקלה בעונשו. אנו מחליטים אפוא לדחות את הערעור של עמר. אשר למרילי: מרילי גורר אחריו עבר פלילי לא קל. מעורבותו בפלילים החלה בשנת 2000, בעת היותו כבן שש-עשרה וחצי, שעה ששדד ממעבידתו דאז, מתדלקת בתחנת דלק, סך של כ-12,500 ש"ח. בית-המשפט התחשב בגילו הצעיר של מרילי ובסיכוייו להשתקם והעמיד אותו במיבחן לתקופה בת שנה והוסיף וחייבו לבצע עבודות שירות לטובת הציבור. ההרשעה היתה בחודש מאי 2001. לא חלפו אלא כשנתיים ימים, ובחודש אוגוסט 2003 שב מרילי והסתבך בפלילים שעה שהסיג גבולו של בית-ספר על-דרך חיתוך השרשרת שנעלה את שער בית-הספר בהחזיקו ברשותו כלי פריצה. בית-המשפט התחשב במרילי גם זו הפעם והסתפק בהטלת עבודות שירות לתועלת הציבור. כן הוטל על מרילי צו מיבחן בפיקוח שירות המיבחן למשך שנה. לא חלף אלא כחודש לאחר ביצוע אותן עבירות עד שמרילי ביצע את מעשה השוד שלפנינו. הנה כי כן, בהתנהגותו הוכיח מרילי כי אין מורא החוק עליו וכי עושה הוא כחפצו וכאשר יעלה מלפניו הרצון. טען לפנינו עורך-דין בן-נתן כי יש ליתן הזדמנות למרילי לתקן את דרכיו, וכן היא אומנם המלצתו של שירות המיבחן שנגזור על מרילי עונש לריצוי בעבודות שירות ונוסיף ונטיל עליו מאסר על-תנאי "כעונש מרתיע" כלשונם. כן טען עורך-דין בן-נתן לפנינו כי העונש שנגזר על מרילי עונש חמור הוא מן העונש שנגזר על שני השותפים שהמתינו למרילי ולעמר במכונית המילוט, ואולם לא נשתכנענו כי נפגע עקרון אחידות הענישה בעניינו של מרילי בשים לב לעברו הפלילי, בניגוד להיעדר עבר פלילי של שני השותפים האחרים (למעט החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי בעת שירות בצבא) ולשאר נסיבות העניין. אין דעתנו כדעת שירות המיבחן או כדעתו של מרילי. ניתנה לו למרילי הזדמנות שוב ושוב לתקן מדרכיו אך הוא בעט באנשים שביקשו להיטיב עימו והוסיף והלך בדרכים עקלקלות. מעשה שוד כמעשהו של מרילי משלח אדם ברגיל לבית-האסורים. נזכיר בהקשר זה במיוחד את דרך השוד, שמרילי ועמר בחרו להם אדם הניצב באמצע הלילה לעבוד לפרנסתו באין מגן עליו. ואם כך במעשה שוד על דרך הסתם, לא כל שכן במעשה שוד שני שביצע מרילי, ובתווך בין שוד לשוד ביצע את מעשה הסגת הגבול. מרילי מיצה את ההזדמנויות שניתנו לו והגיעה עת כי יישא בעונש על מעשיו הרעים. אין לנו אלא לקוות כי זו הפעם ילמד מרילי כי ראוי לילך בדרך הישר ויעלה על דרך זו. אנו מחליטים לדחות את ערעורו של מרילי על העונש. מרילי יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 1.3.05 עד השעה 11:00. הערבויות הקיימות לשיחרורו בערבות תמשכנה לעמוד בתוקף עד להתייצבותו לריצוי עונשו כאמור, וניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ. היום, כ"א בשבט תשס"ה (31.1.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04097560_G01.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il