פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"א 9707/11

אברהם פלקסר נ. חנינא ברנדס

המערער ביקש לבטל את החלטת הרשם שחייבה אותו בהפקדת עירבון מופחת בערעור, בטענה למצבו הכלכלי הקשה ולפגמים פרוצדורליים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 10/01/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"א — בקשות שונות אזרחי.
מספר התיק 9707/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור על החלטת רשם בעניין פטור מאגרה ועירבון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער ביקש לבטל את החלטת הרשם שחייבה אותו בהפקדת עירבון מופחת בערעור, בטענה למצבו הכלכלי הקשה ולפגמים פרוצדורליים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"א 9707/11

אברהם פלקסר נ. חנינא ברנדס

המערער ביקש לבטל את החלטת הרשם שחייבה אותו בהפקדת עירבון מופחת בערעור, בטענה למצבו הכלכלי הקשה ולפגמים פרוצדורליים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, אברהם פלקסר, הגיש ערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון שחייבה אותו בהפקדת עירבון בסך 4,000 ש"ח בערעור שהגיש, חרף מצבו הכלכלי הקשה. המערער טען כי נפלו פגמים פרוצדורליים בהחלטת הרשם, כי הופלה לרעה לעומת החלטות קודמות, וכי החיוב פוגע בזכותו לגישה לערכאות. השופט ס' ג'ובראן דחה את טענות המערער, וקבע כי תקנות סדר הדין הרלוונטיות אינן מקנות זכות אוטומטית להגיב לתשובת המשיב בערעורים, וכי הרשם איזן נכונה בין מצבו הכלכלי של המערער לבין הצורך להגן על המשיב מפני הוצאות משפט שעלולות לרדת לטמיון. הערעור נדחה והתיק הוחזר לרשם לקביעת מועדי הפקדה חדשים.

סוג הליך בקשות שונות אזרחי (בש"א)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אברהם פלקסר

נתבעים

  • חנינא ברנדס

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת הרשם ניתנה בטרם חלפו עשרה ימים מהמצאת תשובת המשיב, בניגוד לתקנה 241(ג1) לתקסד"א.
  • הרשם התעלם מהחלטה קודמת שאישרה לו להגיב לתשובת המשיב תוך 20 יום.
  • קיימת אפליה בהשוואה להחלטות קודמות שפטרו אותו מאגרה ועירבון.
  • החלטת הרשם נגועה בשיקולים זרים בשל התייחסות להליכים אחרים.
  • העדר פטור מלא פוגע בזכות הגישה לערכאות ומתעלם מסיכויי הערעור.
טיעוני ההגנה
  • המערער הוא בעל דין סדרתי המעמיס על המערכת.
  • קיימים חובות הוצאות קודמים שלא נפרעו.
  • אינטרס המשיב להגנה מפני הוצאות נוספות שיהיה קשה לגבותן.
  • המערער לא הוכיח כי אין לו סיוע מסביבתו הקרובה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הומצאה תשובת המשיב למערער במועד.
  • האם החלטת הרשם 'כמבוקש' כללה גם את בקשת המערער להגיב תוך 20 יום.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פלט מעקב דואר ישראל המעיד על משלוח התשובה למערער ב-1.12.2011.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 7699-11
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון (רשם)

תגיות נושא

  • ערעור
  • עירבון
  • פטור מאגרה
  • סדרי דין
  • זכות הגישה לערכאות

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • התיק הוחזר לרשם לקביעת מועדים חדשים להפקדת העירבון

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בש"א 9707/11 בבית המשפט העליון בש"א 9707/11 - א' לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: אברהם פלקסר נ ג ד המשיב: חנינא ברנדס ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' שני מיום 15.12.11 בע"א 7699-11 פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של כב' הרשם ג' שני בתיק ע"א 7699-11 – א' מיום 15.12.2011 בה נקבע כי המערער פטור מתשלום אגרה וכי עליו להפקיד עירבון מופחת בסך כולל של 4,000 ש"ח שיוחלק לשלושה תשלומים. 1. בהחלטת הרשם נקבע כי מדובר באדם ש"מצבו הכלכלי הרע אינו שנוי במחלוקת" ומאידך נקבע כי המערער הוא "בעל-דין חוזר ונשנה, שאינו נלאה מלהגיש הליך-אחר-הליך בערכאות השונות (..) שמשמעות קבלתן היא העמסת ההוצאות הכרוכות בהליכים הרבים על מערכת המשפט ועל בעלי-הדין שכנגד." עוד צוין בהחלטה כי לצד הליכים בהם התקבלו בקשות מטעם המערער למתן פטור מאגרה ועירבון הרי שבמספר מקרים נדחו בקשותיו וזאת בין היתר בשל האינטרס של הצד שכנגד. כמו כן, נאמר כי במספר מקרים הושתו על המערער הוצאות ואלו טרם נפרעו. בנוגע לתיק העיקרי שבגינו הוגשה בקשת הפטור במקרה דנן, ציין הרשם כי מדובר בערעור המשתרע על פני 125 עמודים אשר הוגש כנגד פסק דין מפורט שבמסגרתו נפסקו לטובת המשיב הוצאות בסך 40,000 ש"ח (שטרם שולמו לו) והדבר מחזק את משקל אינטרס המשיב שלא יוטל עליו נטל כלכלי נוסף שאת ההחזר עבורו – אם ייפסק לו – יתקשה מאד לגבות. טענתו של המערער שלפיה אין בסביבתו הקרובה איש שיכול לסייע נדחתה לאחר שלא נתמכה בפירוט או תיעוד הולם. על סמך האמור, הגיע הרשם למסקנה כי יש להעמיד את העירבון על סכום נמוך של 4,000 ש"ח, המכסה רק מקצת מן ההוצאות שעשויות להיפסק לטובת המשיב באם יידחה הערעור, ולחלק את ההפקדה למספר מועדים. מסקנה זו מקובלת עלייה ואין מקום להתערב בה. על כן, כפי שאסביר מיד, דין הערעור להידחות. 2. המערער טוען שלל טענות שלדידו מצדיקות התערבות בהחלטת הרשם והענקת פטור מלא מהפקדת עירבון. להלן אציג כל אחת מהן – ואדון בה, כסדרן. 3. ראשית, לשיטת המערער, לפי הוראות תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א), רשאי מי שהגיש בקשה בכתב להגיב לתשובת המשיב לבקשה בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו התשובה. בענייננו, טוען המערער, משניתנה החלטת הרשם בטרם חלפו עשרה ימים מהיום בו הומצאה לו תשובת המשיב (לדבריו מעולם לא הומצאה לו), הרי שיש לבטלה. תקנה 241(ג1) לתקסד"א אינה חלה על בקשות המוגשות בגדר ערעורים ובגדר בקשות רשות ערעור. התקנה הרלוונטית הינה תקנה 465 לתקסד"א. (ראו בש"א 1164/08 בן צבי נ' גלברג (לא פורסם, 13.2.2008)). במסגרת תקנה 465 לא קנויה למבקש זכות להגיב לתשובת המשיב (ראו דבריי בבבש"א 1339/11 זנגרייה נ' זנגרייה (טרם פורסם, 24.2.2011)). על כן, דין טענת המערער לעניין זה להידחות. 4. שנית, המערער טוען כי בהחלטת הרשם מיום 13.11.2011 שניתנה בקשר לבקשת המשיב להארכת מועד להגשת תשובתו (להלן: בקשת המשיב להארכת מועד), ואשר תוכנה "כמבוקש", התעלם הרשם ולחלופין נענה לבקשת המערער להגיב לתשובת המשיב, בתוך 20 יום מן המועד בו תגיע התשובה לידיו. המערער, משלא קיבל לידיו את תשובת המשיב פנה לבית המשפט ביום 18.12.2011 – אז התחוור לו כי למעשה כבר ניתנה החלטה בעניינו וזאת מבלי שהגיש תגובתו. ברם, לבקשת המשיב להארכת מועד, צורפה תגובה של המערער. לשונה היה מפורש: "סיכומו של דבר, יחליט הרשם הנכבד על פי שיקול דעתו."(ההדגשה שלי, ס'ג''). אמנם, בהמשך ביקש המערער כי יינתנו לו 20 ימים להגיב לתשובת המשיב לכשתוגש. אך לבקשתו זו, בקשה חדשה במסגרת ההליך המתנהל, לא צורפה תגובתו של המשיב. מדובר בבקשה החורגת מסדרי הדין (שכן כאמור למבקש אין זכות מוקנית להגיב לתשובת המשיב) ועל כן אין מקומה במסגרת תגובה לבקשה להארכת מועד להגשת תשובה. החלטת הרשם – "כמבוקש" נוגעת בפירוש אך ורק לבקשת המשיב להארכת מועד ולא היה מקום להבינה אחרת (כנוגעת, לשיטת המערער, גם לבקשתו להגיב תוך 20 יום). כך או כך, משידע המערער כי המשיב מיועד להגיש תשובתו עד ליום 30.11.2011, הרי שקשה להסביר למה "נזכר" לברר מדוע טרם הגיעה לידיו התשובה רק ביום 18.12.2011, כשלושה שבועות לאחר מכן. כמו כן, ולכך יש לתת משקל רב, המשיב הגיש פלט מעקב אחר פריט דואר מתוך אתר "דואר ישראל" ולפיו תשובתו נשלחה בדואר רשום למשיב ביום 1.12.2011 והגיעה ליעדה (סניף הדואר הקרוב לבית המבקש) ביום 6.12.2011. מכאן, סביר כי עצם הגעת דבר הדואר לסניף הובא לידיעת המשיב בסמוך למועד זה. למערער היה די זמן, בטרם ניתנה החלטת הרשם בבקשתו לפטור (ביום 15.12.2011) לברר מדוע לא קיבל לידיו את תשובת המשיב, וכן לבקש את רשות הרשם להגיב לתשובה. משלא עשה זאת, אין לקבל את טענתו שלפיה יש לבטל את החלטת הרשם, מאחר וניתנה מבלי שנשמעה תגובתו לתשובת המשיב. 5. עוד מלין המערער על השינוי במדיניותו של הרשם כלפיו, בהעדר שינוי במצבו הכלכלי. כך, אין לדידו כל הצדקה להבדל בין החלטת הרשם מיום 8.8.2011 (במסגרת הליך אחר) במסגרתה פטר אותו הן מתשלום אגרה הן מהפקדת עירבון בשל מצבו הכלכלי הקשה – לבין ההחלטה נושא ערעור זה. לטעמי, בדין החליט הרשם במקרה זה על פי הנסיבות הספציפיות ולגופן, מבלי לכבול עצמו להחלטות קודמות שלו בעניינו של המערער – במסגרת הליכים אחרים. מצבו הכלכלי של המערער אינו יכול להוות "קלף" תמידי כנגד הפקדת עירבון בכל הליך ערעורי שהוא מגיש. על כן, מוצדק היה לקבוע כי בענייננו יש לחייב את המערער להפקיד סכום מסוים כעירבון, וזאת על מנת לאזן את הפגיעה הפוטנציאלית במשיב בעקבות הגשת הערעור. 6. המערער טוען בנוסף כי החלטת הרשם נגועה בשיקולים זרים, ובראשם ההתייחסות להליכים אחרים אותם הגיש כנגד צדדים אחרים שאינם קשורים להליך דנן, ושנדחו. לדבריו, במסגרת בקשה למתן פטור מעירבון, אין מקום לשיקולים שעניינם הליכים אחרים שהגיש בעל-דין מסוים. ואולם, למקרא החלטת הרשם ברי כי ממילא אין מדובר בשיקול בעל משקל מכריע – אלא רק ציון עובדה שברקע. על כן, טענה זו אינה מצדיקה, בנסיבות העניין, התערבותה של ערכאת ערעור. 7. באשר לטענותיו של המערער בעניין היעזרות ב"סביבתו הקרובה" די לומר כי מקובלת עליי מסקנת הרשם שלפיה לא עמד המערער בנטל להראות כי אין לו בסביבתו אף אדם בו יוכל להיעזר (ראו פסק דיני בבש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011)). כמו כן ממילא, אין זה שיקול יחיד בהחלטת הרשם אלא נדבך נוסף שמשקלו מצטרף למכלול שלם. 8. לבסוף, טוען המערער כי לא ניתן משקל מספק לסיכויי ערעורו הגבוהים ולשיקולי הצדק. לדבריו, היעדר הפטור מביא, הלכה למעשה, לכך שערעורו לא יישמע בפני בית משפט זה. לשיטתו מדובר באפליה פסולה על בסיס יכולת כלכלית ושלילת זכות הגישה לערכאות שלא בצדק. לדעתי, החלטת הרשם מאזנת היטב בין שלל השיקולים הרלוונטיים בנסיבות העניין. כך במיוחד ברי כי ניתן משקל משמעותי למצבו של המערער ולזכות גישתו לערכאות והדבר בא לידי ביטוי הן בלשון ההחלטה: "הבקשה שלפניי מעוררת קושי נוכח ההתנגשות החזיתית בין כמה שיקולים, שלכל אחד מהם משקל לא מבוטל בנסיבות העניין" והן בסעד המאוזן שניתן במסגרתה – פטור מאגרה ועירבון מופחת פרוס לתשלומים. לנוכח כל האמור לעיל, החלטת הרשם מקובלת עליי ולא מצאתי מקום להתערב בה. סוף דבר, הערעור נדחה. בשים לב להחלטת הרשם מיום 29.12.2011, התיק מוחזר לרשם לקביעת מועדים חדשים להפקדת העירבון. ניתן היום, ט"ו בטבת התשע"ב (10.1.2012). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11097070_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il