אלה טרכטנברג נ. הועדה המייעצת לשר המשפטים

פסק-דין בתיק עע"ם 9684/09 בבית המשפט העליון עע"ם 9684/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. אלה טרכטנברג 2. יהודה דיין נ ג ד המשיבים: 1. הוועדה המייעצת לשר המשפטים 2. שר המשפטים - מדינת ישראל 3. היועץ המשפטי לממשלה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט נ' סולברג) מיום 22.11.2009 בעת"ם 1206/09 לפיה נדחתה בקשת המערערים כי יפסול עצמו מלדון בעניינם בשם המערערים: עו"ד יואב ביין; עו"ד יצחק בן אשר פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט נ' סולברג) מיום 22.11.2009 בעת"ם 1206/09, לפיה נדחתה בקשת המערערים כי יפסול עצמו מלדון בעניינם. 1. המערערים הגישו עתירה מנהלית בנוגע לאופן בחירת "שמאים מכריעים" לאור תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965. העתירה הופנתה, בין היתר, נגד שר המשפטים. המערערים ביקשו לפסול את בית המשפט לאור שורה של פרסומים בעיתונות ממנה עולה כי השופט הינו אחד המועמדים המובילים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה על ידי שר המשפטים. לטענתם, נוצר עניין אישי ממשי לצד להליך וקם חשש אובייקטיבי ממשי לניגוד עניינים ולמשוא פנים בניהול ההליך. 2. בית המשפט דחה את הבקשה לפסול עצמו מלדון בעתירה. בית המשפט קבע כי "לחלק ניכר מן הפרסומים אין אחיזה במציאות ומכל מקום אין לבית המשפט עניין אישי כלשהו בצד להליך". מכאן הערעור שלפניי. 3. המערערים טוענים כי מנימוק בית המשפט עולה כי יש אמת בחלק מן הפרסומים, וממילא יש בכך אישור כי קמה עילה לפסול את בית המשפט באשר הוא בעל עניין אישי בצד להליך שמעוניין בקידומו. לדעתם, לא היה מקום שבית המשפט יותיר את החלטתו עמומה וחסרה שכן לא קבע מה דינם של יתר הפרסומים להם יש אחיזה במציאות. המערערים מוסיפים כי היה מקום שבית המשפט יתן לצד שכנגד הזדמנות להבהיר את עמדתו בעניין בטרם מתן החלטה. עוד מוסיפים המערערים כי אפילו נראה שבית המשפט אינו המועמד שיזכה בתפקיד, מסתבר כי המותב הינו מועמד מטעם שר המשפטים לשורה של תפקידים ומשרות בכירות במערכת המשפטית, כמו למשרת שופט בית המשפט העליון במינוי זמני. לפיכך, הוכחה לדעת המערערים קיומה של אפשרות ממשית כי בית המשפט מצוי בניגוד עניינים מובהק ובעל עניין אישי וממשי בצד מסוים. לדעתם, התוצאה מתחייבת גם משיקולים של מראית פני הצדק. המערערים מציינים כי פנו בעבר לבית המשפט לשקול האם ראוי כי ימשיך לדון בעתירה לאור התבטאויותיו הקודמות, אך מבהירים כי ערעור זה אינו נוגע להתבטאויות אלה. 4. דין הערעור להידחות. אין חולק בדבר הנחת היסוד לפיה שפיטה חייבת להיות חסרת פניות. התפקיד השיפוטי חייב להתבצע על ידי שופט חסר פניות, שאינו מעורב במשפט באופן אישי, ואשר אין לו דעה קדומה כלפי נושאי המשפט או כלפי בעלי הדין. אי התלות המוסדית של השופט, החינוך המשפטי, כללי האתיקה החלים עליו ובעיקר - מקצוע השפיטה עצמו, מובילים להנחה עובדתית, שלפיה השופט מושפע פחות מלחצים מוסדיים, חברתיים או אישיים. עצמאותו של השופט מובנית איפוא לתוך אישיותו. הנחת יסוד זו, בדבר ניהול ההתדיינות המשפטית ללא משוא פנים וללא דעה קדומה, תיסתר כאשר מן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות ממשית של משוא פנים כלפי בעל דין שתמנע מהשופט לשפוט את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה (ע"א 5235/07 איי.אי.ג'י ביטוח זהב בע"מ נ' אלכסנדר צ'רקוב (לא פורסם, 31.7.2007)). 5. זאת ועוד, לצורך קביעת קיומו של "עניין אישי" או "אינטרס אישי" של השופט כלפי נושאי המשפט או כלפי בעלי הדין צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית, יש לבחון את עוצמת האינטרס או את היקפו. שנית, יש לבחון את מידת הקרבה או הריחוק של האינטרס האמור (יגאל מרזל, עמוד 215; ע"א 10379/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' עו"ד יואל גולדברג (לא פורסם, 15.4.2007)). 6. עצם העובדה כי שמו של השופט הוזכר בפרסומים שונים כמועמד למשרת היועץ המשפטי לממשלה ולמשרות אחרות מטעם שר המשפטים, שהוא אחד המשיבים בתיק שלפניו, אינה עילה מספקת לפסילתו. למעשה, קבלת טענה זו עלולה להביא לתוצאה אבסורדית לפיה יש לפסול כל שופט במערכת המשפטית מלדון בתיק ששר המשפטים הינו צד לו, מאחר וקיימת הנחה כי אותו שופט מעוניין להתקדם במערכת השיפוטית או מחוצה לה. ניתן להרחיב את האבסורד ולומר כי שופט לא יכול לשפוט באף תיק שעניינו ציבורי העשוי להשפיע ולו בעקיפין על עתידו המקצועי. מובן כי תוצאה זו מרחיקת לכת ומערערת את הנחת היסוד שבבסיס התפקיד השיפוטי. כפי שכתב בית המשפט בהחלטתו, אין לו כל עניין אישי במי מן הצדדים לעתירה ולחלק ניכר מהפרסומים אין כל אחיזה במציאות. וגם אם השופט היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הרי אין טענה כי יש בינו לבין שר המשפטים יחסי קרבה מיוחדים המצדיקים פסילתו. מועמדותו של השופט למשרה זו או אחרת, הוצעה כחלק מהערכת התפקיד. משנבחר מועמד חדש, ובאין כל קשר בין התפקיד שהוצע לסוגיה הנדונה בפני השופט, הרי אין כל יסוד לטענה כי השופט לא יוכל לשפוט באופן אובייקטיבי בעתירה. לכך יש להוסיף גם כי שר המשפטים אינו נתבע בעתירה כאישיות פרטית אלא בתוקף תפקידו הציבורי וכי הוא מיוצג על ידי הפרקליטות. בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי קיימת נגיעה אישית של השופט בצד לעניין המחייבת את פסילתו, אלא כי לשופט אין כל עניין, מכל סוג שהוא, בתוצאות המשפט, מעבר לעניין שיש לכל שופט, לעשות משפט. משכך, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ו בטבת התש"ע (12.1.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09096840_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il