פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9684/04

א. בנאי ובניו בע"מ נ. מדינת ישראל - המשרד לענייני דתות

העותרת ביקשה לחייב את המדינה לשלם את חובה של המועצה הדתית עבור עבודות בנייה שביצעה.

נמחק / חזרה מהערעור/עתירה/תביעה ?
תאריך פרסום 30/04/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9684/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תשלום חובות רשות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לחייב את המדינה לשלם את חובה של המועצה הדתית עבור עבודות בנייה שביצעה.
החלטת בית המשפט נמחק / חזרה מהערעור/עתירה/תביעה — המבקש חזר בו מההליך, או שההליך נמחק טכנית מהתיק.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9684/04

א. בנאי ובניו בע"מ נ. מדינת ישראל - המשרד לענייני דתות

העותרת ביקשה לחייב את המדינה לשלם את חובה של המועצה הדתית עבור עבודות בנייה שביצעה.

נמחק / חזרה מהערעור/עתירה/תביעה ?

סיכום פסק הדין

העותרת, חברת בנייה, ביצעה עבודות עבור המועצה הדתית בבנימינה אך לא קיבלה תשלום. לאחר הליכים משפטיים מול המועצה שלא הניבו פרי בשל מצבה הכלכלי, פנתה העותרת למדינה בבקשה שתפרע את החוב. המדינה הסכימה תחילה לשלם סכום פשרה אך חזרה בה בטענה שאין לה חובה משפטית להעדיף את העותרת על פני נושים אחרים וכי תשלום כזה עלול להוות תקדים בעייתי. בית המשפט העליון קבע כי למרות שהמצב אליו נקלעה העותרת מקומם וראוי לגינוי, אין בידו להושיט סעד שכן המדינה אינה בעלת הדין הישירה. בעקבות הערות בית המשפט, הסכימה העותרת למשוך את העתירה והיא נמחקה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ס' ג'ובראן, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • א' בנאי ובניו בע"מ

נתבעים

  • מדינת ישראל - המשרד לענייני דתות
  • המועצה הדתית בנימינה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת ביצעה עבודות עבור המועצה הדתית ולא קיבלה תמורה.
  • המדינה הבטיחה בעבר לשלם סכום פשרה אך חזרה בה.
  • יש לחייב את המדינה לשלם את החוב ישירות או לתקצב את המועצה הדתית.
טיעוני ההגנה
  • למשיבה 2 יש נושים נוספים ואין עילה להעדפת העותרת.
  • תשלום לעותרת עלול ליצור תקדים של חיוב המדינה בחובות רשויות מקומיות אחרות.
  • אין צורך ציבורי במקווה הטהרה שהוקם.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המדינה מחויבת לפרוע חובות של מועצה דתית מקומית.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9684/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9684/04 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר העותרת: א' בנאי ובניו בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - המשרד לענייני דתות 2. המועצה הדתית בנימינה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ה בניסן התשס"ח (30.04.08) בשם העותרת: עו"ד עזורה מוני בשם המשיב 1: עו"ד הלמן ענר בשם המשיב 2: עו"ד נון אייל פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. העותרת ביצעה עבודות בנייה עבור המועצה הדתית בנימינה, לצורך הקמתו של מקווה טהרה. משלא שולמה לה התמורה, היא הגישה תביעה וזכתה בפסק-דין (בפשרה), אולם לכל מימוש הוא לא הגיע מחמת מצבה הכספי הקשה של משיבה 2. בעקבות כך פנתה העותרת למשרד לענייני דתות, ולפנים משורת הדין הסכים זה האחרון לשלם לה סכום של כ-200 אלף ש"ח לסילוק חובה של המועצה הדתית. דא עקא, ביצוע התשלום התעכב, ובעקבות כך הודיעה העותרת כי היא אינה מסתפקת עוד בסכום הפשרה ותובעת את מלוא החוב. לצורך כך היא פתחה בהליכי ביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, וכתוצאה מכך החמיצה את הסכום שהוצע לה בשעתו, ועתה היא ניצבת בפני שוקת שבורה. 2. בעתירה שהגישה העותרת עוד בשנת 2004, היא ביקשה כי בית המשפט יורה למשרד לענייני דתות (להלן: משיב 1) לשלם את חובה של המועצה הדתית, באופן ישיר או על ידי תקצובה של משיבה 2. בחודש כסלו התשס"ז (דצמבר 2006) הודיע בא-כוחה של משיבה 1, כי יפנה לשולחתו כדי שתשוב ותשקול את האפשרות לשלם לעותרת את הסכום עליו הוסכם עם מנכ"ל משרד הדתות, אולם לאחר חודשים ארוכים הודיעה המדינה כי לא תוכל לבצע את התשלום, הואיל ונמצא כי למשיבה 2 נושים נוספים ואין עילה להעדפת העותרת על פניהם. כן נטען, כי תשלום החוב לעותרת, עלול להביא לחיובה של המדינה לשלם חובות אותם צברו רשויות מקומית ומועצות דתיות נוספות, בין היתר, לעובדיהן. לבסוף, נטען כי בדיקה העלתה כי אין כלל צורך בהקמתו של מקווה טהרה נוסף באותו מקום. 3. לדידנו אין כלל ספק כי המצוקה אליה נקלעה העותרת, שלא באשמתה, היא רבה. רשות ציבורית המזמינה ספק להעניק לה שירותים, ונמנעת מלשלם לו את שכרו, היא תופעה מכוערת וראויה לכל גינוי. ברם, אין בידינו להושיט סעד לעותרת, ולו מן הטעם הפשוט שמשיבה 1 אינה בעלת דינה, ולחלופין, אם יש בידה עילה כנגד משיבה 1 עליה להביאה בפני ערכאה אחרת. נוכח מצב זה הסכים בא-כוחה של העותרת, עו"ד מ' עזורה, למשוך את עתירת שולחתו, ולפיכך אנו מורים על מחיקתה. עם זאת, לא נסתיר את דעתנו כי תחושת הצדק מתקוממת נוכח המצב אליו נקלעה העותרת, ולפיכך טוב תעשה המדינה אם תשוב ותטכס עצה כיצד ניתן למצוא פתרון לעניינה של העותרת, וטובה שעה אחת קודם. ניתן היום, כ"ה בניסן התשס"ח (30.04.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04096840_O19.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il