רע"א 9680-17
טרם נותח

אוניברסיטת תל אביב נ. אירווינג ה. פיקארד

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
החלטה בתיק רע"א 9680/17 בבית המשפט העליון רע"א 9680/17 רע"א 9699/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים ברע"א 9680/17: 1. אוניברסיטת תל אביב 2. רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ 3. הטכניון - המכון הישראלי לטכנולוגיה 4. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ המבקש ברע"א 9699/17: אירוינג ה. פיקארד נ ג ד המשיבים ברע"א 9680/17: 1. אירוינג ה. פיקארד 2. האוניברסיטה העברית בירושלים 3. ישום, החברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית בע"מ 4. אוניברסיטת בן גוריון בנגב 5. ב.ג. נגב טכנולוגיות וישומים בע"מ 6. מכון ויצמן למדע 7. ידע חברה למחקר ופיתוח בע"מ 8. אוניברסיטת בר-אילן 9. בר אילן מחקר ופיתוח בע"מ 10. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא בתל השומר 11. קרן מחקרים רפואיים, תשתיות ושירותים ליד המרכז הרפואי שיבא 12. המרכז הרפואי רמב"ם 13. תאגיד הבריאות רמב"ם 14. שירותי בריאות כללית 15. בית החולים לילדים שניידר 16. המרכז הרפואי קפלן 17. קרן ירושלים החדשה למען תושביה 18. מיג"ל מכון למחקר מדעי בגליל בע"מ 19. המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ 20. מכון שפינוזה בירושלים 21. המרכז האקדמי לב 22. אוניברסיטת חיפה 23. כרמל החברה הכלכלית של אוניברסיטת חיפה בע"מ 24. האקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים 25. מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים 26. המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב 27. תאגיד הבריאות שליד המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב המשיבים ברע"א 9699/17: 1. אילה נהיר 2. רוית נהיר-גטניו 3. ליאורה נהיר-תמיר 4. שירה נהיר-איזן 5. אסי נהיר 6. בת שבע שמביק 7. אסנת דודלסון בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.11.2017 בת"א 18907-12-15 ובת"א 18909-12-15, שניתנו על-ידי השופט מ' אלטוביה בשם המבקשות 2-1 ברע"א 9680/17: עו"ד אורן טננבוים בשם המבקשים 4-3 ברע"א 9680/17: עו"ד יובל אדלר בשם המבקש ברע"א 9699/17: עו"ד יונתן אגמון; עו"ד עדי נורדמן בשם המשיבים ברע"א 9699/17: עו"ד ניצן שמואלי פסק-דין 1. לפנַי שתי בקשות רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה). עניינה של בקשת רשות הערעור ברע"א 9680/17 בהחלטה שבה נדחתה בקשת המבקשים למחיקת כתב תשובה; בקשת רשות הערעור ברע"א 9699/17 עניינה בהחלטה שבה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקש, מר איווינג ה. פיקארד (להלן: פיקארד) לתיקון כתב תביעה. כפי שיבואר להלן, שתי ההחלטות התקבלו בשתי תביעות שהגיש פיקארד, עניינן אחד, והן נדונות במאוחד בבית המשפט המחוזי. רקע כללי 2. להלן תמצית העובדות והטענות הנצרכות להכרעה. במסגרת הליך המתנהל בארה"ב, מונה פיקארד נאמן על נכסי חברת ברנרד ל. מיידוף השקעות ערך בע"מ (להלן: החברה) ועל נכסי ברנרד ל. מיידוף עצמו (להלן: מיידוף), בהתאם לחוק האמריקאי להגנה על משקיעים בניירות ערך. המשיבים ברע"א 9699/17 (להלן: המשיבים) הם גורמים הקשורים לעמותת "ישעיה" (להלן: העמותה). המבקשים ברע"א 9680/17 הם מוסדות שקיבלו תרומות מהעמותה (להלן: המוסדות). פיקארד הגיש שתי תביעות נפרדות להשבת כספים נגד המשיבים ונגד המוסדות. טענתו של פיקארד בשתי התביעות, בתמצית, היא שמקורם של הכספים שקיבלה העמותה ודרכה המוסדות, הוא בגזל, ועל כן מבוקש להשיבם. התביעות נדונות יחדיו בבית המשפט המחוזי (להלן, בהתאמה: תביעת העמותה ותביעת המוסדות). רע"א 9699/17 - רקע והחלטת בית המשפט המחוזי 3. ביום 16.7.2017 הגיש פיקארד בקשה לתיקון כתב התביעה (להלן: בקשת התיקון) בתביעת העמותה, בטענה שגילה עובדות חדשות הנדרשות לבירור תביעתו. בתוך כך נתבקש אישור להעלאת סכום התביעה, הוספת נתבעים, פרטים, עובדות, הוספת עילה ותיקון טעויות סופר בכתב בתביעה. המשיבים טענו מצדם כי אין להעתר לבקשה בשל שיהוי בהגשתה, העלאת מחלוקות חדשות, פגיעה בטענת ההתיישנות, העדר תועלת בהוספת העילה בשל העדר סמכות להתבסס עליה, שינוי חזית, והעדר תום לב בהגשת הבקשה. בתשובתו, טען פיקארד כי גילה את העובדות הנוספות באיחור ומכאן שלא פעל בשיהוי; כי אין בתיקון כדי לפגוע בטענת ההתיישנות; כי העילה הנוספת עולה מתוך העובדות החדשות שהתגלו; כי אין רלוונטיות לטענת העדר הסמכות של התובע לעשות שימוש בעילה הנוספת, וכי אין בדברים משום שינוי חזית. כמו כן, הכחיש פיקארד את הטענה על העדר תום לב מצדו. 4. ביום 12.11.2017 החליט בית המשפט המחוזי לקבל את בקשת התיקון באופן חלקי, תוך אישור הבקשה להעלאת סכום התביעה ודחיית יתר בקשות התיקון. בית המשפט נימק את קבלת הבקשה להעלאת סכום התביעה בכך שהדיונים בטענות ההתיישנות והשיהוי ביחס לסכומים הנוספים ייערכו בנפרד. כמו כן נימק בית המשפט את דחיית הבקשה להוספת נתבעת בכך שתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המהווה את הבסיס הנורמטיבי לבקשה, "מאפשרת הוספת נתבעים כדי להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, מה שאין כן בענייננו". בית המשפט המחוזי לא פירט את נימוקיו לדחיית יתר בקשות התיקון, והסתפק בקביעה כי "איני רואה לנכון לאשר את תיקון כתב התביעה מעבר לאמור". רע"א 9680/17 - רקע והחלטת בית המשפט המחוזי 5. ביום 30.11.2016, במסגרת תביעת המוסדות, הגיש פיקארד כתב תשובה לכתב ההגנה שהגישו המוסדות. המוסדות הגישו בקשה למחיקת כתב התשובה ולחלופין למחיקת טענות מכתב התשובה (להלן: בקשת המחיקה). לטענתם, כתב התשובה כולל טענות שבעובדה ונימוקי תביעה חדשים שאינם מתיישבים עם המסכת העובדתית שאותה שטח פיקארד בכתב התביעה. ביום 25.6.2017 הגיש פיקארד את תגובתו לבקשת המחיקה תוך שהוא עומד על כך שטענותיו בכתב התשובה הן בגדר הבהרות והסברים המבוססים על העובדות הנטענות בכתב התביעה ואשר יש בהם כדי לענות על הטענות שהועלו בכתב ההגנה. 6. ביום 12.11.2017 החליט בית המשפט המחוזי על דחיית בקשת המחיקה בקובעו כי "תשובת המשיב לכתבי ההגנה [...] מהוות מענה לטענות הגנה הן באשר למעמדו של המשיב כתובע והן באשר לשאלת תום ליבן של הנתבעות". מכאן בקשות רשות הערעור שלפנַי (להלן: הבקשות). רע"א 9699/17 – עיקרי בקשת רשות הערעור 7. פיקארד טוען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קיבל את בקשתו לתיקון כתב הטענות באופן חלקי בלבד. בבקשת רשות הערעור שהגיש, מיקד פיקארד את טענותיו במספר עובדות שלטענתו נודעו לו לאחר הגשת כתב התביעה, ואשר הוא סבור כי הן חיוניות לשם הכרעה במחלוקת. מדובר בין היתר במינויה של המשיבה 1 ליו"ר דירקטוריון חברת Magnifay אשר על-פי הנטען שימשה להעברת הכספים מהחברה לעמותה; טענה המבוססת על עובדה זאת ולפיה יש סתירה בינה לבין הצהרות המשיבה 1 בכתב הגנתה על העדר קשר בינה לבין חברת Magnifay; וטענה לפיה המשיבה 1 לא גילתה לבני משפחתה על המינוי האמור. עוד טוען פיקארד, שהעובדות האמורות מקימות לו עילת תביעה חדשה – רשלנות – וכי יש לאפשר לו להוסיף אותה לכתב התביעה. פיקארד מנמק את בקשתו להוספת העילה בכך שתאפשר לו לממש את מכלול העילות העולות מתביעתו, כי ההליך מצוי בשלב מוקדם ולכן הפגיעה שעלולה להיווצר למשיבים מהוספת העילה הריהי קלה מהפגיעה בו במקרה של דחייתה, וכי המשיבים 1-5 לא התנגדו לבקשת התיקון ולכן אין מקום שלא לקבל אותה ביחס אליהם. פיקארד מוסיף וטוען לסתירה בין החלטת בית המשפט לאשר את תיקון סכומי התביעה ביחס למשיבים 6 ו-7 לבין ההחלטה לדחות את הוספת העילה ביחס אליהם, כיוון שעילת הרשלנות כלפיהם התגבשה עם קבלתם של סכומי הכסף הנוספים בגינם תוקנו סכומי התביעה. פיקארד מתבסס בטענתו על ההלכה הפסוקה, לפיה יש לאפשר תיקון כתב תביעה מקום בו התיקון יאפשר דיון ממצה ושלם במחלוקת. 8. המשיבים, מצדם, טוענים כי חלק מהמסמכים עליהם נשענים טיעוניו של פיקארד בבקשה לתיקון כתב התביעה היו מצויים ברשותו עוד בשנת 2002, בטרם הגשת התביעה. המשיבים מוסיפים, כי פיקארד "'הגניב' תיקונים מהותיים בכתב התביעה, באצטלה של 'טעויות סופר'" לכתב התביעה המתוקן ובכך פעל בחוסר תום לב. עוד טוענים המשיבים, כי פיקארד פעל בשיהוי בבקשת התיקון. המשיבים מוסיפים כי אין תועלת בקבלת בקשת התיקון משום שפיקארד הגיש את התביעה מכוח מעמדו כנאמן בארה"ב, וכי על-פי הפסיקה שם, הוא נעדר סמכות לתבוע צדדים שלישיים. לבסוף, מבקשים המשיבים לבטל את הרשות שנתן בית המשפט המחוזי לתיקון סכומי התביעה בכתב התביעה בטענה כי פיקארד פעל בהקשר זה בשיהוי. רע"א 9680/17 – עיקרי בקשת רשות הערעור 9. המוסדות טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את בקשתם למחיקה מלאה או חלקית של כתב התשובה שהגיש פיקארד. לטענתם, הלכה פסוקה היא כי אין להעלות בכתב תשובה טענות שבעובדה ונימוקי תביעה שאינם מתיישבים עם האמור בכתב התביעה. לטענת המוסדות, פיקארד הציג עצמו בכתב התביעה כתובע מכוח מינויו כנאמן על נכסי החברה ומיידוף בארה"ב, בעוד שבכתב התשובה הציג עצמו כתובע מכוח המחאת זכות התביעה של החברה אליו; זאת, בעקבות טיעונים שהעלו המוסדות בכתב הגנתם על אודות הסמכות להגיש את התביעה. כמו כן, טוענים המוסדות כי הטענה בדבר עצימת העיניים של המשיבים ביחס למקור הכספים שקיבלו, אותה העלה פיקארד בכתב התשובה, אינה עולה בקנה אחד עם האמור בכתב התביעה. המוסדות מפנים בהקשר זה להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון כתב התביעה (מושא רע"א 9699/17), וטוענים כי החלטת בית המשפט המחוזי ביחס לבקשת המחיקה סותרת את החלטתו ביחס לבקשת התיקון, שכן בגדרה דחה בית המשפט את בקשתו של פיקארד להוספת עילת הרשלנות לתביעה. לבסוף טוענים המוסדות, כי החלטת בית המשפט המחוזי נעדרת הנמקה מספקת, ומשכך, יש לבטלה או למצער להורות לבית המשפט לנמק את החלטתו בהתבסס על קיום דיון בנושא. 10. בתשובתו לבקשה, טוען פיקארד שאין בכתב התשובה משום שינוי מטענותיו שבכתב התביעה. בתוך כך טוען פיקארד שלא טען בכתב התביעה כי מעמדו מבוסס על מינויו כנאמן בארה"ב, וכי האמור בכתב התשובה הוא רק בגדר הבהרה לעניין זה, מאחר והמשיבים עוררו סוגיה זו בכתב הגנתם. עוד טוען פיקארד כי לא ביקש להוסיף בכתב התשובה את עילת הרשלנות אלא הגיב לטענות המוסדות ביחס לתום ליבם וחוסר ידיעתם בכל הנוגע לבעייתיות שבמקור הכספים שקיבלו. פיקארד מתייחס לטענת המבקשים על דבר העדר הנמקה בהחלטת בית המשפט המחוזי, וטוען כי בית המשפט נימק היטב את החלטתו, כשכתב כי כתב התשובה מהווה מענה לטענות שהועלו בכתב ההגנה, שכן בכך נקבע שאין בכתב התשובה משום הרחבה של גדרי המחלוקת. לבסוף, גורס פיקארד כי אין לקבל את הטענה על סתירה בין החלטת בית המשפט המחוזי בענייננו לבין החלטתו בבקשת התיקון, שכן בקשת התיקון כללה בקשה להוספת עילה, מה שאין כן בענייננו. דיון והכרעה 11. לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור ובתשובות המשיבים לה, ושקלתי את נימוקי הצדדים מזה ומזה, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לקבל את הבקשות, ולדון בהן כבערעור. דין הערעורים להתקבל; החלטותיו של בית המשפט המחוזי אינן מנומקות די הצורך, באופן שאינו מאפשר להעבירן תחת שבט הביקורת הערעורית. 12. הנמקה נועדה "לאפשר לצדדים להבין על מה מבוססת החלטתה של הערכאה הדיונית וכן על מנת לאפשר לערכאת הערעור לבקר את ההחלטה" (רע"א 290/15 ברנד פו יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, פסקה 11 (8.12.2015)). אמנם, "היקפה של חובת ההנמקה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו ובהתחשב עם מהות ההחלטה" (רע"א 6903/17 עו"ד ארז נ' פרץ, פסקה 8 וההפניות המובאות שם (25.10.2017)), ושיקול הדעת ביחס לאופן מימוש חובת ההנמקה והיקפה מסור לבית המשפט. בנדון דידן, כפי שעולה גם מטענות הצדדים, יש בשיקולים להכרעה בסוגיות שבהן עוסקות ההחלטות פנים לכאן ולכאן, והכרעה עשויה להשפיע באופן משמעותי על ניהול ההליכים. לפיכך, היה על בית המשפט להתייחס, ולו בתמצית, לשיקולים אלו. ההנמקה החלקית אינה מאפשרת להתחקות אחר השיקולים שבבסיס ההחלטות. 13. בפסיקתנו קיימת גישה 'ליברלית' לגבי תיקונם של כתבי טענות, כדי לאפשר לצדדים ללטש את הסוגיות שבמחלוקת ולמצות את הדיון בהן. ברם, יש להקפיד על כך שבקשות מעין אלה לא תנוצלנה לצורך הרחבת חזית המחלוקת באופן המקשה על בירור הפלוגתאות שבין הצדדים. מטבע הדברים, האיזון בין שיקולים אלה שונה בין מצב שבו מדובר על בקשה להוספת עובדות לכתב התביעה, לבין הוספת עילה חדשה לכתב התביעה. קיים גם דמיון מסוים בין שיקולים אלה, לבין השיקולים העומדים ביסוד ההכרעה בבקשות למחיקת כתב תשובה. מטרתו של כתב תשובה היא לאפשר לתובע לחדד ולהסביר את טענותיו על רקע הטענות שהועלו בכתב ההגנה. כתב תשובה שיש בו טענות שעשויות להוביל לפלוגתאות חדשות, יכול לסרבל את הדיון, אף לפגוע בזכויות הצד שכנגד, ואז יכול להיות שדינו להימחק. 14. בענייננו, שיקולים כלליים אלה עוטים לבוש קונקרטי: מעיון בבקשת התיקון עולה כי היא מעוררת שתי שאלות מרכזיות. ראשית, האם העובדות החדשות שאותן ביקש פיקארד להוסיף אכן נתגלו לו לאחר הגשת כתב התביעה; שנית, האם עילת הרשלנות אותה מבקש פיקארד להוסיף אכן התעוררה רק בעקבות גילוי העובדות החדשות שנוספו לכתב התביעה המתוקן, וככל שהתשובה לכך היא חיובית, האם יש בהוספתה כדי לתרום לבירור המחלוקת או לסרבל את הדיון שלא לצורך. לשתי שאלות מרכזיות אלה יכול ויתווספו גם שיקולים נוספים של בית המשפט, דוגמת תום ליבו של פיקארד בעת הגשת בקשת התיקון ו"טעויות הסופר" שהיא כללה. בקשת המחיקה מעוררת שאלה מהותית בדבר מעמדו של פיקארד לעניין התביעה בישראל. שאלה זו היא כבדת משקל, יש בה כדי להכריע את גורלו של ההליך, ולא ניתן להכריע בבקשת המחיקה מבלי להתייחס אליה. גם קביעה מנומקת של בית המשפט לפיה אין הצדקה להכריע בשאלה זו בשלב מקדמי, וכי יש להותירה לשלבים מאוחרים יותר של ההליך – היא אפשרית, ובלבד שבית המשפט המחוזי יתן דעתו על הסוגיה. כללו של דבר, באין פירוט של שיקולי בית המשפט, אין ניתן לבקר את החלטותיו. 15. סוף דבר: בקשות רשות הערעור מתקבלות אפוא, מבלי שאני נוקט עמדה לגופו של עניין. בית המשפט המחוזי ידרש לטענות הצדדים בנושאים שעל הפרק, יכריע וינמק כחוכמתו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג בניסן התשע"ח (8.4.2018). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17096800_O03.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il