אלירן לביא נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 964/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 964/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: אלירן לביא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 10.1.05 בתיק פ 40223/04 שניתן על-ידי השופט שהם תאריך הישיבה: כ"ו בניסן תשס"ה (5.5.05) בשם המערער: עו"ד גלית בש בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין בשם שירות המבחן: גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. המערער הורשע, על פי הודעתו, בשני מקרים של שוד בחבורה בדירות מגורים, ובשני נסיונות לעבירה זו. במסגרת השוד, נקשרו המתלוננים באזיקונים, והושמעו נגדם איומים במעשי אלימות, וזאת בהיות החבורה מצוידת בכלי פריצה ובסכין. ב. דינו של המערער נגזר ל-38 חודשי מאסר, מהם 20 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, וכן חויב בתשלום פיצויים חלקיים בשיעור 3,000 ₪ למתלוננים, וכנמסר אלה שולמו. לשאלתנו מסרה באת כוח המדינה, כי ראש החבורה נדון ל-28 חודשי מאסר בפועל על עבירות אלה (בנוסף הופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי כנגדו). ג. (1) בערעור צוין על-ידי באת כוח המערער, כי בהסכמות בבית המשפט קמא נקבע כי לא המעורר היה היוזם המתכנן; הוא אישית לא החזיק בכלי נשק, אף שידע על קיומם אצל אחרים; הוא הודה במיוחס לו ושיתף פעולה בחקירה תוך הפללתם של אחרים, ועוד, נטען כי בהיות המערער בן 19 ללא עבר פלילי ובעל רקע משפחתי קשה שאף התגייס לצה"ל, וכן הביע חרטה על עבירותיו, כעולה מתסקיר שירות המבחן – יש מקום לבחור לגביו בדרך השיקומית. המדובר, כך נטען, במי שנגרר אחרי חבורה שלילית, אך יש לו תקומה, והמשך טיפולו של שירות המבחן יבטיח זאת. מנהל כפר הילדים בו המחנך העיד על לימודיו ויכולתו, וסבור כי למד לקח. נתבקש איפוא עונש של עבודות שירות ופיקוח שירות המבחן. (2) נציגת שירות המבחן מסרה, כי בהליך שיקומי שקדם למאסר שיתף המערער פעולה כראוי ותפקודו בכלא חיובי, ולכן העמדתו במבחן עשויה לתרום לשיקומו, בהמרת חלק מעונש המאסר. (3) באת כוח המדינה ציינה את חומרת מעשי השוד שנעשו בתאוות בצע וללא התחשבות בזולת; חלקו של המערער היה זוטר משל ראש החבורה אך רב משל מעורבים אחרים, ולכן אין מקום, לשיטת המדינה, להקלה בעונשו. ד. נתנו אל לבנו את המכלול. אכן, המדובר באדם צעיר שעד לעבירות בתיק זה לא הסתבך בפלילים; הוא הודה, שיתף, פעולה עם המשטרה, הביע חרטה, השתלב בתהליך השיקום, והתקוה היא כי אכן יצליח בכך ולא ישוב לסורו. עם זאת, אין בידנו לקבל את הערעור. עלינו להיות לפה לקרבנות השוד, שחבורה עבריינית רעולת פנים ומצוידת בנשק התנפלה עליהם בביתם שלהם – "ביתי הוא מבצרי", אומר הפתגם האנגלי – הטילה עליהם אימה, איימה עליהם, כבלה אותם, ושדדה את כספם ותכשיטיהם למען בצע כסף. במקרים אחרים היה נסיון לשוד, שכפסע היה בינם לבין ביצועו, והם סוכלו, באחד מהם, בשל צעקות המתלוננת, ובאחר, בשל מעצרם של העבריינים. קרבנותיהם של עבירות כאלה, ובודאי מעשי השוד שבוצעו, לא ישכחו את רגעי האימה, ההשפלה והתסכול. הקרבנות מצפים בצדק להגנתו של בית המשפט. אילולא הנסיבות לקולה שמנינו לעיל היה המערער נדון למאסר ארוך בהרבה. ההבדל בינו לראש החבורה מצא ביטויו גם ברמת העונש. באת כוח המערער הפנתה בין השאר למקרה שבו בשל שיקולי שיקום נדון מי שהורשע בשוד לעבודות שירות (ע"פ 8944/04 לזדון נ' מדינת ישראל); אך המדובר שם היה במקרה אחד, ובענייננו בארבעה מקרים, וגם הנסיבות בשני מקרי השוד ש"הצליחו" בענייננו היו במכלולן קשות יותר. לא ראינו מקום להתערב בפסק הדין קמא, שאיזן את כל השיקולים הרלבנטיים ולא החמיר עם המערער, ואין בידנו איפוא להעתר לערעור. נביע עם זאת את התקוה, כי דרכו של המערער לשיקום תצלח וכי ילך בעתיד בדרך טובים. ניתן היום, כ"ו בניסן תשס"ה (5.5.05) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05009640_T05.docלח מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il