פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9621/02

מדינת ישראל נ. פלוני

ערעור המדינה על קולת העונש וערעור המשיב על חומרת העונש בגין עבירות אלימות קשות כלפי אשתו.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 03/11/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9621/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אלימות במשפחה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור המדינה על קולת העונש וערעור המשיב על חומרת העונש בגין עבירות אלימות קשות כלפי אשתו.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9621/02

מדינת ישראל נ. פלוני

ערעור המדינה על קולת העונש וערעור המשיב על חומרת העונש בגין עבירות אלימות קשות כלפי אשתו.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות אלימות קשות כלפי אשתו, לרבות דחיפתה מחלון קומה שנייה, תקיפה ואיומים. הוא נידון ל-5 שנות מאסר. המדינה ערערה על קולת העונש והמשיב ערער על חומרתו. בית המשפט העליון בחן תסקירים משירות המבחן שהצביעו על כך שהמשיב אינו לוקח אחריות ואינו מפיק תועלת מטיפול. בית המשפט דחה את טענות המשיב, הדגיש את חומרת האלימות כלפי נשים ואת הצורך בהרתעה, והחליט להחמיר את עונשו ל-7 שנות מאסר בפועל, תוך ביטול הקנס שהוטל עליו.

השלכות רוחב

החמרה בענישה בעבירות אלימות במשפחה והדגשת הצורך בהרתעה אפקטיבית במקרים אלו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' ריבלין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל

נתבעים

  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בערכאה הראשונה קל מדי ביחס לחומרת המעשים.
  • הצורך בהרתעה מפני תופעת האלימות כלפי נשים.
טיעוני ההגנה
  • העונש שנגזר חמור מדי.
  • העדר הרשעות קודמות.
  • התנהגות המשיב נבעה מתפיסת עולמו לגבי מעמד האישה בסביבתו.
מחלוקות עובדתיות
  • מידת האחריות והתובנה של המשיב למעשיו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות המתלוננת
  • תסקיר שירות המבחן
  • אבחון פסיכולוגי

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1014/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת
תיקים שאוחדו
  • ע"פ 9764/02

תגיות נושא

  • אלימות במשפחה
  • גרימת חבלה בכוונה מחמירה
  • ענישה פלילית

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 9621/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9621/02 ע"פ 9764/02 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 2.10.02 בת.פ. 1014/02 שניתן על ידי כבוד השופטת נ' מוניץ תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשס"ה (3.11.2004) בשם המערערת: עו"ד אורי כרמל בשם המשיב: עו"ד לירון מלכה בשם שירות המבחן: גב' ויקי שרזמן פסק-דין השופטת ד' ביניש: המדינה ערערה על קולת עונשו של המשיב אשר נידון בבית המשפט המחוזי בנצרת לעונש של 5 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו ו-3 שנות מאסר על תנאי למשך שנתיים וכן לקנס בסכום של 7,000 ש"ח. עונשו של המשיב נגזר עקב הרשעתו בעבירות של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977, וכן עבירה נוספת של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 בצירוף סעיף 382(ג) לחוק, ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק. המשיב הגיש ערעור על חומרת העונש. בית המשפט הרשיע את המערער בעבירות שפורטו בשני אישומים בכתב האישום, לאחר שמיעת ראיות. מהכרעת הדין עולה כי המתלוננת, שהיתה בעת ביצוע העבירות אשתו של המשיב, היתה נתונה במשטר של מעשי אלימות שהנהיג המשיב כלפיה. על פי האישום הראשון, שעה שביקשה לצאת לביקור אבלים בבית קרוב משפחתה, חייל שנהרג בהתקפת מחבלים, אסר עליה המשיב לצאת מביתה, היכה אותה וחבל בה, ניסה לחנוק אותה ואיים כי ירצח אותה; כאשר פתחה את החלון כדי לזעוק לעזרה, דחף המשיב את המתלוננת מבעד חלון הקומה השניה, והיא נפלה אל הקרקע. כתוצאה מהנפילה נגרמו למתלוננת שברים באגן, חבלות בכל חלקי גופה, היא נזקקה לאשפוז ממושך, לטיפולים רפואיים ולניתוחים. בגין אירוע נוסף שארע זמן ניכר לפני כן, בעת שהיתה המתלוננת בחודש החמישי להריונה, כעס המשיב על כך שהיא יצאה ללא רשותו לקופת חולים ובכעסו תקף אותה, משך בשערותיה, גררה על רצפת הבית ובעט בה בבטנה. עדותה של המתלוננת אשר היתה אמינה על בית המשפט חשפה מסכת של מעשים בהם נהג המשיב להטיל אימה על המתלוננת, תוך שהוא נוהג כלפיה באלימות קשה ובאיומים. בגזר דינו עמד בית המשפט על חומרת המעשים, על ההשפלה שהשפיל המשיב את אשתו, על הפגיעות שפגע בה ומידת האדנות שנהג בה. כן נתן דעתו לתופעת האלימות כלפי נשים, תופעה שיש בה כדי לסכן את חייהן, שהיא לצערינו תופעה נפוצה. בשל כל אלה גזר עליו את העונש האמור של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל. משבא עניינו של המשיב בפני בית משפט זה, ראה בית המשפט לקבל תסקיר משירות המבחן כדי לבחון אם מתאים המשיב לטיפול שניתן לעברייני אלימות במשפחה בין כתלי הכלא, לשם כך נדחתה שמיעת הערעורים מספר פעמים. לבית משפט זה הוגשו תסקירים שניתנו במועדים שונים, לאחר מעקב אחר השתלבותו של המשיב בטיפול כאמור; מהתסקירים התברר כי אף על פי שהמשיב נטל חלק בקורסים של שליטה עצמית שהתקיימו בכלא, הוא התקשה לקחת אחריות לעבירות נשוא הערעור, ולא גילה תובנה למצבו. מתסקיר משלים של שירות המבחן שהוגש לנו לאחרונה עולה כי בכל התקופה שניתנה כדי לאפשר למשיב לקבל טיפול, לא חל שינוי משמעותי במצבו; "עמדותיו נשארו נוקשות ושמרניות". כמו כן, האבחון הפסיכולוגי שנערך לו הצביע על כך שהוא יתקשה להפיק תועלת מהתערבות טיפולית. על רקע כל אלה, בחנו את העונש שנגזר על המשיב. נתנו דעתנו לטענות שהעלתה הסנגורית המלומדת של המשיב, הן בפני בית המשפט המחוזי והן בפנינו, בהן הטענה כי מדובר באדם שאין לו הרשעות קודמות, וכן לטענות כי התנהגותו של המשיב כלפי אשתו הינה חלק מתפיסת עולמו והשקפתו לגבי מעמדה ועצמאותה של אשתו, כמקובל בסביבתו. מתקשים אנו לקבל נימוקים אלה, כנימוקים לקולה. אכן, בתחומים אחרים עברו של המשיב נקי. אך התמונה שהתגלתה בבית המשפט היא כי במהלך חמש שנות נישואין הפיל המשיב חיתתו על אשתו. המעשה אשר הורשע בו, השלכתה של האשה מבעד לחלון הקומה השניה, סיכן את חייה ואך בדרך נס ניצלה. התופעה של אלימות כלפי נשים אשר במקרים רבים אף מסתיימת במעשי רצח, מחייבת תגובה מחמירה ומרתיעה. המשיב סיכן את חיי אשתו, אשר בינתיים התגרשה ממנו. אך אין בכך כדי להפחית מהקביעה שמדובר באדם אלים ומסוכן אשר הורשע גם באיום על חיי אשתו וכמעט עלה בידו לבצע את זממו. בנסיבות אלה מצווים אנו לתת ביטוי עונשי הולם לחומרת המעשים, באופן שיהיה בו כדי להרתיע את המשיב מפני חזרה על מעשים מסוכנים כאלה, ואף להרתיע עבריינים בכוח. אשר על כן, החלטנו לדחות את ערעורו של המשיב על חומרת עונש המאסר בפועל שהושת עליו ולהחמיר בעונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב, כך שיהיה על המשיב לרצות עונש של 7 שנות מאסר בפועל. תקופת המאסר על תנאי שהושתה עליו תופחת ותועמד על 18 חודשי מאסר על תנאי למשך תקופה של שנתיים מיום שחרורו, והתנאי יחול בעבירות בהן הורשע בתיק זה, למעט איומים. הקנס שהושת על המשיב יבוטל. ניתן היום, י"ט בחשון תשס"ה (3.11.2004). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02096210_N04.docהג מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il