פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 9603/10

עזבון המנוחה יסמין אפרת גולן נ. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונו

ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו לעזבון בגין הפסדי השתכרות עתידיים של המנוחה בתאונת דרכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/06/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 9603/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פיצויים בתאונת דרכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו לעזבון בגין הפסדי השתכרות עתידיים של המנוחה בתאונת דרכים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 9603/10

עזבון המנוחה יסמין אפרת גולן נ. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונו

ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו לעזבון בגין הפסדי השתכרות עתידיים של המנוחה בתאונת דרכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים, הוריה של המנוחה שנהרגה בתאונת דרכים, ערערו על גובה הפיצויים שנפסקו להם בבית המשפט המחוזי. הם טענו כי יש לחשב את הפסדי ההשתכרות העתידיים של בתם על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק, בשל כישוריה וחריצותה, וכן ביקשו פיצוי על הוצאות אבל והנצחה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי אין בנתוני המנוחה כדי להצדיק סטייה מהחזקה המקובלת של חישוב לפי השכר הממוצע במשק עבור צעירים. כמו כן, נקבע כי הוצאות אבל אינן ברות פיצוי על פי החוק. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ריבלין, ע' פוגלמן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עזבון המנוחה יסמין אפרת גולן ז"ל
  • מיכאל גולן
  • פרידה גולן

נתבעים

  • קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לחשב את הפסד ההשתכרות בעתיד על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק ולא על בסיס 30% ממנו.
  • המנוחה הייתה חרוצה, בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה וחוש יזמות עסקית.
  • יש לפצות גם על הוצאות אזכרה, שיעורי דת לעילוי נשמתה והוצאות אירוח לאחר הפטירה.
טיעוני ההגנה
  • אין מקום לסטות מהלכת פינץ' ומהשכר הממוצע במשק בהיעדר ראיות מוצקות.
  • הוצאות אבל אינן ברות פיצוי לפי סעיף 81(2) לפקודת הנזיקין.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נתוני המנוחה מצדיקים סטייה מחזקת השכר הממוצע במשק לצורך חישוב הפסדי השתכרות עתידיים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נתוני השכלתה ותעסוקתה של המנוחה כפי שהוצגו בבית משפט קמא.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות המערערים בדבר פוטנציאל השתכרות גבוה המצדיק שילוש השכר הממוצע.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 2260/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב

תגיות נושא

  • תאונת דרכים
  • פיצויים
  • הפסד השתכרות
  • עזבון

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

827675
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 9603/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9603/10 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערערים: 1. עזבון המנוחה יסמין אפרת גולן ז"ל 2. מיכאל גולן 3. פרידה גולן נ ג ד המשיבה: קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 2260/05 שניתן ביום 2.11.2010 על ידי כבוד השופט יהודה פרגו בשם המערערים: עו"ד עמיר רוזנבלט בשם המשיבה: עו"ד אלון בלגה פסק-דין השופט י' עמית: 1. המנוחה, יסמין אפרת גולן ז"ל (להלן: המנוחה), ילידת 6.9.1982, נהרגה בתאונת דרכים ביום 16.5.2004. המערערים 2 ו-3 הם הוריה ויורשיה של המנוחה. בתביעה שהוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, פסק בית משפט קמא לזכות העזבון סכום כולל של 827,675 ₪ לפי הפירוט כלהלן: 144,941 ₪ הפסדי שכר בעבר; 621,276 ₪ הפסדי שכר בעתיד; 53,000 ₪ נזק לא ממוני; 8,458 ₪ הוצאות קבורה. 2. עיקרו של הערעור שבפנינו נסב על כך שבית משפט קמא חישב את הפיצוי לעזבון בגין הפסדי השתכרות בעתיד של המנוחה, על בסיס 30% מן השכר הממוצע במשק על פי הלכת ע"א 10990/05 פינץ' נ' הראל חברה לביטוח (לא פורסם, 11.4.2006) (להלן: עניין פינץ'). לטענת המערערים, היה על בית משפט קמא לחשב את הפסד ההשתכרות בעתיד על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק. 3. בנקודה זו אסקור בקצרה את הנתונים הרלוונטיים לגבי המנוחה, שהיתה בת 22 במותה. במהלך שנות לימודיה, המנוחה החליפה מספר בתי ספר, הן ביסודי והן בתיכון. בכיתה ט' למדה המנוחה בחטיבת ביניים בבית ספר בעפולה, בכיתה י' למדה בפנימיה החקלאית פרדס חנה, בכיתות יא'-יב' למדה בבית ספר "עמל" בגבעת המורה במגמת גרפיקה ממוחשבת וסיימה לימודיה ללא תעודת בגרות. בצבא שירתה המנוחה כמאבטחת מתקנים ופקידה. עם שחרורה מהצבא עברה המנוחה להתגורר באילת, שם עבדה במקביל במספר מקומות עבודה, והכוונה בעיקר למספר חנויות בגדים, והשתכרה בממוצע כ-5,200 ₪. 4. המערערים טענו כי בהתחשב בעובדה שהמנוחה השתכרה למעלה מ-80% מהשכר הממוצע במשק כבר בגיל כה צעיר, ונוכח הראיות שהביאו אודות חריצותה, כשרונותיה הברוכים והאינטליגנציה הרגשית של המנוחה, היה על בית המשפט לפסוק על פי שילוש השכר הממוצע במשק. הן בבית משפט קמא והן בערעור שבפנינו, המערערים הפליגו בטיעוניהם למחוזות רחוקים כדי לשכנע את בית המשפט בצדקת עמדתם כי היה מקום לפסוק את הפיצוי על פי שילוש השכר הממוצע במשק. בין היתר, הביאו המערערים דוגמאות מטייקונים ואילי הון בארץ ובחו"ל אשר לא למדו לימודים אקדמיים ולמרות זאת הצליחו בעסקיהם והפנו לספרות מקצועית לגבי חשיבות האינטליגנציה הרגשית בניבוי הצלחתו של אדם. 5. אומר בקצרה, כי טוב היה לערעור זה לולא היה מוגש מלכתחילה. ניתן גם ניתן להבין את צערם של המערערים, ההורים השכולים, ואת אמונתם וביטחונם כי בתם המנוחה הייתה עושה חיל בהמשך דרכה אילולא התאונה הטראגית. מבלי להמעיט מחריצותה של המנוחה – אשר כבר בגיל 16 הפעילה שלושה דוכנים לממכר פרחים בצמתים וגילתה חוש יזמות עסקית בצעירותה – אין בנתוניה של המנוחה כדי להצדיק סטייה מחזקת השכר הממוצע במשק לגבי קטינים וצעירים שטרם כתבו את סיפור חייהם לפני שנקטפו בתאונה. שומת הנזק בגין אובדן כושר השתכרות היא ספקולטיבית מטבעה ו"להון האנושי אין מחיר שוק" (ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח נ' רים אבו חנא (לא פורסם, 27.9.2005)). מכאן, הנטייה בפסיקה שלא לסטות מהשכר הממוצע במשק בהיעדר ראיה מוצקה לסתור (ע"א 5148/05 קוגלמס נ' אביתר לוי (לא פורסם, 20.2.2008). אשר על כן, אין מקום להתערב בראש נזק זה. 6. לא מצאתי ממש בשאר ההשגות שהעלו המערערים בערעורם. כך, לדוגמה, טענו המערערים כי בנוסף להוצאות המצבה והקבורה היה על בית המשפט לפסוק גם סכומים שהוצאו על ידם עבור אזכרה למנוחה, שיעורי נשים ושיעורי גברים לעילוי נשמתה והנצחתה של המנוחה, והוצאות אירוח בחודשים הראשונים לאחר הפטירה. לעניין זה אפנה לסעיף 81(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע כי בסכום הפיצויים לא יובאו בחשבון "סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת". יתר השגותיהם של המערערים עניינם בתיקונים מזעריים ושוליים בחישוב הפיצויים, ואשר לא מצאתי בהם ממש. 7. בשולי הדברים אעיר, כי בתיקים כגון אלה של קטינים וצעירים לא נשואים בראשית דרכם, כאשר ראש הנזק העיקרי הוא הפסד ההשתכרות לעתיד, כאשר על פניו ברור כי יש להחיל את השכר הממוצע במשק כבסיס החישוב ויש להחיל את הלכת פינץ' – ראוי לצדדים להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, ולמיצער, להגיש את התביעה בבית משפט השלום. 8. סופו של דבר, שדין הערעור להדחות. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ט בסיון התשע"א (21.6.2011). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10096030_E08.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il