ויקטוריה בורוביק נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 9602/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9602/17 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט י' אלרון העותרת: ויקטוריה בורוביק נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב בחשון התשע"ט (21.10.2018) בשם העותרת: עו"ד יפית וייסבוך בשם המשיב: עו"ד הדס ערן פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עתירה זו מכוונת נגד החלטת המשיב אשר דחה את בקשת העותרת לקבלת אזרחות ישראלית לפי סעיף 5 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: החוק). 2. העותרת עלתה לישראל מברית-המועצות בשנת 1993 וקיבלה אזרחות ישראלית מכוח שבות על יסוד תעודת לידה של אמה, בה נרשם שהאֵם היא יהודיה. בסמוך לכך הגיעה לישראל גם אחות העותרת, ואף היא קיבלה אזרחות ישראלית מכוח שבות. 3. בשנת 2002, ביקשה האֵם לעלות לישראל, אך בבדיקת התיעוד שהגישה נמצא כי תעודת הלידה שהציגה היא מזויפת ובקשתה סורבה. בעקבות גילוי הזיוף ננקטו הליכים לביטול האזרחות שהוענקה לעותרת ולאחותה על יסוד אותה תעודת לידה מזויפת של האֵם כאמור. אזרחות העותרת ובנה, שנולד בישראל בשנת 1995, בוטלה בשנת 2005, לאחר הליך בפני הוועדה המייעצת לעניין ביטול אזרחות (מש/1). עם זאת, מטעמים הומניטריים ניתן לעותרת ולבנה מעמד ארעי (רישיון ישיבה מסוג א/5) שחודש מידי שנה. בשנת 2008, בעקבות פסק דין של בית משפט לענייני משפחה בדבר אבהות של אזרח ישראלי, קיבל הבן אזרחות ישראלית. 4. בקשות שהגישה העותרת בשנים לאחר מכן להתאזרחות נדחו על ידי המשיב בשל המעמד שקיבלה בזמנו במרמה. עם זאת, בשנת 2014 קיבלה העותרת רישיון לישיבת קבע בישראל, וזאת לאחר בחינה חוזרת של עניינה ולאור גיוסו של בנה לצה"ל. בקשות נוספות שהגישה העותרת לאחר מכן להתאזרחות לפי סעיף 5 לחוק נדחו על ידי המשיב מהטעם האמור. 5. בעתירה טוענת העותרת כי היא זכאית לאזרחות ישראלית מכוח סעיפים 5 ו-9 לחוק, וזאת נוכח שהייתה הממושכת בישראל ובשל שירותו הצבאי של בנה (מכוח נוהל הורי חייל). כן נטען לאפליה לרעה של העותרת לעומת אחותה, שקיבלה אזרחות בשנת 2013 לאחר שנישאה לאזרח ישראלי. 6. בתגובתו לעתירה טען המשיב כי יש לדחות את העתירה, שכן מתן אזרחות מכוח סעיף 5 או סעיף 9 לחוק מסור לשיקול דעת המשיב, אף מקום שהמבקש עומד בתנאים המפורטים בחוק. אשר לאופן הפעלת שיקול הדעת נטען כי התחשבות בעובדה שהמבקש קיבל בעבר מעמד בישראל על יסוד תיעוד כוזב הוא שיקול רלבנטי לדחיית בקשה לאזרחות. 7. להשלמת התמונה נציין כי בינתיים, לאחר הגשת העתירה, העותרת נישאה לדבריה לאזרח ישראלי. נוכח זאת הצענו לעותרת במהלך הדיון כי תחזור בה מעתירתה, באשר אינה מגלה עילה להתערב בהחלטת המשיב, תוך שמירת זכותה לשוב ולפנות למשיב בבקשה חדשה להתאזרחות לפי סעיף 7 לחוק, מכוח נישואיה לאזרח ישראל לאחר מתן ההחלטה הקודמת מושא העתירה. העותרת סירבה להצעת בית המשפט. 8. דין העתירה להידחות. התאזרחות מכוח ישיבה בישראל (לפי סעיף 5 לחוק) או מכוח הענקה (לפי סעיף 9 לחוק), כפי בקשות העותרת מושא העתירה, אינה בגדר זכות קנויה, והדבר מסור לשיקול דעתו של שר הפנים, כעולה בבירור מלשון החוק. שיקול הדעת של שר הפנים לענין זה הוא רחב, ובמסגרת שיקול דעתו רשאי כמובן שר הפנים לשקול גם את העובדה כי המבקש קיבל בעבר מעמד בישראל על יסוד תיעוד כוזב. ביטוי לכך מצוי גם בהוראת החוק המסמיכה את השר (או את בית המשפט, לבקשת השר) לבטל אזרחות שהוענקה על יסוד פרטים כוזבים (ראו סעיף 11(א) וסעיף 11(ב)(1) לחוק). אציין עוד כי ב"נוהל הטיפול בבקשת התאזרחות לפי סעיפים 5, 6, 8 לחוק" נקבע במפורש כי "אין לאשר התאזרחות למי שבעבר רכש אזרחותו במרמה על סמך פרטים כוזבים" (סעיף ג.3 לנוהל). הוראה דומה כלולה גם ב"נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים" (סעיף ג.16). 9. במקרה דנן, ביטול האזרחות של העותרת על יסוד התיעוד הכוזב שמסרה נעשה עוד בשנת 2005, ואין להרהר עוד אחריו לאחר שהעותרת לא תקפה החלטה זו בערכאות. בנסיבות אלה, ובמיוחד בהתחשב בכך שלעותרת הוענק זה מכבר מעמד של תושב קבע והיא זכאית לכל הזכויות הרפואיות-סוציאליות, לא ראינו אפוא כל עילה להתערבותנו בשיקול דעת המשיב. 10. אשר על כן העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיב בסך 10.000 ₪. ניתן היום, ‏י"ג בחשון התשע"ט (‏22.10.2018). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17096020_B11.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il