אלכסנדר מרקין נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9601/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת מ' נאור המערער: אלכסנדר מרקין נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.12.00 בב"ש 1208/00 שניתן על ידי כבוד השופט ממן תאריך הישיבה: כ"ד בתשרי התשס"ב (11.10.2001) בשם המערער: עו"ד י' גינת בשם המשיבה: עו"ד י' חמודות פסק-דין השופטת מ' נאור: המערער, אלכסנדר מרקין, ושותפו לעבירה, אילן שמו, שהיה קטין הורשעו על יסוד הודאתם בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות ובהתפרצות. השניים הגיעו לדירה בנצרת עלית בה שהה אותה עת קטין בשם אנדרי שהיה כבן 16. הם דפקו על הדלת וכשאנדרי פתח להם הם ביקשו ממנו כוס מים. לאחר שקיבלו את מבוקשם נכנסו לדירה בטענה שברצונם לשוחח בטלפון, אולם הם נכנסו לחדר השינה כשאנדרי מנסה לחסום את דרכם בגופו. אילן דחף את אנדרי. השניים פתחו ארון בחדר השינה ונטלו תכשיטים רבים. אנדרי דרש מהם לעזוב את הדירה ואז היכה אותו אילן בבטנו ובחזהו באמצעות המרפק. השניים נטלו את התכשיטים ויצאו מהבית. את התכשיטים העבירו לאחרים שאחד מהם היה בן 16. המערער נדון בדצמבר 2000 ל24- חודשי מאסר מתוכם שנים-עשר לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הופעל במצטבר מאסר על-תנאי של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, כך שסך הכל הוטלו עליו 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הוא מערער על חומרת עונשו. גזר דינו של אילן נדחה בשעתו כדי לאפשר לו להתגייס. אילן התגייס, בעבר למסלול של לוחם. באפריל השנה ניתן גזר דינו: נגזרו עליו מאסר על-תנאי, חתימה על התחייבות כספית וקנס של 750 ש"ח. המערער מבקש להקל בעונשו. סניגורו, עו"ד גינת, מצביע על כך שהמערער דאג להחזיר את התכשיטים והודה במיוחס לו. עוד טוען הוא שחלקו של אילן היה כבד יותר מחלקו של המערער ואף על פי כן לא נידון אילן למאסר בפועל. בכך נפגע עקרון אחדות הענישה. המערער טען בשעתו בפני שירות המבחן שביצע את העבירה כתוצאה מהתמכרות לסמים. דיון קודם בערעור נדחה לשמונה חודשים, בהמלצת שירות המבחן, שכן המערער נמצא באותה עת בתהליך גמילה מסמים. שירות המבחן הציע לחזור ולדון בעניין כעבור כמה חודשים בהתחשב, בחוות הדעת שתינתנה על ידי הגורמים המטפלים. לקראת הדיון היום הוגש תסקיר משלים. מתסקיר זה עולה שהמערער אינו מעוניין בהמשך התהליך הטיפולי. הוא אמנם שקט, ממושמע ומקבל סמכות אך ממעט לשתף פעולה בקבוצות. לאחרונה ביקש לעבור מהמחלקה הטיפולית לאגף אחר כיוון שהוא תופס את עצמו כ"לא מכור לסמים". לדבריו הוא השתמש בסמים "קלים" באופן לא סדיר. העובדת הסוציאלית המטפלת בו לא הגישה המלצה לועדת השחרורים לשחררו בתום שני שליש ממאסרו כיוון שהוא לא מיצה את התהליך הטיפולי ואין הוא נוטל בו חלק. אין מקום להתערב בעונשו של המערער. המערער המכור לסמים, אינו מעוניין, כנראה, לסייע לעצמו ולאחר שנדחה הדיון לתקופה ארוכה נמצא, בסופו של דבר, שהוא לא מפיק תועלת מהתהליך הטיפולי. אין מקום להשוואה בין המערער לבין אילן. למערער הרשעות קודמות בעבירות של התפרצות בגינן הורשע ב7.6.00-. המערער השתחרר ממאסרו, ומיד חזר לסורו. אילן היה קטין ולא היו לו הרשעות קודמות. מגזר הדין בעניינו של אילן עלה שבית המשפט העריך שיש סיכוי טוב לשיקומו. לפני מתן גזר הדין התגייס אילן ועבר למסלול של לוחם. לא כך הוא לגבי המערער, שלא ניצל הזדמנות שניתנה לו להשתקם. אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, כ"ד בתשרי התשס"ב (11.10.2001). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 00096010.C03 /צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444