עזבון המנוחה עזיזה בעדש נ. עו"ד נפתלי נשר - הנאמן על נכסי הח

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 958/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: עזבון המנוחה עזיזה בעדש – באמצעות יורש המנוחה גרשון עמוס בעדש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נפתלי נשר – הנאמן על נכסי החייבת 2. הכונס הרשמי 3. מנדל משקי גידול בע"מ ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) מיום 15.12.2021 בפש"ר 62391-03-21 בשם המערער: עו"ד ג'ובראן ג'וזף פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) מיום 15.12.2021 בפש"ר 62391-03-21, בה נדחה ערעור על הכרעתו של משיב 1 בתביעת חוב שהוגשה בעניין המנוחה עזיזה בעדש ז"ל (להלן: המנוחה). הרקע לערעור המנוחה הייתה בעלת משק חקלאי. ביום 5.2.2018 ניתן לבקשת נושה צו כינוס לנכסי המנוחה (פש"ר 34353-10-17), ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיה (להלן: המנהל המיוחד). ביום 24.2.2019 הגישה אחת מנושי המנוחה, חברת מגדל משקי גידול בע"מ העוסקת בגידול ושיווק פרגיות להטלה (להלן: הנושה), תביעת חוב בעניינה. זאת בשל סחורה שסופקה על ידי הנושה למנוחה ביום 11.8.2014 תמורת סך של 135,795 ש"ח. תביעת החוב הוגשה על סך של 140,289 ש"ח נכון ליום מתן צו הכינוס בעניינה של המנוחה (להלן: תביעת החוב). לתביעה צורפה חשבונית שהוצאה לחברת עוף חרמון בע"מ (להלן: החברה או עוף החרמון), בה צוין כי הסחורה עבורה הוצאה החשבונית היא בגין אספקת "פרגיות – מכסת בעדש עזיזה – עלמה". כמו כן צורף לתביעה מכתב התראה שנשלח על ידי הנושה למנוחה לשם הסדרת החוב טרם נקיטת הליכים משפטיים (להלן: מכתב ההתראה). בהתייחסותה לתביעת החוב, טענה המנוחה כי לא היה לה כל קשר עסקי עם הנושה, והחשבונית שצורפה לתביעת החוב היא על שם עוף החרמון, חברה שלמנוחה אין כל חלק בה. ביום 8.7.2020 אישר המנהל המיוחד את תביעת החוב במלואה. נדחתה טענת המנוחה להיעדר יריבות בינה לבין הנושה, בהתייחס למכלול עובדות המקרה והמסמכים השונים שהוגשו. צוין כי הבעלים של החברה הוא בנה של המנוחה (להלן: המערער); כי המנוחה הייתה רשומה כבעלת מכסה לגידול פרגיות או לשיווק ביצים, כך שהיא, ולא החברה, הייתה רשאית לרכוש את הפרגיות; כי בחשבונית שצורפה לתביעת החוב צוין במפורש כי מדובר באספקת "פרגיות" עבור מכסת המנוחה לגידול פרגיות; וכי תעודת המשלוח כמו גם האישור בדבר קבלתו נרשמו שניהם על שם המנוחה. כמו כן, האספקה מטעם הנושה בוצעה רק לאחר שהתקבל אישור מהמועצה לענף הלול (להלן: המועצה) המתיר לספק את הסחורה למנוחה, כבעלת מכסה לגידול פרגיות. עוד ציין המנהל המיוחד כי המנוחה לא העלתה כל טענה בדבר אספקת הסחורה בפועל או נגד עצם קיומו של החוב. זמן לא רב לאחר קבלת התביעה, ביום 19.8.2020 נפטרה המנוחה. ביום 30.3.2021 הגיש עזבון המנוחה, באמצעות יורשה – המערער, בקשה לבית המשפט המחוזי להארכת המועד להגשת ערעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב, לה צורפה הודעת הערעור על ההכרעה. המערער טען כי לא היה מקום לאשר את תביעת החוב, שכן בין הנושה לבין המנוחה לא הייתה כל זיקה מסחרית או משפטית. לטענתו, לא היה מקום להסתמך על ההיתר לרכישת פרגיות שהוציאה המועצה על שם המנוחה, כמו גם על תעודת המשלוח על שמה אשר מצביעה אך ורק על הגורם שאליו יש להוביל את הסחורה אך לא על הגורם המשלם. זאת שעה שמי שביצע את ההזמנה, התחייב בתשלום וקיבל את ההזמנה, היא החברה המהווה אישיות משפטית נפרדת. הנושה התנגדה לקבלת הבקשה להארכת מועד כמו גם לערעור לגופו, בציינה בין היתר כי כלל לא נסתרו על ידי המערער העובדות על פיהן הפרגיות סופקו למשק בבעלותה של המנוחה; וכי התמורה בגינן לא שולמה. כמו כן טענה הנושה כי חלק מטענות המערער הועלו לראשונה במסגרת הבקשה להארכת מועד. המנהל המיוחד התנגד אף הוא לקבלת הבקשה וכן לקבלת הערעור לגופו. נטען כי מקרה זה אינו מצדיק התערבות בהכרעתו כשהוא מפנה לראיות השונות שהוגשו ועל פיהן ניתנה החלטתו. ביום 15.12.2021, בתום דיון שנערך בבקשה, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המערער להארכת המועד להגשת הערעור אך דחה את הערעור לגופו. הובהר כי אין חולק שעל פי ספרי הנושה המנוחה היא זו שהזמינה את הסחורה אשר סופקה למשק שבבעלותה, וכי היא בעלת המכסה לגידול פרגיות. על רקע האמור, ובהינתן הביקורת השיפוטית המצומצמת על החלטות בעל תפקיד, לא מצא בית המשפט כי נפלה טעות בהכרעת החוב המצדיקה התערבות. מכאן לערעור שלפנינו, בו חזר המערער על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. בעיקר נטען כי לא היה מקום להתעלם מכך שהחברה היא אישיות משפטית נפרדת אשר אין כל זיקה בינה לבין המנוחה. עוד חזר המערער על טענתו כי גם אם המשק החקלאי אליו הגיעה הסחורה רשום על שם המנוחה, וגם אם ניתן היתר מטעם המועצה לקבלת פרגיות על שם המנוחה, אין חולק כי מי שהתקשר בעסקה מסחרית מול הנושה הייתה החברה כפי שגם עולה מהחשבונית. בדיקת הגורם שקיבל היתר מטעם המועצה לגדל פרגיות אינה רלוונטית, שכן ברור שהזמנת סחורה מסוג זה תיעשה על שם הגורם שלו ניתן ההיתר. על כן, בנסיבות אלה אין די בבדיקת זהות בעל המכסה אלא נדרש לבחון מי האישיות המשפטית העומדת מאחורי העסקה, מי התחייב בתשלום וקיבל את הסחורה כנגד חשבונית מס, וכן מי גידל את הפרגיות ונהנה מפירותיהם בפועל. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הלכה היא מקדמת דנא כי תפקידו של בית המשפט בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב מצטמצם לפיקוח ולבקרה על אופן ביצוע תפקידו ולבחינת תקינות הפעולות המתבצעות במסגרתו. ההתערבות השיפוטית מתאפיינת בריסון תוך הקניית שיקול דעת רחב לבעל התפקיד, והיא נעשית במקרים חריגים בלבד, בהם קיימת סטייה מהותית וקיצונית מסבירות ומתקינות ההחלטה (ראו למשל לאחרונה: ע"א 7753/21 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (28.4.2022); ע"א 8373/21 שושני נ' אחד לבנין בע"מ, פסקה 11 (3.4.2022)). בענייננו, בית המשפט המחוזי בחן את הכרעת המנהל המיוחד בהתאם לאמות מידה אלו ולא מצא כי נפל פגם בהכרעתו אשר התבססה על התמונה הראייתית הכוללת שנפרשה לפניו. לא מצאנו מקום להתערב במסקנה זו. זאת ועוד. טענות המערער כולן נסובות על קביעותיו העובדתיות של המנהל המיוחד, בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב – כלל התקף ביתר שאת בהליך ערעור לפני בית משפט זה המוגש על החלטת בית המשפט המחוזי הדן בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב (ע"א 8316/20 אהרוני נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 3 (14.2.2022); ע"א 4909/21 קלי נ' עו"ד מיכל גלבוע, פסקה 23 (16.8.2021)). הכרעת המנהל המיוחד ניתנה בהתייחס למכלול המסמכים שהוגשו, וזאת בין היתר לתעודת המשלוח הנושאת את שמה של המנוחה; אישור קבלת משלוח על ידי המנוחה; העובדה שעל החשבונית היחידה ממנה מבקש המערער להיבנות, הרשומה על שם "עוף החרמון", צוין שמה של המנוחה ומקום המשק של המנוחה (מושב עלמה), ועוד. בנסיבות אלו, אין כל מקום לשעות לטענות המערער. לא למותר לציין כי טענת המערער לפיה הזמנת הפרגיות נעשתה על שם המנוחה רק בשל כך שהיא בעלת ההיתר מטעם המועצה וכי אין הדבר מצביע על זהות הגורם האמיתי העומד מאחורי ההזמנה, בעייתית וממילא קשה להשתכנע ממנה ללא תימוכין ראייתיים אחרים. הערעור נדחה כאמור. משלא התבקשה תשובה לערעור ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22009580_N07.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1