אלדד עטרי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 9521/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9521/03 בפני: כבוד המשנה לנשיא ת' אור כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת א' חיות המערער: אלדד עטרי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 8023/03 שניתן ביום 9.9.03 על ידי כבוד השופטת ו' מרוז תאריך הישיבה: י' בשבט התשס"ד (02.02.04) בשם המערער: עו"ד גלאון קפלנסקי בשם המשיבה: עו"ד דגנית כהן-ויליאמס בשם שירות המבחן: גברת ג'ודי באומץ פסק-דין המערער קשר עם אחר, שזהותו אינה ידועה, קשר לבצע פשע, בו יתחזו השניים לשוטרים, יבקשו תעודות מזהות מעובדים זרים ויגנבו את כספים וארנקים של הפועלים, תוך שימוש באלימות. לשם ביצוע הפשע שכרו השניים רכב. במסגרת הקשר הנ"ל הגיעו המערער ושותפו ביום 1.2.03 ברכב השכור לאזור התעשיה באשדוד, כאשר האחר נוהג ברכב והמערער יושב לידו. הם עצרו ליד תייר מרוסיה (להלן: התייר), שעמד במקום עם חברו. המערער ירד מהרכב, הציג עצמו כאיש משטרה וערך חיפוש על גופם של התייר וחברו ומצא את ארנקו של התייר. התייר לקח מהמערער את ארנקו כדי להוציא את דרכונו, ואז המערער חטף את הארנק והחל ללכת לכיוון המכונית. התייר רץ אחרי המערער וביקש לקחת חזרה את הארנק, אך האחר יצא מהמכונית, דחף את התייר והמערער וחברו נמלטו במכונית. המערער והאחר המשיכו בדרכם, עצרו ליד פועל מרומניה (להלן: הפועל). המערער הציג עצמו כאיש משטרה וביקש את דרכונו. לאחר שהבחין כי בכיס מכנסיו של הפועל יש סכום כסף, יצא מהמכונית וביקש לראות את הכסף. הפועל שלף מחגורתו פונדה (פאוץ') שהכילה 3,700 דולר. המערער נטל את הפונדה, נכנס אל הרכב ונמלט עם האחר מהמקום. המערער והאחר המשיכו בנסיעה, ועצרו ליד שני פועלים מרומניה. המערער הציג עצמו כאיש משטרה וביקש את דרכונו של אחד הפועלים (להלן: המתלונן). המתלונן שלף את ארנקו כדי להראות את הדרכון, והמערער והאחר נמלטו מהמקום כשהארנק בידיהם. ביום 3.2.03 הגיעו המערער והאחר פעם נוספת לאשדוד, שם פעלו באופן דומה למתואר למעלה ונטלו מעובד זר את ארנקו שהכיל 8,510 ש"ח ו-200 דולר. בגין מעשיו כאמור הורשע המערער בבית המשפט המחוזי, על פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק, ובעבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק. העונש שנגזר עליו הוא 4 שנים מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה - 12 חודשים במצטבר ו-6 חודשים בחופף, וכן 18 חודשי מאסר על תנאי בתנאים אותם קבע בית המשפט. ערעור המערער הוא על חומרת העונש. אכן, המאסר הכולל של חמש שנות מאסר אשר על המערער יהיה לרצותו אינו עונש קל. עם זאת, מדובר בעבירות הכוללות מעשה שוד, אשר נעברו לאחר תכנון ותוך ניצול היותם של הקרבנות זרים בארץ. העבירות גם בוצעו שעה שהמערער ריצה עבודות שירות, והיה נתון לפיקוח קצין מבחן כשמאסר על תנאי תלוי נגדו, ושבעה חודשים בלבד, לאחר שהורשע בעבירות דומות. בנסיבות אלה, ומבלי להתעלם מהטיעון ביחס לנסיבותיו האישיות של המערער, העונש שהוטל עליו אינו מצדיק התערבות. הערעור נדחה. ניתן היום, י' בשבט תשס"ד (2.2.2004). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ /עכב העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03095210_E01.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il