פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9520/07

נאצר אבו גרי נ. משרד הפנים

עתירה נגד החלטת משרד הפנים לסרב לבקשת איחוד משפחות של אזרח הרשות הפלסטינית הנשוי לאזרחית ישראלית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 07/07/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9520/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת משרד הפנים לסרב לבקשת איחוד משפחות של אזרח הרשות הפלסטינית הנשוי לאזרחית ישראלית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9520/07

נאצר אבו גרי נ. משרד הפנים

עתירה נגד החלטת משרד הפנים לסרב לבקשת איחוד משפחות של אזרח הרשות הפלסטינית הנשוי לאזרחית ישראלית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים הגישו עתירה נגד החלטת משרד הפנים לסרב לבקשתם לאיחוד משפחות. העותר, אזרח הרשות הפלסטינית, ביקש להתאחד עם אשתו הישראלית. משרד הפנים דחה את הבקשות לאורך השנים בשל טענות לריבוי נישואין של העותר עם אישה אחרת והולדת ילדים משותפים עמה, וכן בשל הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בשל שיהוי כבד בהגשתה, וקבע כי ההחלטות התקבלו בהתאם למצב המשפטי שהיה קיים בעת מתן ההחלטות ובהתאם לחוק.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נאצר חסאן אבו גרי
  • אברהים עגלה אבו גרי

נתבעים

  • משרד הפנים
  • משרד לבטחון פנים - משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר ניתק קשר עם אשתו הראשונה והתגרש ממנה.
  • רצון העותר להתאחד עם בתו המנותקת ממנו.
טיעוני ההגנה
  • העתירה הוגשה בשיהוי ניכר (שש שנים לאחר ההחלטה הראשונה).
  • ההחלטה התקבלה כדין בהתאם למדיניות המשיב נגד ריבוי נישואין.
  • הבקשה השנייה נדחתה בהתאם להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה).
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר אכן ניתק קשר עם אשתו הראשונה או שמא המשיך להוליד עמה ילדים לאורך השנים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • רישומי משרד הפנים בדבר לידת ילדים לעותר מאשתו הראשונה לאורך השנים.
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • נספח מבית הדין השרעי המאשר גירושין בשנית.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 9520/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9520/07 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. נאצר חסאן אבו גרי 2. אברהים עגלה אבו גרי נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד לבטחון פנים - משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד פיני ברזילי בשם המשיבים: עו"ד דניאל מארקס החלטה השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותרים כי המשיבים ינמקו מדוע לא תבוטל החלטתו של המשיב 1 (להלן: המשיב) משנת 2005 אשר מבטלת את אשרת השהייה הזמנית מסוג א/5 שקיבל העותר 1 (להלן: העותר) במסגרת הליך איחוד משפחות. העותר הינו אזרח הרשות הפלסטינית אשר נישא לעותרת 2 (להלן: העותרת) ביום 26.4.1995 ולהם ילדה אחת. אלו היו נישואיו השניים של העותר, מאחר וביום 16.4.1995 הוא התגרש מאשתו הראשונה, תושבת עזה. על פי המידע המצוי בידי משרד הפנים נמסר כי העותר נשא את גרושתו בשנית כבר ביום 12.6.1995, דהיינו פחות מחודשיים לאחר נישואיו לעותרת ועוד בטרם הוגשה הבקשה לאיחוד משפחות בעניינם. בעקבות נישואיהם, פנו העותרים ביום 13.6.1995 בבקשה לאיחוד משפחות (להלן: הבקשה הראשונה לאיחוד משפחות). ביום 2.9.1998 ניתנה לעותר הפנייה למתקן תיאום וקישור אשר הוארכה מספר פעמים וביום 13.6.2000 הוענקה לעותר אשרת שהייה זמנית מסוג א/5 לתקופה של שנה. עוד נמסר ממשרד הפנים כי ביום 15.10.2000 נרשמו שני ילדים במרשם התושבים באזור אשר נולדו לעותר מאשתו הראשונה, ילדים אשר נולדו בשנים 1997 ו-1998. העותר והעותרת התגוררו ברהט עד אשר בשנת 2001 החליט משרד הפנים להפסיק את הליך איחוד המשפחות בעניינם של העותרים. ביום 17.6.2001 נשלחה להם הודעה כי בקשתם סורבה לאור העובדה שהעותר נישא בשנית לגרושתו ונולדו לו ממנה שני ילדים. המשיב עוד מציין כי בשנת 2003 נרשמו שלושה ילדים נוספים על שם העותר ואשתו הראשונה במרשם התושבים באזור, ילידי השנים 1999, 2001 ו-2002. יוער כי העותר צירף נספח מאת בית הדין השרעי לערעורים שמאשר את גירושיו בשנית מאשתו הראשונה ביום 3.3.2005. ביום 17.5.2005 הגישו העותרים בקשה נוספת לאיחוד משפחות (להלן: הבקשה השנייה לאיחוד משפחות), אשר סורבה נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק האזרחות והכניסה לישראל). יוער כי הבקשה נדחתה עובר לתיקון הוראת השעה (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ה-2005) (להלן: תיקון הוראת השעה)), בו נקבעו חריגים להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל. המשיב מסר עוד כי ביום 11.7.2005 נולד לעותר ילד נוסף מאשתו הראשונה. בא כוח העותרים טוען, כי מן הדין ומן הצדק לקבל לעתירה לאור נישואיו של העותר לעותרת, החלטתו לנתק כל קשר עם אשתו הראשונה וגירושיו ממנה בשנית ורצונו להתאחד עם בתו, המנותקת מאביה זה מספר שנים. מנגד, טוען המשיב כי דין העתירה להדחות על הסף מחמת שיהוי היות וההחלטה אשר דחתה את בקשתם הראשונה של העותרים לאיחוד משפחות ניתנה לפני כשש שנים וכי לגופו של עניין ההחלטה התקבלה כדין ובאופן העולה בקנה אחד עם מדיניות המשיב, שעניינה סירובו של המשיב לאשר בקשות לאיחוד משפחות מקום בו מדובר בריבוי נישואין. עוד מוסיף המשיב, כי אף אם מדובר בתקיפה של ההחלטה לדחות את בקשתם השנייה לאיחוד משפחות של העותרים, חל שיהוי כבד בהגשת העתירה גם כאן וכי בכל מקרה רשאי שר הפנים כיום, לאחר תחיקת תיקון הוראת השעה, לבחון בקשה בהתאם לחריג הקבוע בחוק האזרחות והכניסה לישראל המאפשר לאשר בקשה של תושב האזור להיתר שהייה בישראל כאשר גילו הינו מעל ל-35 שנים. דין העתירה להידחות על הסף. העותרים בעתירתם אינם מציינים מפורשות איזו החלטה הם תוקפים, האם ההחלטה לדחות את בקשת איחוד המשפחות משנת 2001 או משנת 2005. אם היה ברצון העותרים לטעון נגד צדקת ההחלטה משנת 2001, היה עליהם להגיש את עתירתם זמן סביר לאחר מתן ההחלטה. משחלפו יותר משש שנים, ולאור העובדה שהם הגישו בקשה חדשה לאיחוד משפחות, דין העתירה להידחות על הסף בכול הנוגע לבקשה הראשונה לאיחוד משפחות. באשר להחלטה לדחות את הבקשה השנייה לאיחוד משפחות משנת 2005, הרי שבעקבות הוראת השעה לא מאושרות בקשות לאיחוד משפחות, וזאת למעט החריגים הקבועים בסעיף 3 לתיקון הוראת השעה. יש לציין, כי חוקתיותה של הוראת השעה אושרה בבית-משפט זה בבג"ץ 7052/03 עדאלה נ' המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם, 14.5.2006). העותר שבפנינו הגיש את בקשתו השנייה לאיחוד משפחות בטרם נכנס לתוקף תיקון הוראת השעה, ועל כן החלטתו של המשיב משנת 2005 ניתנה בהתאם למצב המשפטי הקיים ואין מקום להתערב בה. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ד' בתמוז התשס"ח (7.7.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07095200_H06.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il