פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 951/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 951/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 22.12.09, ב-תפ"ח 109/07, שניתן על ידי סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר ו-צ' צפת תאריך הישיבה: ו' בטבת התשע"א (13.12.10) בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'בארין בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: מתורגמן: אין הופעה גב' שלומית מרדר מר איאד אברהים פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער, תושב עזה, נעצר בחודש אוגוסט 2007, הועמד לדין על עבירות ביטחוניות, ולאחר שהורשע נדון לשמונה שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי. בערעור שבפנינו הוא מלין על חומרת העונש, ועותר כי נקל בו. המערער הנו יליד חודש יולי 1989, ובקיץ 2002, היינו, כשהיה בן 13 בלבד, הוא הצטרף עם אחיו – עלאא, למחנה קיץ של ארגון הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני (להלן: גא"פ). אולם בעוד שעלאא עבר גם אימונים צבאיים, השתתף המערער באימוני קראטה, לימודי דת ועוד. בהמשך, השתתף המערער בתהלוכות שערך הארגון ובפעולות נוספות, ולבסוף גם השתתף באימונים צבאים שכללו ירי מנשק. כמו כן, השתתף המערער בתצפיות לעבר שטחה של ישראל, ודיווח למפעיליו על תנועת ג'יפים של צה"ל, מתוך כוונה שמידע זה ישמש לפיגוע (הנחת מטענים). במועד מאוחר יותר הטמינו עלאא ואחר מטען רב עוצמה מתוך כוונה לפוצץ אותו מתחת לרכב צבאי ישראלי, אולם מזימתם סוכלה כאשר אדם שעבר במקום הבחין בחוט ההפעלה וחתך אותו. בחודש ינואר 2005 נהרג עלאא במהלך פיגוע בישוב מורג, וסמוך לאחר מכן הציע המערער לשמש מפגע-מתאבד. גם באותה שנה השתתף המערער באימונים צבאיים שכללו ירי מנשק חם. עניין אחר בו היה מעורב המערער היה ייצור טילים מתוך כוונה לשגרם לעבר ישראל, ובאחד הימים סייע למפגעים אחרים להימלט כדי למנוע את מעצרם בידי כוחות צה"ל. לבסוף, נטען כי בסמוך לחודש מרץ 2007 שב המערער והציע לפעילי גא"פ לשמש מפגע-מתאבד. בכל אלה הודה המערער, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לבצע רצח, מתן שרות להתאחדות בלתי מותרת, סיוע לייצור נשק, נשיאת נשק שלא כדין, מסירת ידיעות לאויב, חברות בארגון טרור ואימונים צבאיים. 2. בערעור שבפנינו משיג המערער על העונש שנגזר לו תוך שהוא טוען את אלה: פעילותו העוינת החלה בגיל בו אין הוא נושא באחריות פלילית; חלקו של המערער באישומים השונים הנו שולי; אין לדון את המערער כמי שחב חובת נאמנות כלפי מדינת ישראל ותושביה; לא ניתן משקל הולם להודאת המערער; לבסוף, נטען כי העונש סוטה מרמת הענישה המקובלת. 3. גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעון על-פה, לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מן העונש. אכן, המערער החל את פעילותו העוינת בגיל צעיר מאד, אולם הוא המשיך בה גם משבגר, ללמדך שככל שחלפו השנים העמיק המערער והסלים את פעילותו במסגרת ארגון הטרור. אכן, אין בפנינו ראיה לכך שאותה פעילות אסורה היתה כרוכה בנזק, אולם פוטנציאל הסיכון הטמון בה היה רב, ולכך חשיבות הואיל וספק אם המערער היה חדל מפעילות זו לולא נעצר. בנסיבות אלו, ואף שהעונש שהושת על המערער אינו קל, מצאנו אותו הולם וראוי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. ניתן היום, ו' בטבת התשע"א (13.12.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10009510_O04.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il