גילה אברהמי נ. הנהלת בתי המשפט -רשמי ביהמ''ש העליון

החלטה בתיק בש"א 9505/08 בבית המשפט העליון בש"א 9505/08 (ע"א 9402/08) בפני: כבוד השופטת א' חיות המערערת: גילה אברהמי נ ג ד המשיבים: 1. הנהלת בתי המשפט - רשמי ביהמ''ש העליון 2. ביטוח לאומי 3. משרד החינוך 4. נציבות שירות המדינה 5. לשכת הבריאות הממשלתית 6. נציבות תלונות הציבור על שופטים 7. לשכת עורכי הדין 8. היועץ המשפטי לממשלה 9. משטרת ישראל 10. בית הדין הארצי לעבודה 11. בית המשפט המחוזי בירושלים 12. משרד המשפטים 13. הלשכה לסיוע משפטי 14. לשכת מבקר המדינה ערעור על החלטת כב' רשמת בית המשפט העליון (ג' לוין) בע"א 9402/08 מיום 10.11.2008 בשם המערערת: בעצמה פסק-דין זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת ג' לוין מיום 10.11.2008, לפיה נדחתה בקשת המערערת לפטור אותה מתשלום אגרה בגין ערעור שהוגש על-ידה. 1. בעניינה של המערערת מתנהל בבית משפט זה, בין היתר, בג"ץ 7899/08, במסגרתו הגישה בקשה לפטור מאגרה, אשר נדחתה על-ידי כב' הרשמת ג' לוין. ערעור שהגישה המערערת על החלטה זו, נדחה ביום 3.11.2008 על-ידי כב' השופט א' גרוניס. ביום 6.11.2008 דחה כב' השופט גרוניס בקשה שהגישה המערערת לפסול עצמו מלדון בעניינה. על החלטתו זו של כב' השופט גרוניס הגישה המערערת ביום 9.11.2008 ערעור לבית משפט זה (ע"א 9402/08), ובנוסף הגישה בקשה לפטור אותה מאגרה בגין אותו ערעור. ביום 10.11.2008 דחתה כב' הרשמת ג' לוין את בקשת המערערת לפטור אותה מתשלום אגרה במסגרת ערעור הפסלות. כב' הרשמת לוין נימקה את החלטה בכך שלצורך מתן פטור מאגרה אין די בהעדר יכולת לשלם אגרה וכי תנאי נוסף הינו כי ההליך מגלה עילה. במקרה דנן קבעה הרשמת כי המערערת לא מצביעה בערעורה בע"א 9402/08 על עילת פסלות, אינה פורשת כל תשתית שיכולה לבסס חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, ומשההליך עצמו חסר תוחלת אין עילה לפטור את המערערת מתשלום אגרה אפילו מצבה הכלכלי קשה כנטען על-ידה. 2. המערערת לא השלימה עם החלטת כב' הרשמת לוין ומכאן הערעור שבפניי. בנוסף מבקשת המערערת שאפסול עצמי מלדון בעניינה. באשר להחלטה שלא לפטור אותה מאגרה, טוענת המערערת כי הרשמת היא בין המשיבים בהליכי הבג"ץ והערעור ולפיכך מנועה היא מלדון בבקשה ומלחייבה באגרה. עוד טוענת המערערת כי טעתה הרשמת בקובעה כי ספק רב אם ערעור הפסלות מגלה עילה, ושבה ומעלה טענות לגבי הטיפול בהליכים בעניינה. באשר לבקשתה כי אפסול עצמי מלדון בעניינה טוענת המערערת כי משום שהייתי שותפה למותב שדחה עתירה שהגישה, עלי להימנע מלדון בהליכים נוספים אותם היא מגישה. 3. לא מצאתי מקום לפסול עצמי מלדון בעניינה של העותרת. העובדה שדנתי בהליכים קודמים שהמערערת הייתה צד להם אין בה כדי להוות עילת פסלות. כמו כן לא מצאתי להתערב בהחלטתה המנומקת של הרשמת ובמסקנתה כי אין מקום לפטור את המערערת מאגרה. התערבות כזו יש לה מקום במקרים חריגים בלבד (ראו: בש"א 8329/07 וסרמן נ' פורת [פוקס] (טרם פורסם, 10.12.2007), ובשים לב לתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 הקובעת שפטור מאגרה מותנה בכך שההליך מגלה עילה מקובלים עלי נימוקי הרשמת בדחותה את הבקשה. הערעור נדחה. ניתן היום, כ' חשון, תשס"ט (18.11.2008). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08095050_V01.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il