גלאל אבו חמדה נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 950/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 950/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערער: גלאל אבו חמדה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.1.10 ב-ת"פ 10712-01-09, שניתן על ידי כבוד השופטת צ' קינן תאריך הישיבה: י"ב בתמוז התש"ע (24.6.10) בשם המערער: עו"ד אשרף ברקאת; עו"ד יהונתן גינת בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד איילת קדוש גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 9.1.09, בשעת לילה מאוחרת, נהג המערער ברכב אף שלא היה מורשה לעשות זאת, ועמו נוסעת נוספת. בשלב כלשהו עצר המערער בתחנת דלק, וניידת שהגיעה לשם חסמה את דרכו. אחד השוטרים עשה את דרכו לעבר המערער וזה הגיב בנסיעה לאחור ובהמשך שעט קדימה בניסיון להתחמק מאנשי החוק. בעקבות כך החל מרדף אחר הרכב הנמלט שנהגו נסע במהירות גבוהה (כ-140 קמ"ש), עקף כלי רכב תוך שהוא מסכן את המשתמשים בדרך, וחלף על פני רמזור אדום. לבסוף, נאלץ המערער לעצור משעלה עם רכבו על מחסום דוקרנים. המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון. על כך הוא נדון ל-36 חודשי מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי והוא נפסל מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה במשך שש שנים. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. המערער חטא בהתנהגות מופקרת, כאשר החליט להימלט משוטרים תוך שהוא מסכן בדרך נהיגתו נהגים תמימים שנקלעו לדרכו. אכן, מדובר באדם צעיר, שמעשיו לא גרמו נזק, אולם פוטנציאל הפגיעה הגלום בהתנהגותו היה רב, עד כדי סיכון חיי אדם. התרענו בעבר לא אחת כנגד התופעה של נהגים המסרבים לציית לגורמי האכיפה, אולם כפי שמקרה זה מעיד, נראה כי לא הכל הפנימו את המסר, ועל כן שוב אין מנוס מלהמשיך ולנקוט באותה מדיניות ענישה, הקובעת כי דינם של נאשמים בתחום זה למאסר, תוך מתן משקל הולם לנתוניו של הנאשם המסוים העומד לדין. בנסיבותיו של מערער זה לא גילינו עילה כלשהי אשר תצדיק הקלה נוספת בעונשו, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. ניתן היום, י"ב בתמוז התש"ע (24.6.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10009500_O03.doc קה+הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il