פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 9495/04

עופר גפני נ. שרה רחל גינצבורג

בקשת רשות ערעור על גובה הערבות שנקבעה כתנאי למתן צו מניעה זמני לעצירת בנייה בבית משותף.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 06/01/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 9495/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה צו מניעה זמני בבית משותף — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על גובה הערבות שנקבעה כתנאי למתן צו מניעה זמני לעצירת בנייה בבית משותף.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 9495/04

עופר גפני נ. שרה רחל גינצבורג

בקשת רשות ערעור על גובה הערבות שנקבעה כתנאי למתן צו מניעה זמני לעצירת בנייה בבית משותף.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המבקשים והמשיבים הם בעלי דירות בבית משותף. המשיבים ביקשו לבנות יחידות דיור נוספות, והמבקשים הגישו תביעה לעצירת הבנייה. בית משפט השלום דחה את התביעה, והמבקשים ערערו לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, ניתן צו מניעה זמני לעצירת הבנייה, אך הוא הותנה בהפקדת ערבות של מיליון ש"ח. המבקשים ערערו על גובה הערבות לבית המשפט העליון, בטענה שהסכום מופרז. השופט גרוניס קבע כי אכן יש מקום לצו מניעה כדי למנוע מצב בלתי הפיך, אך הפחית את סכום הערבות ל-350,000 ש"ח, בנימוק שהסכום המקורי היה גבוה מדי ביחס למשך הזמן הצפוי של הליך הערעור.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים א' גרוניס
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עופר גפני
  • לוסטהאוז 1995 בע"מ

נתבעים

  • שרה רחל גינצבורג
  • יצחק פתאל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • גובה הערבות שנקבע בבית המשפט המחוזי (1,000,000 ש"ח) הוא מופרז.
  • יש להסתפק בערבות שהופקדה בבית משפט השלום (500,000 ש"ח).
  • התניית הצו בסכום גבוה מדי עלולה להפוך את הזכייה בערעור לתיאורטית בלבד, שכן הבנייה תושלם.
טיעוני ההגנה
  • מתן צו המניעה גורם למשיבים נזקים כבדים (הפסד שכר דירה, ירידת ערך, עוגמת נפש).
  • הנזקים מצטברים לנזקים שנגרמו עקב צו המניעה הקודם שהיה בתוקף כ-3 שנים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המונח 'תוספות בניה' בתקנון הבית המשותף כולל בניית יחידות דיור חדשות.
  • מהו גובה הערבות הראוי להבטחת נזקי המשיבים במקרה שהערעור יידחה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בש"א 16866/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב

תגיות נושא

  • בית משותף
  • צו מניעה זמני
  • ערבות בנקאית
  • תקנון בית משותף

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק רע"א 9495/04 בבית המשפט העליון רע"א 9495/04 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשים: 1. עופר גפני 2. לוסטהאוז 1995 בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שרה רחל גינצבורג 2. יצחק פתאל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 20.9.04 בבש"א 16866/04 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא י' גרוס בשם המבקשים: עו"ד נ' רסקין בשם המשיבים: עו"ד מ' כדריה פסק דין 1. המבקשים והמשיבים הינם בעלי דירות בבית משותף ברמת השרון, שבו בסך הכול 4 דירות. לכל אחד מהצדדים שתי דירות בבעלותו. המשיבים מעוניינים, על פי היתר בניה שניתן להם, להקים שתי יחידות דיור נוספות על חלק מהרכוש המשותף שהוצמד לאחת מדירותיהם. המבקשים הגישו תביעה בבית משפט השלום בהרצליה למתן צו מניעה קבוע נגד בניית שתי יחידות הדיור הנוספות. במסגרת ההליך בבית משפט השלום ניתן ביום 10.5.01 צו מניעה זמני נגד הבנייה האמורה. כתנאי למתן צו המניעה הזמני בבית משפט השלום הפקידו המבקשים ערבות בנקאית בסך 500,000 ש"ח. בסופו של דבר דחה בית משפט השלום (כבוד השופט צ' דותן) ביום 6.6.04 את תביעתם של המבקשים. ביום 2.8.04 הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על פסק דינו של בית משפט השלום. בגדר הערעור נתבקש על ידי המבקשים צו מניעה זמני נגד ביצוע הבניה. ביום 5.8.04 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' ברון) במעמד צד אחד לתת את צו המניעה המבוקש וכן קבע כי הערבות שהופקדה בסך 500,000 ש"ח תהיה תקפה גם לגבי הליך הערעור. לאחר שהגישו המשיבים את תגובתם לבקשה לצו מניעה זמני, החליט בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' גרוס) ביום 20.9.04 להיענות לבקשה למתן צו מניעה זמני בשל הקושי בהשבת המצב לקדמותו אם יזכו המבקשים בערעור. תוקפו של צו המניעה הזמני הותנה בהפקדת מזומן או ערבות בנקאית בסך 1,000,000 ש"ח. מדובר בסכום נוסף על זה שקבע בית משפט השלום (500,000 ש"ח). על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. 2. המחלוקת בין הצדדים נסבה בעיקרה על פרשנותו של סעיף בתקנון הבית המשותף, לפיו כל בעל דירה רשאי לבצע, בחלקים מהרכוש המשותף שהוצמדו לדירתו, "תיקונים, שינויים ותוספות בניה" על דעת עצמו ומבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי הדירות. השאלה הפרשנית שהתעוררה בהליך בפני בית המשפט השלום הינה האם המונח "תוספות בניה" מתייחס גם לבנייתן של יחידות דיור נוספות. בית משפט השלום קיבל את עמדת המשיבים וקבע כי התקנון מתיר את בנייתן של יחידות דיור חדשות על השטחים המוצמדים. המבקשים טוענים, בין היתר, כי ערך דירותיהם ייפגע כתוצאה מהבניה האמורה. לטענתם, גובה הערבות שקבע בית משפט קמא כתנאי למתן צו המניעה הזמני הינו מופרז וניתן להסתפק בערבות שהופקדה על ידם במסגרת ההליך בבית משפט השלום. התניית צו המניעה בסכום כה גבוה עלולה, לטענת המבקשים, לגרום לכך שאף אם יזכו בערעור לא תועיל להם זכייתם, שכן הבניה כבר תתבצע. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי מתן צו המניעה המבוקש יגרום להם לנזקים כבדים, שיתווספו לנזקים שנגרמו להם עקב צו המניעה שהיה בתוקף במשך כ-3 שנים במסגרת ההליך בבית משפט השלום. הנזקים להם טוענים המשיבים כוללים, בין היתר הפסד שכר דירה, ירידת ערך הבית, מניעת גישה לאתר הבניה ועוגמת נפש. יצוין, כי המשיבים הגישו ביום 6.10.04 בקשה לחילוט הערבות הבנקאית שהופקדה בבית משפט השלום, ואף הגישו ביום 26.9.04 תביעה נגד המבקשים על סך 2.5 מיליון ש"ח בבית משפט השלום בראשון לציון. תביעה זו מבוססת על הנזקים שנגרמו למשיבים, לטענתם, עקב צו המניעה הזמני. 3. איני רואה מקום להידרש בהרחבה לסיכויי הערעור התלוי בבית המשפט המחוזי. די אם אציין כי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור קלושים. לפיכך, ובהתחשב בכך שעסקינן בבקשה לצו מניעה זמני, שמטרתו למנוע בנייה, סבורני כי אכן יש מקום למתן צו המניעה זמני, שאם לא כן קיים חשש שאם הבנייה תימשך עלול להיווצר מצב בלתי הפיך, אף אם יתקבל הערעור. הדרישה להפקדת ערבות בנקאית או מזומן כתנאי לתוקפו של צו המניעה הזמני באה להבטיח את כיסוי הנזק, שעלול להיגרם למשיבים כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני, היה והערעור יידחה. נזק זה הוא נפרד, מבחינת תקופה, מהנזק, שלטענת המשיבים נגרם להם, כתוצאה מצו המניעה הזמני שהיה בתוקף במסגרת ההליך שהתנהל בבית משפט השלום. על כן, ברי כי היה מקום לקבוע הפקדת בטוחה נוספת (ערבות בנקאית או מזומן) בגדר הליך הערעור בבית המשפט המחוזי. דא עקא, הסכום שנקבע בסך 1,000,000 ש"ח לעניין הערעור הוא, לדעתי, גבוה מדי. אינני סבור, כי הליך הערעור בבית המשפט המחוזי צפוי להימשך יותר משנמשך ההליך בפני הערכאה הדיונית. אשר על כן, אין מקום לקביעת סכום כפול מהסכום שנקבע על ידי בית משפט השלום, כתנאי לתוקפו של צו המניעה הזמני. בנסיבות המקרה, כפי שפורטו, ניתן להסתפק בהפקדת ערבות בנקאית או מזומן על סך 350,000 ש"ח. 4. לפיכך, הערעור מתקבל במובן זה שהסכום אותו יחויבו המבקשים להפקיד כתנאי לתוקפו של צו המניעה הזמני יופחת ל-350,000 ש"ח במזומן או באמצעות ערבות בנקאית. ההפקדה תבוצע תוך 10 ימים מהמצאתו של פסק דין זה למבקשים. המשיבים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח. ניתנה היום, כ"ה בטבת תשס"ה (6.1.05). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04094950_S04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/