פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

עע"מ 9493/00

חתוקה צדוק נ. חברת עמידר, החברה הלאומית לשכון בישראל בע"מ

העותר ביקש להורות לעמידר להשיב לו זכויות בדירה עליהן ויתר בכתב, בטענה כי החתימה על ויתור הזכויות נעשתה בטעות או הטעיה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 25/03/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק עע"מ — ערעור עתירה מינהלית.
מספר התיק 9493/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיור ציבורי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות לעמידר להשיב לו זכויות בדירה עליהן ויתר בכתב, בטענה כי החתימה על ויתור הזכויות נעשתה בטעות או הטעיה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

עע"מ 9493/00

חתוקה צדוק נ. חברת עמידר, החברה הלאומית לשכון בישראל בע"מ

העותר ביקש להורות לעמידר להשיב לו זכויות בדירה עליהן ויתר בכתב, בטענה כי החתימה על ויתור הזכויות נעשתה בטעות או הטעיה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, ששכר דירה מחברת עמידר, חתם על מסמך 'הודעת עזיבה' לאחר שהסתבך בפלילים ונאסר. לאחר מכן, גרושתו חתמה על חוזה שכירות לדירה והחלה בהליכי רכישה. העותר פנה לבג"ץ בבקשה לבטל את המכירה לגרושתו ולהשיב לו את זכויותיו בדירה, בטענה כי הוטעה לחשוב שהחתימה על הודעת העזיבה היא פיקטיבית בלבד. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי מדובר בסכסוך חוזי/אזרחי שאינו מצדיק התערבות של בג"ץ. בית המשפט ציין כי אם העותר סבור שהוטעה, עליו לפנות לערכאות האזרחיות המוסמכות, וכי אין עילה להוצאת צו על תנאי נגד עמידר או משרד השיכון.

סוג הליך ערעור עתירה מינהלית (עע"מ)
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • צדוק חתוקה

נתבעים

  • חברת עמידר, החברה הלאומית לשכון בישראל בע"מ
  • משרד הבינוי והשיכון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען כי החתימה על הודעת העזיבה הייתה פיקטיבית ונועדה לסייע לו בקבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון.
  • העותר טוען כי על פי הסכם הגירושין נשמרו לו זכויות בדירה, לרבות הזכות לרכוש אותה בהנחה.
טיעוני ההגנה
  • העותר חתם על הודעת עזיבה רשמית שבה ויתר על כל זכויותיו בדירה.
  • הסכם השכירות בוטל כדין עם חתימת העותר על הודעת העזיבה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם החתימה על הודעת העזיבה הייתה פיקטיבית או מחייבת.
  • האם לעותר עומדות זכויות בדירה מכוח הסכם הגירושין למרות חתימתו על הודעת העזיבה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת עזיבה חתומה על ידי העותר.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9493/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין העותר: צדוק חתוקה נגד המשיבים: 1. חברת עמידר, החברה הלאומית לשכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בשם העותר: עו"ד א' ביטון פ ס ק - ד י ן השופט א' מצא: העותר ומי שהייתה אשתו שכרו דירת מגורים מהמשיבה 1 (חברת עמידר). השכירות הייתה לתקופה של שנה אחת, החל מיום 1.10.88, אך בתום כל שנה הוארכה לשנה נוספת. ביום 28.1.96 התגרשו בני הזוג. בהסכם הגירושים נקבע, כי כל הזכויות שהיו לעותר בדירה, שמורות לו; ובפועל המשיך העותר להתגורר בדירה. ביום 18.11.96 נאסר העותר עקב הרשעתו בעבירה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. עם שחרורו המוקדם, שהותנה, בין היתר, בכך שלא ייכנס לדירה, פנה העותר למשיב 2 (משרד הבינוי והשיכון) בבקשה לסיוע בשכר דירה. בקשת העותר נדחתה מן הטעם שבבעלות העותר זכות שכירות בדירת עמידר. לפיכך פנה העותר לעמידר וחתם על "הודעת עזיבה". ביום 7.6.98 חתמה גרושתו של העותר על חוזה לשכירות הדירה מאת עמידר, ואף החלה בהליכים לרכישת הדירה. העותר פנה לעמידר בדרישה להימנע ממכירת הדירה לגרושתו, בטענה שעל-פי הסכם הגירושין נשמרו לו כל זכויותיו בדירה, ובכללן הזכות לרכוש את הדירה בהנחה. בדחותה את דרישת העותר השיבה עמידר, בין היתר, שבגדר הודעת העזיבה עליה חתם ויתר העותר על כל הזכויות שהיו לו בדירה. ניסיון העותר לעכב את הליכי המכירה לגרושתו, בהגשת הליך לבית המשפט לענייני משפחה, הסתיים בכישלון. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי יינתן צו המורה לעמידר להחזיר על כנן את הזכויות שהיו לו לשכירות ולרכישת הדירה, או להכיר בזכאותו לקבלת דירה חלופית. העותר טוען, כי במעמד בו חתם על הודעת העזיבה הוסבר לו כי מדובר ב"עזיבה פיקטיבית", וכי החתימה על המסמך נועדה אך לסייע לו בקידום טיפולו של משרד הבינוי והשיכון בבקשתו לסיוע בשכר דירה. מטעם זה ומטעמים נוספים, שלא מצאתי טעם להתעכב עליהם, מבקש העותר את התערבות בית המשפט. העתירה איננה מגלה עילה להוצאת צו על-תנאי. חיובי עמידר כלפי העותר התבססו על הסכם השכירות שמכוחו החזיק העותר בדירה. משחתם העותר על הודעת עזיבה, בגדרה ויתר על כל זכויותיו בדירה, בטלו גם חיובי עמידר כלפיו. על כל פנים, אם חפץ העותר לטעון, כי חתם על הודעת העזיבה מחמת טעות או הטעיה - וככל שטרם עשה כן בתביעתו לפני בית המשפט לענייני משפחה - בידו לתבוע את תרופתו לפני בית המשפט האזרחי. משום-מה צירף העותר גם את משרד הבינוי והשיכון כמשיב לעתירתו, אך לא מצאתי שכלפי משיב זה מבוקש בעתירה סעד כלשהו. העתירה נדחית מבלי לזמן את הצדדים לדיון בה. ניתן היום, כד' באדר תשס"א (19.3.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00094930.F01