ע"פ 9480/07
טרם נותח

אהרון ערגי נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 9480/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9480/07 ע"פ 9481/07 ע"פ 9646/07 ע"פ 9719/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער בע"פ 9480/07: המערער בע"פ 9481/07: המערער בע"פ 9646/07: המערער בע"פ 9719/07: אהרון ערגי חיים בן ישי אריאל בוזגלו בוריס בלין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על החלטותיו של בית המשפט לענייני תעבורה באשדוד (השופטת ר' בן יששכר שורץ) שלא לפסול עצמו מלדון בתיק ת 21650/06, בתיק ת 30731/07, בתיק תד 3366/03 ובתיק ת 6469/03 בשם המערערים: עו"ד משה כהן פסק-דין לפניי ערעורים על החלטותיו של בית המשפט לענייני תעבורה באשדוד (השופטת ר' בן יששכר שורץ) שלא לפסול עצמו מלדון בתיקים שונים בהם מופיע עו"ד משה כהן כבא-כוח הנאשמים. ההחלטות השונות שבגינן הוגשו הערעורים שלפניי הינן: החלטה בתיק 21650/06 מיום 1.11.2007 עליה הוגש הערעור בע"פ 9480/07; החלטה בתיק 30731/07 מיום 1.11.2007 עליה הוגש הערעור בע"פ 9481/07; החלטה בת.ד. 3366/03 מיום 21.10.2007 עליה הוגש הערעור בע"פ 9646/07; והחלטה בתיק 6469/03 מיום 13.11.2007 עליה הוגש הערעור בע"פ 9719/07. 1. ביום 8.11.2007 התקיים בפניי דיון בערעור פסלות שהוגש על ידי עו"ד כהן בע"פ 7656/07. אף בערעור זה ביקש עו"ד כהן להביא לפסילתה של השופטת ר' בן יששכר שורץ. טענתו היתה, כי יש לפסול את בית המשפט מלדון בתיק נשוא הערעור בשל החלטה דיונית שניתנה בתיק נשוא בקשת הפסלות, ובהסתמך על טענות כלליות שהעלה עו"ד כהן בנוגע להתנהלותה של השופטת. בין היתר, נטען בהודעת הערעור בע"פ 7656/07 הנ"ל כי השופטת בן יששכר שורץ אינה מתאימה לתפקיד שיפוטי, וכי מהחלטות שונות שניתנו על ידה בתיקים שונים המתנהלים בפניה, עולה כי השופטת מייצגת "גישה קטגורית מובהקת לפיה הנאשם אשם אלא אם יוכיח חפותו". עו"ד כהן המשיך והעלה טענות חמורות נגד השופטת תוך שימוש בלשון בוטה, וטען כי היא מתעמרת בו; נתונה ב"הלך נפש נקמני" כלפיו; מתערבת "בבוטות" במהלך החקירות הנגדיות; ועוד טענות כיוצא באלה. עו"ד כהן הוסיף וטען כי כל אלה מביאים למסקנה כי יש לפסול את השופטת מלדון בתיק אף מן הטעם של מראית פני הצדק. יצוין, כי בפסק דיני מיום 8.1.2008 (ראו, ע"פ 7656/07 ממן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.1.2008)) דחיתי את ערעור הפסלות תוך דחיית כל טענותיו של עו"ד כהן. 2. לא חלף שבוע ממועד הדיון שהתקיים בפניי בע"פ 7656/07 הנ"ל, והנה, הגיש עו"ד כהן ארבעה ערעורים נוספים על החלטות שונות של השופטת בן יששכר שורץ שלא לפסול עצמה מלדון בתיקים נוספים המתנהלים בפניה, בהם מייצג עו"ד כהן את הנאשמים. בהודעות הערעור שהגיש עו"ד כהן בתיקים אלה חזר הוא על מרבית הטענות שהועלו בע"פ 7656/07, ובהתחשב בכך לא ראיתי לקיים דיון באולם בעניינם של התיקים נשוא הערעורים שלפניי. לפיכך, אעמוד בקצרה על הרקע להגשת הערעורים שלפניי. 3. בע"פ 9646/07 הגיש עו"ד כהן ערעור על החלטת בית המשפט מיום 21.10.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בת.ד. 3366/03. בתיק זה טען עו"ד כהן כי עצם הגשת ערעור הפסלות בע"פ 7656/07 לבית משפט זה, על נימוקיו, מצדיק את פסילת בית המשפט קמא. לגוף התיק טען עו"ד כהן כי במהלך יום הדיונים שהתנהל בפני השופטת בן יששכר שורץ בת.ד. 3366/03, העדיפה השופטת, "מתוך כוונה נקמנית", לדחות את שמיעת התיק ולשמוע תיקים אחרים לפניו. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות וקבע כי טענת פסלות המנומקת על בסיס החלטות שאינן נוחות לסניגור בתיקים אחרים, אינה עילת פסלות. עוד הטילה השופטת על עו"ד כהן הוצאות אישיות בסך 600 ₪, נוכח העובדה שלא הודיע מראש על שהגיש ערעור פסלות לבית משפט זה בע"פ 7656/07, ונוכח העובדה שמרשו לא התייצב לדיון, חרף העובדה שזומן אליו. ערעורים נוספים הוגשו על ידי עו"ד כהן בע"פ 9480/07 (ערעור על החלטת בית המשפט מיום 1.11.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק 21650/06), ובע"פ 9481/07 (ערעור על החלטת בית המשפט מיום 1.11.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק 30731/07). בשתי בקשות הפסלות נשוא הערעורים טען עו"ד כהן, מבלי שהתייחס באופן קונקרטי לתיקים אלה, כי על בית המשפט לפסול עצמו מחמת העילות שהוצגו בבקשות הפסלות הקודמות שהגיש. בית המשפט דחה את בקשותיו וקבע כי אין בהן כל עילה לפסילתו מלשבת בדין. לבסוף, הוגש בע"פ 9719/07 ערעור על החלטת בית המשפט מיום 13.11.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק 6469/03. מפרוטוקול הדיון ומטיעוניו של עו"ד כהן עולה, כי תיק זה נקבע לשמיעה בפני השופטת בן יששכר שורץ ביום 13.11.2007, בשעה 11:50. לאחר שהגיע לבית המשפט, בירר עו"ד כהן באיזו שעה יתקיים הדיון בתיק נשוא בקשת הפסלות, ונודע לו, לטענתו, כי בשל עיכובים בשמיעת תיקים אחרים ישמע התיק של מרשו בשעה 15:00. משנודע לעו"ד כהן על דחיית שעת הדיון, ביקש הוא את פסילת השופטת ובשלב זה החלה שרשרת של אירועים חריגים באולם בית המשפט. מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי בשלב זה החל עו"ד כהן להתפרץ במהלך הדיון בתיקים אחרים שנידונו בפני השופטת, ודרש שתינתן על אתר החלטה בעניין בקשת הפסלות שהגיש. עוד עלה כי עו"ד כהן הרים את קולו, תקף את בית המשפט מילולית, סירב לשבת, ואף סירב לצאת מן האולם כהוראת בית המשפט (ראו, עמ' 1 לפרוטוקול הדיון בתיק 2122/06 מיום 13.11.2007). לאחר מספר שעות, לכשהחל הדיון בתיק נשוא בקשת הפסלות, דן בית המשפט בבקשת הפסלות. עו"ד כהן חזר על טענתו כי על השופטת לפסול עצמה, אך בשעה שהמשיבה טענה את טענותיה, יצא הוא מהאולם, תוך שהוא עונה לשיחה במכשיר הטלפון שלו (ראו, עמ' 7 לפרוטוקול הדיון בתיק 6469/03 מיום 13.11.2007). בית המשפט דחה את בקשת הפסלות מחמת היעדר עילה. בהחלטתו הוסיף בית המשפט וציין כי "התנהלותו של הסניגור והתבטאויותיו אינן הולמות עורך דין ויש בהן כדי לפגוע, כך סבור ביהמ"ש, בהתנהלות ההליכים ביעילות ואף יש בהם כדי לגרום עינוי דין לנאשם, שלא לצורך". בהודעת הערעור שהגיש עו"ד כהן לבית משפט זה, חזר הוא על מרבית מהטענות שנטענו בערעורי הפסלות האחרים, וטען כי התנהלותה של השופטת בתיק 6469/03 מחזקת את טענתו בדבר חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת כלפיו. 4. דין הערעורים להידחות. כפי שתואר לעיל, בחלק מן הערעורים לא נטענה עילת פסלות קונקרטית, ובחלקם חזר עו"ד כהן על טענותיו הכלליות בנוגע להתנהלותה "הקטגורית" של השופטת באולם הדיונים. טענות אלה נטענו ללא ביסוס, ואף נוסחו בבוטות, תוך הפגנת זלזול וחוצפה כלפי בית המשפט. אין הן מהוות עילת פסילה, ולפיכך, דין הערעורים להידחות. בשולי פסק דיני רואה אני לציין כי מעיון בפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט קמא עולה כי התנהגותו של עו"ד כהן באולם המשפט היתה חריגה באופן מיוחד, ואין היא מקובלת. עו"ד כהן התפרץ כלפי בית המשפט, הפריע לניהול דיונים אחרים, סירב לצאת מן האולם בהוראת בית המשפט, ואף טען כי בית המשפט הינו שקרן. כך היו, למשל, חילופי הדברים במסגרת הדיון שנערך ביום 13.11.2007 בתיק בו עו"ד כהן לא היה צד להליך, לאחר שהשופטת הורתה לעו"ד כהן לצאת מן האולם נוכח הפרעותיו לניהול דיונים אחרים: "הסניגור: אני מבקש שביהמ"ש יורה לביטחון במפורש להרחיק אותי מהאולם. ביהמ"ש: מפנה תשומת לב הסנגור להוראת סעיף 72 לחוק בתי המשפט. הסניגור: תקראי את סעיף 72 ג' נראה אותך אחרי זה. את משקרת. אנחנו יודעים מי את. אנחנו יודעים כמה שקרים ביהמ"ש אומר. הנשיאה ביניש כבר מכירה את העניין" (ראו, עמ' 2 לפרוטוקול הדיון בתיק 2122/06 מיום 13.11.2007). ובהמשך: "ביהמ"ש: למען הסדר הטוב מציין, כי עו"ד משה כהן התפרץ לדיון בתיק הנוכחי וגרם לעיכוב הדיון, שהוא לא צד לו, של כ- 20 דקות. הסניגור: בית המשפט משקר. זו לא פעם ראשונה. ביהמ"ש: הסניגור מתבקש לצאת מן האולם ולהפסיק את הערותיו שאינן הולמות סניגור. ביהמ"ש נאלץ להיעזר באנשי הביטחון כדי ללוות את הסנגור מחוץ לאולם ביהמ"ש". (ראו, עמ' 3-4 לפרוטוקול הדיון בתיק 2122/06 מיום 13.11.2007). דברים אלה הינם חמורים. ניכר כי עו"ד כהן נוקט בכל האמצעים הפסולים כדי לגרום לכך שלא יופיע בפני השופטת. אין בתחושותיו הסובייקטיביות של עורך-דין כדי להצדיק את ההתנהגות באולם הדיונים. התבטאויותיו של עו"ד כהן באולם הדיונים, בבקשות הפסלות ובערעורים שהוגשו לבית משפט זה הינן חמורות ולא ראויות. הערעורים נדחים, אפוא, בהיעדר עילה. המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה, וכן העתק מפסק הדין בע"פ 7656/07, ללשכת עורכי-הדין. ניתן היום, י"ד בשבט התשס"ח (21.1.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07094800_N02.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il