פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9472/00

הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות בישראל נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות למשיבים למנות חברים ערבים לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון כדי להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/11/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9472/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ייצוג הולם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשיבים למנות חברים ערבים לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון כדי להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9472/00

הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות בישראל נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות למשיבים למנות חברים ערבים לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון כדי להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים עתרו לבג"ץ בדרישה להגדיל את הייצוג של האוכלוסייה הערבית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון, בטענה כי הייצוג הקיים אינו הולם את שיעורם באוכלוסייה. בית המשפט קבע כי עקרון הייצוג ההולם הוא אכן עקרון מחייב במשפט הישראלי, אך הוא אינו נגזר באופן אוטומטי מאחוז האוכלוסייה באזור מסוים. השופטים ציינו כי המינויים לוועדה מבוססים על שיקולים מקצועיים של עובדי מדינה בכירים, וכי בשלב זה לא נמצאו מועמדים מתאימים מקרב המגזר הערבי בתוך המשרדים הממשלתיים. עם זאת, הודגש כי על השרים להמשיך ולפעול לקידום הייצוג ההולם ככל שהדבר מתאפשר. לאור זאת, העתירה נדחתה.

השלכות רוחב

פסק הדין מבהיר את גבולות עקרון הייצוג ההולם בשירות הציבורי ואת האיזון בינו לבין שיקולים מקצועיים במינויים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, א' פרוקצ'יה
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות בישראל
  • האגודה לזכויות האזרח בישראל
  • ראמז ג'רייסי
  • ד"ר חנא סויד

נתבעים

  • שר הפנים
  • השרה לאיכות הסביבה
  • שר הבטחון
  • שר הבינוי והשיכון
  • שר הבריאות
  • שר החקלאות
  • שר המשפטים
  • שר התחבורה
  • שר התיירות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון.
  • הייצוג צריך לשקף את אחוז התושבים הערבים באזור (כ-50%).
טיעוני ההגנה
  • מינוי נציגי משרדי הממשלה נעשה על בסיס שיקולים מקצועיים של עובדי מדינה בכירים.
  • נכון לעת הזו, לא נמצאו מועמדים מתאימים מקרב בני המיעוטים בתוך המשרדים הממשלתיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיים ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 6924/69 האגודה לזכויות האזרח נ' ממשלת ישראל

תגיות נושא

  • ייצוג הולם
  • תכנון ובנייה
  • מינהל ציבורי
  • שוויון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9472/00 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותרים: 1. הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות בישראל 2. האגודה לזכויות האזרח בישראל 3. ראש עיריית נצרת ראמז ג'רייסי 4. ראש המועצה המקומית עילבון ד"ר חנא סויד נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. השרה לאיכות הסביבה 3. שר הבטחון 4. שר הבינוי והשיכון 5. שר הבריאות 6. שר החקלאות 7. שר המשפטים 8. שר התחבורה 9. שר התיירות התנגדות למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשס"ב (05.11.01) בשם העותרים 1-4: עו"ד בנא עאוני, עו"ד הדס תגרי בשם המשיבים 1-9: עו"ד בלס מלכיאל פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי המשיבים יתנו טעם מדוע לא ימנו לועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון, חברים ערבים באופן שיתקיים ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית באותו מחוז, המהווה כ50%- מאוכלוסיית הצפון, היינו 9 חברים מתוך 17 חברי הועדה. כיום נמנים על חברי הוועדה שני חברים, בני מיעוטים. הרכב הועדה נקבע בחוק. היא מורכבת משני חברים ממונים בשל משרתם; תשעה חברים נציגי שרים או משרדי ממשלה שונים; חמישה חברים נציגי הרשויות המקומיות וחבר אחד איש מקצועי עצמאי, אדריכל מתכנן ערים או מהנדס. 2. העקרונות המנחים בסוגיית הייצוג ההולם הונחו בפסיקה שיצאה מלפני בית משפט זה. מפסיקה זו עולה, כי קיימת כיום דוקטרינה במשפט הישראלי, לפיה יש לדאוג לייצוג הולם בשירות הציבורי גם לבני האוכלוסיה הערבית. דוקטרינה זו אינה שנויה במחלוקת. אלא שהשאלה המתעוררת בעתירה זו, עניינה ביישום העקרונות המנחים, על העניין שלפנינו. יישומה של דוקטרינה זו מצריך התאמתה לכל מקרה נתון. כאשר מדובר בגוף שהרכבו מיוחד במינו והוא מורכב מקבוצות שונות של ממונים מתבקשת התאמת העיקרון למבנה המיוחד של אותו גוף. 3. טענת העותרים לפיה ייצוג הולם הוא ייצוג המשקף את אחוז התושבים הערבים באיזור בו פועלת הועדה המחוזית, אינה מקובלת עלינו. קריטריון זה אף לא נקבע בפסיקה עליה מסתמכים העותרים. הייצוג ההולם אינו פונקציה של מספר התושבים הערבים באיזור מסוים. גורם זה הוא אחד השיקולים שניתן להתייחס אליו, אולם אין הוא עקרון מנחה ובודאי לא מחייב. המדינה היא אחת ואינה מחולקת לעניין זה לאזורים, נהפוך הוא, מהרכב הועדה שנקבע בחוק עולה, כי הייצוג הממלכתי הכלל ארצי בתוכה, עולה במידה משמעותית על יצוג הרשויות המקומיות להן 5 מתוך 19 חברים וגם החמישה מתמנים על ידי שר הפנים לאחר שקיבל המלצות הרשויות המקומיות. 4. מנגד, אין מקום לטענת המשיבים כי רק נציגי המועצות המקומיות אמורים לשקף את ייצוג התושבים, בני המיעוטים. אכן, נציגי הרשויות המקומיות המתמנים על ידי שר הפנים, נותנים, מעצם טיבם וטבעם, ביטוי לייצוג תושבי אותן רשויות מקומיות ואילו המנויים המבוצעים על ידי השרים, מונחים בראש וראשונה על ידי שיקולים מקצועיים טהורים שתכליתם לבחור מבין עובדי המשרד באנשים בכירים, מקצועיים, שייצגו בועדה את המשרד ממנו באו. עם זאת, גם שרים הממנים את נציגי משרדי הממשלה השונים, מחויבים לעיקרון הייצוג ההולם שעה שהם באים למנות את נציגיהם. 5. המחוקק ער לנושא הייצוג ההולם ובשנים האחרונות מקודם הנושא שהוא פונקציה מעיקרון השוויון, גם בדברי חקיקה. אלא שיישומם של אותם עקרונות אינו יכול להיעשות במחי יד כבמטה קסם. היישום הוא פרי התפתחות, שבעקבותיה יקלטו כעובדי מדינה עובדים רבים יותר מקרב בני המיעוטים. אלה יעלו בהדרגה לדרגים בכירים ומתוכם ניתן יהיה לאתר את העובדים המתאימים שיוכלו לייצג באופן ראוי ומקצועי את המשרדים מתוכם באו. 6. בחנו את ההסברים שניתנו על ידי המשיבה בעניין יישומו של עקרון הייצוג ההולם בענייננו מהם עולה כי נכון לעת הזו, אין מועמדים מתאימים מבני המיעוטים בתוך המשרדים הממשלתיים. מכל מקום "אין בכך כדי לפטור את השרים מלהפעיל את שיקול דעתם באופן שנועד לקדם - אם הדבר אפשרי - את הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית" (בג"ץ 6924/69 האגודה לזכויות האזרח נ' ממשלת ישראל ואח' (טרם פורסם)). בשלב זה, לא מצאנו שיש מקום להתערבותנו בהחלטות השרים לעניין מינוי נציגי משרדי הממשלה השונים בועדה ולהחליף את אלה שמונו בבני המגזר הערבי, כאשר לא נמצאו נציגים הולמים ממגזר זה, בהתחשב במיוחד באופייה של הועדה והרכבה, בכישורים הנדרשים מאלה המתמנים על-ידי השרים ובאינטרסים אותם עליהם לייצג. העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ט בחשוון תשס"ב (15.11.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 00094720.J05 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444