פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 947/21

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער עקב טענות למשוא פנים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 28/02/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 947/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער עקב טענות למשוא פנים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 947/21

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער עקב טענות למשוא פנים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, קטין שהורשע בעבירת חבלה חמורה, הגיש ערעור על החלטת שופטת בית משפט השלום לנוער שלא לפסול את עצמה מלדון בעניינו. המערער טען כי במהלך הדיון לעונש, השופטת הפגינה משוא פנים בכך שלא מנעה מהעד (אבי המתלונן) להרים את קולו ולאיים, ואף העירה למערער על צחוק לכאורה למרות שעטה מסיכה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי המבחן לפסלות שופט הוא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, וכי תחושות סובייקטיביות של בעל דין אינן מהוות עילה לפסלות. השופטת חיות ציינה כי מעיון בפרוטוקול לא עלה כל סימן להתנהלות המצביעה על משוא פנים.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' חיות
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • מדובר בתחושות בטן בלבד של המערער.
  • הדיון יצא מפרופורציה.
  • בית המשפט פעל כדי לנהל דיון ענייני ותרבותי ולהגן על זכויות נפגע העבירה.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט נתן לגיטימציה לאיומים של אבי המתלונן.
  • בית המשפט לא מנע התנהלות לא ראויה של העד כלפי עורך הדין.
  • קיימת תחושת משוא פנים וקביעת עמדה מוקדמת מצד בית המשפט.
מחלוקות עובדתיות
  • האם אבי המערער צחק במהלך הדיון.
  • האם התנהלות בית המשפט כלפי ב"כ המערער והעד מעידה על משוא פנים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 24208-12-18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום לנוער בחיפה

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • נוער
  • משוא פנים

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון ע"פ 947/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת השופטת הבכירה ה' קרוואני בבית משפט השלום לנוער בחיפה מיום 25.01.2021 בת"פ 24208-12-18 בשם המערער: עו"ד מסרי מוחמד (חמודי) פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער בחיפה (השופטת הבכירה ה' קרוואני) שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער בת"פ 24208-12-18. 1. המערער, קטין יליד 2001, נאשם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגין תקיפה של מתלונן ששלח הודעת טקסט לאחותו. המערער הודה במיוחס לו ובדיון שהתקיים לעניין הטיעונים לעונש נחקרו המתלונן ואביו. במהלך חקירתו הראשית של אבי המתלונן נרשמה בפרוטוקול הערת בית המשפט: גם בית המשפט שם לב שאביו של הנאשם [המערער] צחק. בית המשפט מבקש מעו"ד מסרי [ב"כ המערער] לשבת במקומו ולא לדבר עם העד. בשלב זה נרשם בפרוטוקול מפי ב"כ המערער כי אמר לבית המשפט שהעד אמר לו בערבית שהוא לא יודע עם מי הוא מדבר וכי העד מרים את הקול בפני בית המשפט. עוד ציין ב"כ המערער כי בית המשפט מעיר לו שראה צחוק למרות שאבי המערער ישב עם מסיכה מעל האף במהלך הדיון. נוכח הערת בית המשפט, התנהלות הדיון והאפשרות של אבי המתלונן להרים את קולו ולאיים, תחושתו היא "שיש קביעת עמדה" ועל כן על בית המשפט לפסול עצמו. עוד ציין ב"כ המערער שתחושתו שיש משוא פנים והוא מרגיש חוסר נוחות שכן בית המשפט לא צריך לאפשר התנהלות כפי שהתרחשה באולם כלפי עו"ד, בטח לא הרמת קול. ב"כ המשיבה ציין שמדובר בתחושות בטן בלבד וכי כל הדיון יצא מפרופורציה. 2. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הוא מנסה לנהל דיון ענייני ותרבותי וכשהיה צורך להעיר למי מהנוכחים לא להתערב הוא עשה זאת. בקשתו של בא-כוח המערער, כך נקבע, אינה מובנת ומנותקת ואין מדובר במשוא פנים או בקביעת עמדה, אלא בניסיון של בית המשפט להגן על זכויותיו של נפגע העבירה. 3. בערעור דנן שב המערער על טענותיו וטוען כי בית המשפט נתן לגיטימציה לאיומים של אבי המתלונן וכי בכך מנע הפרכת טענותיהם השקריות של המתלונן ואביו שנועדו להקים תשתית להליך אזרחי. 4. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. עיינתי בפרוטוקול הדיון שצורף לערעור, ולא מצאתי בו התבטאות או סימן להתנהלות שיש בה כדי להצביע ולו על חשש קל למשוא פנים מצד בית המשפט. המערער מבטא בטענותיו חשש סובייקטיבי למשוא פנים אך חשש כזה אינו מקים עילת פסלות (ע"פ 4284/19 ‏שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.7.2019). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ט"ז באדר התשפ"א (‏28.2.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21009470_V01.docx אק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il