בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 96 / 9446
בפני: כבוד השופט א' גולדברג
כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט מ' חשין
העותר: מרקס לואיס
נגד
המשיבים: 1. שר הפנים
2. מרים צוריאל - מנהלת הלשכה המחוזית למינהל האוכלוסין
3. בתיה כרמון - הלשכה למינהל האוכלוסין
בקשה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: כ"ה באייר תשנ"ז (1.6.97)
בשם העותר: עו"ד א. אשד
בשם המשיבים: עו"ד י. גנסין
פסק-דין
עובדת שהותו של העותר בארץ, כשבע שנים, כשמידי פעם ניתנת לו אשרה חדשה, אינה יוצרת זכות בידי העותר לקבל אישור לתושבות קבע, כבקשתו.
העותר שנכנס לארץ תחילה כתייר, בשנת 1987, ידע כי הארכת שהותו מידי פעם בארץ כעובד, החל משנת 1990, נעשתה עקב שתדלנות מעבידיו. הארכות אלה לא יצרו, ולא צריכות היו ליצור ציפיות אצל העותר, כי עקב כך יותר לו להמשיך ולשהות בארץ דרך קבע. העותר לא הוכיח כל עילה שתצדיק התערבותנו בהחלטת המשיבים.
העתירה נדחית.
המלצתנו היא כי תנתן לעותר אורכה סבירה לשם סידורים הכרוכים ביציאתו מן הארץ, בתנאים שייקבע משרד הפנים.
ניתן היום, כ"ה באייר תשנ"ז (1.6.97).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
96094460.D03