פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 944/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 944/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 22.1.07, בתיק פ.ח. 1188/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' טימן, ת' שפירא, ש' ברוש תאריך הישיבה: י"א בסיון התשס"ז (28.05.07) בשם המערער: עו"ד ש' מנצור בשם המשיבה: עו"ד עמית אופק פסק-דין השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של כליאת שווא ומעשה מגונה בכוח. תמציתן של העובדות אשר עמדו בבסיס ההרשעה, היא זו: המערער עבד בחודש נובמבר 2005 בבית חולים בתל-אביב שם עבדה גם המתלוננת, ילידת שנת 1977, לקויה בשכלה. נטען, כי המערער נהג להטריד את המתלוננת בהערות שונות, עד שביום 20.11.05 דחף אותה למעלית, שם נישק אותה על פיה, הרים את חולצתה וחזייתה ונישק את שדיה, ואת ידה דחף לתחתוניו והניחה על איבר מינו. לבסוף, אפשר המערער למתלוננת ללכת לדרכה תוך שהוא אומר לה כי הוא מצפה לפגוש אותה בשעות הצהריים. בעקבות כך פנתה המתלוננת למעסיקיה, ומכאן ועד לחקירה היתה הדרך קצרה. בגדר הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור למערער 18 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי וכן לחייבו לשלם למתלוננת פיצוי בסכום של 10,000 ש"ח, אותו הקדים והפקיד בקופת בית המשפט. מאידך, היה המערער רשאי לטעון לתקופת מאסר של 6 חודשים בה יוכל לשאת בדרך של עבודות שירות. כמו כן, התחייב המערער שלא לשוב ולעבוד בבית החולים בו מועסקת המתלוננת. הצדדים הוסיפו ונימקו את עמדותיהם בטיעון על-פה בפני בית משפט קמא, ובסופו של יום הוחלט לגזור למערער 18 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום עליו הוסכם. בערעור שבפנינו, המופנה כנגד גזר-הדין, נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער, ולא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות, התחייבותו שלא לשוב למקום עבודתו, הודאתו והחרטה שהביע. כתוצאה מכך, לשיטת המערער, חרגה התוצאה העונשית אליה הגיע בית משפט קמא מרמת הענישה הנוהגת. אין בידינו להקל בעונשו של המערער. הוא ניצל את מצבה של המתלוננת, לוקה בשכלה, כדי לתת פורקן ליצרו. תקיפה של נשים על רקע מיני, בכלל, ותקיפה של מתלוננת חסרת ישע, בפרט, הם מעשים מקוממים עליהם יש להגיב בחומרה, ולא כגמול בלבד למבצע על מעלליו, אלא גם כדי לנסות להרתיע בדרך זו עבריינים בכוח. מעיניו של בית המשפט המחוזי לא נעלמו נסיבותיו האישיות של המערער, והתוצאה הקשה הכרוכה בהרשעתו בכל הנוגע להמשך העסקתו בישראל. אולם, כאמור, האינטרס הציבורי חשוב פי כמה, ומנקודת השקפה זו העונש שנגזר למערער הנו מתון ביותר, ועל כן לא ראינו מקום לשנות ממנו. הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום י"ז בסיוון התשס"ז (3.6.07), עד לשעה 11:00. ניתן היום, י"א בסיוון התשס"ז (28.05.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07009440_O06.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il