פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9430/02

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשת פסלות שופטת בשל התערבות מאסיבית בחקירה והתבטאויות בוטות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/12/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9430/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשת פסלות שופטת בשל התערבות מאסיבית בחקירה והתבטאויות בוטות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9430/02

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשת פסלות שופטת בשל התערבות מאסיבית בחקירה והתבטאויות בוטות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הועמד לדין בגין עבירות מין. במהלך עדותו, התערבה השופטת בהרכב בחקירתו באופן אינטנסיבי והשמיעה הערות בוטות. המערער ביקש לפסול אותה מלהמשיך לדון בתיק בטענה שגיבשה דעה מוקדמת ואינה אובייקטיבית. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בערעור לבית המשפט העליון, קבע הנשיא ברק כי אף שהתערבות השופטת הייתה נמרצת ואף שחלק מהתבטאויותיה היו בוטות וראוי היה שלא ייאמרו, אין בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. נקבע כי מטרת השאלות הייתה לברר את האמת ולבחון את מהימנות העד, וכי השופטת נהגה באופן דומה גם כלפי המתלוננת. הערעור נדחה והתיק הוחזר להמשך דיון בפני אותו הרכב.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ברק
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התערבות השופטת הייתה לגיטימית ונועדה להבהיר שאלות ולעמוד על אמיתות הדברים.
  • סגנון השאלות הנוקבות מאפיין את השופטת ומופנה באופן שוויוני כלפי שני הצדדים.
  • אין בהתערבות כדי להעיד על נעילת דעתה של השופטת.
טיעוני ההגנה
  • התערבות מאסיבית בחקירה הראשית והנגדית מעלה חשש ממשי למשוא פנים.
  • התבטאויות השופטת כלפי המערער היו בוטות ולא נועדו לצורכי הבהרה אלא לקביעת עובדות.
  • השופטת גיבשה דעתה בטרם נשמעו כל הראיות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התערבות השופטת חרגה מגדר ניהול דיון תקין והפכה לאקטיביות יתרה הפוגעת באובייקטיביות.
  • האם התבטאויות השופטת מעידות על נעילת דעת מראש.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול הדיון מיום 9.10.2002

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.פ.ח. 1012/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • סדר דין פלילי
  • אובייקטיביות שיפוטית

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • התיק יוחזר לבית המשפט קמא לשם המשך הדיון
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 9430/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9430/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.11.2002 בת.פ.ח. 1012/02 שניתנה על ידי כבוד סגנית הנשיא ש' סירוטה, והשופטים: א' טל וד"ר ע' בנימיני תאריך הישיבה: י"ג בכסלו התשס"ג (18.11.2002) בשם המערער: עו"ד מנחם רובינשטיין; עו"ד שרון אפשטיין בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין לפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ס"נ ש' סירוטה, השופט א' טל, השופט ע' בנימיני) מיום 5.11.2002, בה נדחתה בקשת המערער כי אב"ד, השופת סירוטה, תפסול עצמה מלישב בדין בעניינו (פ"ח 1012/02). 1. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה סדום בנסיבות אינוס. על פי עובדות כתב האישום הכיר הנאשם את המתלוננת באמצעות תא קולי טלפוני להיכרויות. במהלך פגישתם השניה, עת נכנסו השניים לארגז קירור אטום במשאית בה נסעו יחדיו לגן ציבורי, ביצע הנאשם, לכאורה, במתלוננת את המעשים המיוחסים לו כנגד רצונה תוך שהוא כופה עצמו עליה. משפטו של המערער נשמע בפני הרכב בראשות כב' השופטת סירוטה (להלן: השופטת). עם סיום פרשת התביעה, נשמעה (ביום 9.10.2002) עדותו של המערער. גרסתו של המערער בעדותו זו הייתה כי יחסי המין בינו לבין המתלוננת נעשו בהסכמה מלאה. 2. עורכת הדין מטעמו של המערער, אשר נכחה בדיון זה דיווחה לבא כוחו של המערער, כי השופטת התערבה באופן משמעותי בחקירתו של המערער, התבטאה כלפיו בחריפות והותירה אצל המערער תחושה קשה. היות ופרוטוקול הדיון הוקלט, ביקש ב"כ המערער להמתין עד לקבלת התמליל לידיו, כדי שיוכל לבחון אותו ולהחליט האם אכן יש ממש בטענות המערער. הפרוטוקול הכתוב הגיע לידיו מספר ימים לפני הישיבה שנקבעה לשמיעת עדי ההגנה (ביום 5.11.2002) וממנו התרשם כי יש בסיס לטענות המערער. לפיכך, ביקש המערער במהלך הישיבה (ביום 5.11.2002) לפסול את השופטת לאור התבטאויותיה במהלך עדותו בישיבה הקודמת. המשיבה התנגדה לבקשה זו בטענה שמדובר בשאלות הבהרה לגיטימיות, אשר דומות אף לסגנון השאלות שהופנה כלפי המתלוננת בתיק. 3. בית המשפט דחה (ביום 5.11.2002) את בקשת הפסילה. בהחלטתו ציין, כי בקשת הפסלות לא הועלתה בתום חקירתו של המערער והוגשה רק לאחר שבאי כוח המערער עברו ב"זכוכית מגדלת" על פרוטוקול הדיון ותרו אחר שאלות אותן הפנתה השופטת למערער, וכן ייחסו לה שאלות אותן שאל למעשה ב"כ המשיבה. נקבע, כי אין בכל השאלות הללו כדי גיבוש דעה מוגמרת או יצירת עילת פסלות. זאת שכן האמור בשאלות לגיטימיות שמתעוררות כאשר עד או נאשם מעידים וביהמ"ש צריך וחייב לעמוד על אמיתות דבריהם, כפי שגם נעשה בעניינה של המתלוננת. זאת ועוד, השאלות התייחסו לדברים בהם הודה המערער, ומטרת השופטת הייתה להבהיר כיצד הדברים מתיישבים עם שורת ההיגיון והשכל הישר. אופן זה של ניהול משפט עולה בקנה אחד עם הוראות סדר הדין הפלילי ונועד להתחקות אחר האמת. 4. על החלטה זו הוגש הערער שלפני. לטענת המערער התערבותה המאסיבית של השופטת בחקירתו הראשית והנגדית, בצירוף ההתבטאויות שהשמיעה כלפיו במהלך עדותו, מעלים חשש ממשי למשוא פנים. התבטאויות אלו, אשר לא נועדו לצורכי הבהרה אלא לשם קביעת עובדות, מצביעות על כך שנתגבשה דעתה בטרם נסתיים המשפט ונשמעו כל העדויות והראיות, ואין עוד ביכולת השופטת לנהל המשפט ולהכריע בו באופן אובייקטיבי. 5. המשיבה מצדה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא. לטענתה, סגנון מיוחד זה של שאילת שאלות נוקבות מאפיין את השופטת והוא מקשה באופן הדדי הן על המשיבה והן על המערער. המשיבה טוענת, כי אין בכך כדי להעיד על כך שננעלה דעתה של השופטת, והאמור בשאלות הבהרה. 6. לאחר שבחנתי החומר שלפני ושמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. זאת, שכן אין בהתערבותה של השופטת בחקירת המערער או בהתבטאויותיה כלפיו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. ראשית לעניין המעורבות בדיון. אכן, עיון בפרוטוקול הדיון (מיום 9.10.2002) מלמד כי השופטת התערבה פעמים רבות במהלך הדיון, זאת בין בהערות אשר העירה למערער ולבאת כוחו ובין בשאלות אשר הציגה למערער במהלך חקירתו הראשית והנגדית תוך נקיטה בקו חקירה תקיף. עם זאת, אין כל פסול בניווט הדיון המשפטי בצורה עניינית ונמרצת, אשר מטרתו להתחקות אחר האמת, כל עוד נזהר השופט מאקטיביות יתרה העלולה, לו גם מתוך רצון כן להגיע לאמת, לפגום באובייקטיביות השיפוטית שלו (ראו: ע"פ 1996/91 הורביץ ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מה(3) 837, 842. להלן – פרשת הורביץ; ע"פ 3971/90 אסיס נ' השופטת י' אוסטרובסקי ואח', פ"ד מה(1) 661, 668; ע"פ 199/85 אליעז נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(2) 80, 84). מקריאת הפרוטוקול עולה כי לא רק השופטת אלא גם שני חברי המותב האחרים הפגינו מעורבות רבה בהליכי חקירתו של העד. עולה מנסיבות המקרה, כי לאור הגרסה הלא ברורה אשר הציג המערער בעדותו – ומבלי לקבוע כל ממצא בעניין – ונוכח הצורך להשוות בין דבריו על דוכן העדים לבין הגרסה אותה מסר במהלך חקירתו במשטרה, הציג בית המשפט למערער שאלות נוקבות כדי לעמוד על אמיתות דבריו וליישבם עם שורת ההיגיון. בכך לא נמצא בנסיבות אלו משום עילה לפסלותו. זאת ועוד: בית המשפט אף הבהיר בהחלטתו (מיום 5.11.2002), כי הוא גילה מעורבות דומה עת עלתה המתלוננת על דוכן העדים. בייחוד בתיק כגון זה שלפנינו, אשר יוכרע רובו ככולו על סמך מידת האמון שייתן בית המשפט בגרסתה של המתלוננת מזה ובגרסתו של המערער מזה לעניין יסוד ההסכמה, הרי שמעורבות כאמור שנועדה להתחקות אחר אותות אמת ושקר, אינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילת בית המשפט. משכך, איני סבור כי אקטיביות זו עולה כדי פגיעה באובייקטיביות השיפוטית. 7. שנית לעניין התבטאויותיה של השופטת. הלכה היא כי לא בכל התבטאות של בית המשפט - גם אם מי מבעלי הדין חש נפגע ממנה - יש כדי להביא לפסילתו של בית המשפט (ראו ע"פ 9028/00 גינג'חשוילי זורב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 391/02 איתמר צברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). אכן, ככל שמרבה בית המשפט בהערות, גדלה הסכנה כי הן תגלושנה להערות שאינן במקומן העלולות להתפרש כנקיטת עמדה (פרשת הורביץ, שם). עם זאת, העילה לפסילתו של בית משפט מלשבת בדין תצמח רק מקום בו ישנו חשש ממשי – מהבחינה האובייקטיבית ולא על פי תחושתו הסובייקטיבית של בעל הדין - למשוא פנים מצד בית המשפט (ראו ב"ש 48/76 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375). במקרה דנן, נראה כי התבטאויותיה של השופטת, אף שחלקן מן הראוי היה שלא יאמרו וסגנונן היה בוטה, אין בהן כדי להקים חשש ממשי אובייקטיבי לפיו גיבשה דעה סופית ביחס למערער וגרסתו. אמת, חלק מן ההתבטאויות כללו העמדה בספק של גרסת המערער עד כדי רושם לפיו בית המשפט אינו נותן אמון בגרסת המערער על דוכן העדים. אולם, עיון בפרוטוקול הדיון מחייב לראות את התבטאויות בית המשפט בהקשר הכולל של הניסיון לעמוד על מהימנות המערער תוך אמירת דברים מתריסים ובחינת תגובתו כלפיהם, ולא כחריצת דעת מראש ובנעילת הדעת בפני גרסתו ובחינתה לגופה. משכך איני סבור כי כל אחת מטענות המערער כשלעצמן או צירופן יחדיו יש בהם כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת. הערעור נדחה. התיק יוחזר לבית המשפט קמא לשם המשך הדיון בעניינו של המערער. ניתן היום, ו' בטבת התשס"ג (11.12.2002). ה נ ש י א _________________ העתק מתאים למקור 02094300_A02.doc/דז/ נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il